הפלישה הגדולה

מהם מינים פולשים, כיצד הם עוברים בין בתי גידול ולאילו בעיות הם גורמים? מערך הפעילות, המלווה בכרטיסיות, חושף את המשתתפים לסוגי המינים הפולשים, לפגיעה שלהם במגוון הביולוגי וגם לפעולות שיש לנקוט כדי להקטין את התופעה

קהל היעד:

תלמידי כיתה ז' ומעלה

משך הפעילות:

כ-45 דקות
 
 

רציונל:

במאה האחרונה הפכו המינים הפולשים לתופעה נפוצה בעולם, בעיקר בשל העלייה העצומה בניידות של האוכלוסייה האנושית.
כיום תופעת המינים הפולשים היא בעיה עולמית חמורה ואחת הסוגיות המרכזיות הנוגעות לכלכלה, לאיכות הסביבה ולשמירת הטבע בעולם כולו.

מטרות:

  • היכרות עם המושג מינים פולשים.
  • היכרות עם מגוון הבעיות והפגיעות הנגרמות על ידי מינים אלה.
  • הבנה אילו פעולות יש לנקוט, ומאילו פעולות יש להימנע כדי להקטין את התופעה.

הקדמה למורה ולמדריך

מינים זרים הם מינים שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בעקבות פעילות האדם, במכוון או שלא במכוון. מתוך מינים אלה, מוגדרים כמינים פולשים אלה שיוצרים בתחום החדש אוכלוסיות המתרבות בקצב גבוה בטבע, מתפשטות, ופוגעות בתפקוד של המערכות האקולוגיות המקומיות המקוריות. המינים הפולשים דוחקים מינים מקומיים, וחלק מהם אף משנים את מאפייני בתי הגידול (לדוגמה – יוצרים צל, יוצרים מעטה חומצי* בשכבה העליונה של הקרקע, שמשנה את הסביבה הטבעית שהצמחים רגילים לה, עוצרים חולות נודדים), וכך פוגעים במרכיבים של המערכות הטבעיות שצמחו בתנאים המקומיים, כולל צמחים ובעלי חיים.

חשוב להדגיש – לא כל מין זר נחשב לפולש. מין זר שאינו משפיע לשלילה על הסביבה ועל המערכת האקולוגית המקומית, אינו מוגדר כמין פולש. לדוגמה – הצבר, שהגיע ממקסיקו לישראל. התנאים בארץ לא מאפשרים לצבר לייצר זרעים, ולכן יכולת ההתרבות וקצב ההתרבות שלו מוגבלים, והוא אינו נחשב למין פולש בישראל.

סוגיית ההישרדות נמצאת בבסיס ההגדרה של המין כמין פולש. במקרים רבים של הבאת מינים חדשים, היעדר תנאי סביבה מאפשרים ומתאימים מונע את התבססות המינים האלה במקום החדש.

התמיכה במגוון הביולוגי הייחודי לישראל הוגדרה כאחת המטרות בתורת ניהול היער של קק"ל. הפלישות הביולוגיות נחשבות לגורם השני בחשיבותו להכחדת מינים ברחבי העולם ולפגיעה במגוון הביולוגי. על כן, לטיפול במינים פולשים חשיבות גבוהה בממשק היער בפרט, ובניהול מערכות אקולוגיות ושטחים פתוחים בכלל.
 
*הקרקעות בארץ לא הופכות לחומציות, מאחר שהן לרוב מכילות גיר ויכולות לשמור על רמת חומציות עם Ph בסיסי, אך בשכבה העליונה של הקרקע (ס"מ בודדים בלבד) נוצר מעטה חומצי, המשנה את הסביבה הטבעית שהצמחים המקומיים רגילים לה.
 
מיינה. מין פולש בישראל
שינוי האקלים עשוי לעודד ולהרחיב את מגמת הפלישות הביולוגיות של מינים זרים בשלושה ערוצי השפעה עיקריים:
  1. מינים פולשים שבעבר נבלמו בשל התנאים הסביבתיים עשויים למצוא סביבה נוחה יותר להתבססות.
  2. מינים מקומיים שאינם בעלי סבילות גבוהה יקרסו עקב הצורך להתמודד בו זמנית עם האקלים המשתנה ועם המינים הפולשים
  3. תגובות האדם להתמודדות עם שינוי האקלים תיצורנה הזדמנויות פלישה חדשות.

 

מהלך הפעילות

פתיחה

נציג את החידה הראשונה "מינים פולשים" (חידת ציורים).

ניעזר בהוראות ובמידע שבגב הכרטיסיה ונשאל: האם אתם יודעים מהו מין פולש?

נגדיר ביחד עם החניכים מהו מין פולש: מינים פולשים הם צמחים, בעלי חיים, פטריות, חיידקים או וירוסים, שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בשל פעולה של בני אדם (במכוון או בשוגג), וגורמים להשפעה אקולוגית בעייתית בסביבה החדשה (צמצום מגוון המינים, דחיקה והכחדה של מינים מקומיים, העברת מחלות, זיהומים שונים, מטרדי רעש, פגיעה באיכות המים ועוד).

