כיום, כאדם מבוגר, אב לשלושה ילדים ובעל תואר בחינוך, משתדל אילן לממש את אהבתו לארץ ולציונות. לפני מספר חודשים הוא פנה למחלקת המתנדבים של קק"ל ושובץ להדריך קבוצות בני נוער בבית הרצל שביער חולדה. כך, הילד שגדל באתיופיה וחווה על גופו אלימות על רקע אנטישמי, ובהמשך הגשים את חלומו ועלה לישראל, סגר מעגל ומדריך כיום במקום שנושא את שם מייסד התנועה הציונית. "אני אוהב את הארץ ואת נופיה" אומר אילן, "והחלום שלי הוא להעמיק ולהכיר אותה עוד יותר במסגרת תפקיד אשר יש בו תכנים חינוכיים לבני הנוער ולקהל הרחב. אני מאמין כי הסיפור האישי שלי יכול להשתלב יפה עם הנרטיב הציוני ואהבת הארץ".
בכל יום שני מגיע אילן לבית הרצל ופוגש את המבקרים. "לצערי, בני הנוער היום לא מחוברים מספיק להיסטוריה ולציונות", הוא אומר ומוסיף, "אני מסביר להם על המקום ולאחר מכן מציע להם לשמוע את הסיפור האישי שלי, שהוא תולדה של החלום הציוני, ובאמצעותו אני מעביר להם את המסר של אהבת הארץ והצורך בשמירה עליה והוקרתה. באותה הזדמנות אני רואה שליחות בשיתוף החברה הישראלית בסיפור הגבורה של הקהילה האתיופית, שאיבדה כ-4,000 מחבריה במסע מסודן לישראל. אני שמח לראות שהנוער מתעניין מאוד בסיפור, הם שואלים שאלות על מסע העלייה שלי ולעתים מציעים להצטלם איתי".
ויש גם נערים בני העדה האתיופית שמגיעים מעת לעת לבית הרצל ופוגשים את אילן. "אני רואה על הפנים שלהם שזו הפתעה טובה עבורם", הוא מתאר, "רוב הילדים האלה הם ילידי הארץ ופתאום הם פוגשים איש חינוך ודמות חינוכית שבאה מהמקום שממנו הוריהם הגיעו, אין לי ספק שזה גורם להם לחוש גאווה ותחושת שייכות ואהבת הארץ חזקה יותר".