הורה היאחזות

 
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה
השיר "הורה היאחזות", שכתב המשורר יחיאל מוהר, עוסק בחיילי הנח"ל, הנוער החלוצי הלוחם, שחלק משירותם בצה"ל מוקדש גם לעבודה חקלאית. לאורך השיר מתוארת עבודת האדמה במונחים ובדימויים הלקוחים מהעולם הצבאי, והוא עשיר במשחקי מילים וברמזים.
 
כך למשל, השורה "הוחלט ונלקחה שיבולת, הרכיבוה – חרבות," מזכירה את סמל הפלמ"ח (שבו שיבולים וחרב, ומופיע בחוברת החידון ליד הערך על הפלמ"ח) ובשורה "חמרה חמרה המערבולת, יצא הנח"ל לשדות" נעשה שימוש בכפל משמעות של המילה נח"ל – נוער חלוצי לוחם וגם ערוץ מים זורמים שמשקה את השדות.
 
בשיר יש גם התייחסות לחדשנות הישראלית בעבודת האדמה: הוא נפתח במילים "יודע חקלאי פיקח", ובהמשך מזכיר גם כי "כל השקאה של צנון וגזר, היא השקעה לזמן ארוך". לא בטוח שהכותב התכוון דווקא להמצאה הישראלית של הטפטפות – אבל זו בהחלט דוגמה מצוינת...
 
רוצים ללמוד עוד על טפטפות ועל המצאות ישראליות מהפכניות נוספות? היכנסו לחוברת החידון

הורה היאחזות

מילים: יחיאל מוהר
לחן: דובי זלצר
 
יודע חקלאי פיקח,
והוא הנחיל זאת לצבא,
שאת הזן יש לשבח,
ולהיטיב בהרכבה.
(היטיב בהרכבה)
 
הוחלט ונלקחה שיבולת,
הירכיבוה – חרבות,
חמרה, חמרה המערבולת,
יצא הנח"ל לשדות.
(הנח"ל לשדות)
 
הורה כרוב והורה תרד,
עגבניה עלי כידון!
הורה נח"ל מסחררת
הורה חסה, הורה צנון!
הורה טנק רתום לפרד,
הורה סיירי התות,
הורה נח"ל מסחררת,
הורה האחזות.
 
יקום חייל למשך זרע,
וחקלאי יקלע אל בול.
יש נח"ל שיודע הרה
לזרום כדי לתת יבול.
(כדי לתת יבול)
 
זה פרושו של משק עזר,
ככה ייכתב בדו"ח.
כל השקאה של צנון וגזר
היא השקעה לזמן ארוך.
(רק אל תעשה לי ברוך)
 
הורה כרוב והורה תרד...
כאן שיבולים עומדות במתח,
כל עץ זקוף כמו חייל.
והתמצאות יפה בשטח
יוכיחו ערוגות בצל.
(יוכיח הבצל)
 
ראשי כרובים עומדים אין רחש,
זבוב על אף אין מגרש,
כאן בשורות עובר מין לחש
ההאחזות חמש חמש.
(יוכיח החמש)
 
הורה כרוב והורה תרד...