העגורים

 
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה

על השיר

בעונת הסתיו מגיעות להקות ציפורים עצומות, ובהן עשרות אלפי עגורים, אל אגמון החולה, תחנה מרכזית בציר הנדידה מאירופה לאפריקה. דן אלמגור, אחד היוצרים הבולטים בזמר העברי, שגם חיבר מחזות וספרים רבים, כתב ב-1971 את השיר "העגורים", שבמרכזו אדם הצופה בציפורים שעפות ועוזבות את ארצות הקור – ומייחל להיות כמותן.
 
הלחן של "העגורים" שייך לשיר רוסי שאלמגור קיבל הקלטה שלו. לאחר שנאמר לו שהשיר עוסק בעגורים, ומאחר שאינו דובר רוסית ולא הבין את המילים, בחר אלמגור לכתוב מילים בהשראת שירו הראשון של חיים נחמן ביאליק, "אל הציפור", שמתאר באמצעות נדידת הציפורים את הגעגועים לארץ ישראל.
 
למרות שבסופו של דבר התברר שמילותיו המקוריות של השיר אינן קשורות כלל לעגורים, אלא עוסקות בחייל החוזר מהמלחמה, המנגינה הרוסית, מילותיו של השיר והעובדה שהעגורים נחשבים לסמל של חופש, אביב ואופטימיות, גרמו לכך שרבים קישרו את השיר לשאיפתם ותקוותם של יהודי ברית המועצות לעלות לארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-20.
עגורים באגמון החולה. צילום: אנצ'ו גוש
עגורים באגמון החולה. צילום: אנצ'ו גוש

העגורים

לחן: אדוארד קולמנובסקי
נוסח עברי: דן אלמגור
 
העגורים חולפים מעל הכפר
העגורים עפים אל הנהר
העגורים עוזבים, יוצאים אל הדרום החם
מתי, מתי נוכל לעוף כמותם.
 
אני נושא עיני לעננים
העגורים שטים בהמונים
העגורים עוזבים, עפים אל הדרום החם
מתי נצא בהמונים כמותם.
 
אל השדה אצא עם בוא הסתיו
ובידי טבעת ומכתב
אתפוס עגור ולרגלו אצמיד מכתב דומם
פרישת שלום לכל אחי אי שם.
 
עם בוא הקור העגורים עוזבים
עם בוא אביב אלינו הם שבים.
העגורים שבים, חוזרים הם עם חלוף הקור
אנחנו, אם נצא – כבר לא נחזור.