נערוך הצבעה: מי עשה/יעשה "על האש" בחיק הטבע ביום העצמאות?
נערוך הצבעה נוספת (ונבדוק מי שינה את עמדתו): מי אוהב לטייל ולצאת לטבע כדרך בילוי?
נפנה את תשומת הלב לכך שגם אנשים שפחות מטיילים ואוהבים את הטבע, יוצאים לפיקניקים ול"מנגל".
נשאל: מה דעתכם על "תרבות המנגל" שהפכה לאחד מסמלי החג?לכתבה בנושא באתר "זמן ישראל"»
נשאל: האם כשאנחנו עורכים "על האש" או פיקניק, אנחנו משאירים בטבע עקבות?
ניתן משימה: על חברי הקבוצה להסתדר תוך על פי מידות נעליים – מהכי גדולה להכי קטנה.
ניישר שטח אדמה ונזמין את המודרכים משני הקצוות לטבוע טביעת רגל כדי שההבדל יראה בבירור.
נסביר: גודל העקבה שהנעל שלנו משאירה במקום שאנחנו עוברים בו מייצג את הגודל שאנחנו תופסים פיזית בעולם, ומייצג שטח שהשפענו עליו ושינינו את הטבע. אבל הגודל הזה הוא לא השטח היחיד שאנחנו משפיעים עליו. לכל אחד מאיתנו יש השפעה נרחבת על העולם שסביבנו, ואת ההשפעה הזו אפשר למדוד ביחידות שטח.
גם כשאנחנו מטיילים ומנקים אחרינו, ואפילו כשאנחנו לא מטיילים ולא יוצאים לטבע – אנחנו משאירים בו עקבות. אילו מן עקבות אלה? אולי תוכלו לחשוב על דוגמאות? ביוב, חמצן דו-פחמני, אשפה וכדומה.
נשאל: האם המושג "טביעת רגל אקולוגית" נשמע מוכר?
נגדיר: טביעת הרגל האקולוגית שלי = השטח הדרוש כדי לספק את המשאבים שצרכתי ואצרוך ולפַנות את הפסולת שיצרתי ואצור.
נסביר שטביעת רגל אקולוגית (מִדרָך סביבתי) יכולה להיות מחושבת לאנשים בודדים, אבל גם לעיר וגם למדינה. נסביר שיחידת המידה "טביעת רגל אקולוגית" מאפשרת לנו למדוד ביחידות שטח את כמות משאבי כדור הארץ שאנחנו מנצלים.
נספר על "יום החריגה" שמצוין מדי שנה. זהו היום בשנה שבו אנחנו מסיימים לכלות את המשאבים המתחדשים של כדור הארץ לשנה הנוכחית. כלומר, ממנו והלאה אנו משתמשים במשאבים של הדורות הבאים, ולא במשאבי הטבע מתחדשים. בשנת 2021 הגיעה ישראל ליום החריגה כבר בחודש אפריל!
הקטנת טביעת הרגל האקולוגית של מדינת ישראל היא משימה חשובה שיכולה לעזור להתמודד עם שינוי האקלים ולשפר את איכות החיים של כולנו. וכמו שקק"ל הוכיחה כבר לפני יותר מ-120 שנה, שינוי גדול יכול להתחיל בהמון שינויים קטנים.
נחלק את הקבוצה לשני צוותים, ניתן לכל צוות דף רשימת עקרונות (ראו נספח 2), ונסביר את המשחק:
לקבוצה יש שלוש דקות לקרוא ולהתעמק ברשימת העקרונות, המסבירים איך מקיימים אירוע ירוק.
אצל המדריך יש רשימת קניות שיש בה שמונה פריטים מרכזיים "שכל מנגל צריך" (ראו נספח 3). לכל מוצר כזה יש מחיר – גם מחיר בשקלים, אבל גם מחיר אקולוגי בטביעת רגל אקולוגית, שנובע משרשרת הייצור והחיים של המוצר.
לצורך ההמחשה נציג את שרשרת החיים של המוצר בתרשים שנמצא בצד הפנימי של מעטפת המארז.
מטרת המשחק: לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית ואת המחיר הסביבתי של המנגל שלנו ככל שאפשר, ועדיין להשיג כל מה שצריך כדי לקיים מנגל מהנה.
כדי להשיג מוצר ולזכות בנקודות צריך להפוך אותו ל"ירוק" יותר:
במהלך המשחק כל קבוצה תבחר בתורה מספר מ-1 עד 8 ותוכל לחשוף את הפריט לפי המספר שבחרה.
לאחר שהפריט נחשף יש לקבוצה דקה לחשוב איך להפוך אותו למוצר ירוק יותר, מוצר שטביעת הרגל האקולוגית שלו קטנה יותר.
נכריז על המנצחים ונסכם את המשחק:
אין זמן מתאים יותר מיום העצמאות כדי להביט קדימה לעבר העתיד, ואין מתנה טובה יותר שנוכל לתת למדינת ישראל מאשר לשמור על החי והצומח ועל השטחים הפתוחים שלה וכך לשפר את איכות החיים שלנו כאן.
האחריות לשיפור הסביבה שאנחנו חיים בה, למאבק בשינוי האקלים ולשמירה על הטבע (שאפילו מי שלא אוהב לטייל, נהנה לבלות בו) היא אחריות שלנו – למען המדינה ולמען עצמנו.
נזכיר את העקרונות לקיום פיקניק "מנגל" ירוק (ואירוע ירוק בכלל), נוסיף על מה שעלה במשחק (נרחיב לגבי בחירת המועד והמקום של האירוע, למשל).
קריאה נוספת: איך לקיים אירוע ירוק?»
נזמין את חברי הקבוצה ליישם את העקרונות הללו גם באירועים במציאות.
נשאל: ואולי אפשר לחגוג את יום העצמאות, לשמוח ולבלות בצורה אחרת, בלי מנגל בכלל?
נזמין את חברי הקבוצה להציע אפשרויות אחרות לחגיגה, בדגש על חגיגה ירוקה שמשאירה טביעת רגל אקולוגית מינימלית על הסביבה.
נזמין את חברי הקבוצה לסרוק את הקיו אר שעל הכרטיסייה שלהם ולהוריד סטיקרים מגניבים לווטסאפ.
אפשר לציין גם את המונח שמח"ה כדרך חיים – שימוש חוזר, מִחזור, חשיבה והפחתה. ראו נספח 4.
אםשר ורצוי להוסיף, בהקשר של "מנגלים" ביער, כמה מילים על כללי בטיחות באש והתנהגות ביער.