המינים הפולשים מגיעים בשלוש דרכים

  1. הגעה לא מכוונת – מינים שמגיעים בנסיבות שונות באופן שאינו מכוון, והם פשוט "טרמפיסטים" (למשל: זרע שנצמד למכנסיים בחו"ל, וכשהגענו לארץ נפל לקרקע ונבט, או יבוא של מוצר שהמין הזר מתלווה אליו – לדוגמה, יקרונית התאנה הגיעה לארץ בתוך משלוחי עץ מהמזרח הרחוק ומאפריקה לפני כ-70 שנה). הגעה לא מכוונת יכולה להיות גם מאזור אחד בארץ לאזור אחר.
  2. הגעה מכוונת – מינים המיובאים לצורכי נוי וחקלאות באופן מאושר וחוקי, ואז מתפשטים בטבע מעבר לייעודם המקורי בשל היעדר אויבים טבעיים, קצב התרבות מהיר ותנאים נוחים במיוחד.
  3. הברחה – מינים שהובאו לארץ ללא אישור וזלגו לטבע על ידי הפצת זרעים (צמחים), בריחה מכלובי גידול, ואף שחרור יזום (זניחה של חיות, לדוגמה צבגון אדום אוזן).

 

נדגיש שמכיוון שהמינים הפולשים לא היו באזור במקור, הם לא עברו תהליכים טבעיים שעברו מינים מקומיים, כך שפעמים רבות אין להם אויבים טבעיים שמווסתים את התפשטותם. זו אחת הסיבות לכך שהם יוצרים מצב בעייתי. סיבות נוספות הן מאפיינים מסוימים שלהם: כל מאפיין שמאפשר למין פולש להיות מתחרה חזק במקום החדש ולהשתלט באופן טוב יותר על משאבים – כמו למשל: קצב רבייה גבוה, אגרסיביות כלפי מינים אחרים, חברתיות, גודל, יכולת להתאים לנישות שונות – יעזור לו להפוך למין פולש.

חידות בציורים מינים פולשים

נכיר את הבעיות השונות שגורמים מינים פולשים. נשחק עם הקבוצה "חידות בציורים" באמצעות הכרטיסיות שבערכה:
כל ציור מציג רמז לפגיעה שגורם מין פולש. בכל פעם קבוצה אחרת תצטרך לנחש איזה סוג של פגיעה מייצג הציור. בכל פעם שהחידה נפתרת, נרחיב במספר מילים על הנזק שנראה בציור (ראו פתרונות לחידות בנספח א').
מומלץ לקיים את המשחק כתחרות בין חוליות – מי הצוות הראשון שמצליח לפתור, או מי פותר מהר יותר.

לאחר המשחק נוסיף כי הנזקים שגורמים המינים הפולשים אינם אחידים בעוצמתם, והיקף פגיעתם משתנה לאורך זמן.
נביא דוגמאות (ראו נספח ב').

נתייחס למין פולש שראינו במהלך הסיור (ראו רשימה בנספח ב'). ניתן תיאור קצר של אותו הפרט (אזור מחיה, מוצא, יכולת התפשטות).
נבחן את המין הפולש על פי הקריטריונים שראינו בחידות המצוירות. ננסה לחשוב יחד על דרכים להתמודד עם תופעת המינים הפולשים.
נשאל – מי לדעתכם אחראי לעשות זאת? למה זה חשוב?

נספר אילו פעולות נוקטים גופים שונים לטיפול במינים פולשים

  1. מניעה: המדינה אוסרת על הכנסת חומר ביולוגי שעלול לשאת מינים פולשים. למשל, אפשר לייבא אננס רק לאחר קטימת הכתר שבבסיסו נמצאים נגעים ומזיקי הסגר.
    כמו כן, המדינה אוסרת לייבא כל חומר ביולוגי ללא היתרים מחמירים ופיקוח.
    גם במקרים שבהם יש היתר, פקחים בודקים את הסחורה הנכנסת והיוצאת במטרה לוודא שהיא לא נושאת מינים פולשים.
  2. טיפול: טיפול פיזי, ניטור והדברה: עקירה, שרפה, הפיכת אדמה, חיטוי סולארי ועוד; טיפול כימי בעזרת חומרים באמצעות ריסוס, פציעה בגרזן או בסכין והזלפה או כריתה ומריחה; טיפול ביולוגי על ידי אורגניזמים, לרוב מיני פרוקי רגליים ופטריות.


נסביר שכל אחד מאיתנו יכול לנהוג באחריות אישית כדי לא להחמיר את תופעת המינים הפולשים: למנוע הכנסה של חומר חי ממדינות זרות לארץ, ובעיקר זרעים (שימו לב – רבים מהזרעים נמצאים בתוך פירות אכילים, הבאת פרי זר=הבאת זרעים), ייחורים או שתילים.

נסביר על חשיבות מגוון המינים, ונציין את שינוי האקלים, שיחד עם המינים הפולשים גם הוא גורם מאיים על מינים מקומיים, וגם הוא נגרם בעקבות פעילות האדם.

נספר ונסביר על המורכבות בטיפול של קק"ל בתופעה

קק"ל מטפלת במינים פולשים לפי סדר עדיפויות המסתמך על שלב הפלישה: אם מדובר בפלישה בשלבי התחלה, מנסים להכחיד את המין; אם הפולש כבר מבוסס, משתדלים למזער נזקים על ידי מניעת התפשטותו.
 
במיני עצים פולשים כורתים את העץ ומורחים את הגדם בחומרי הדברה (כריתה בלבד עלולה להחמיר את הפלישה כי היא מעוררת מנגנון הישרדותי של העץ), או פוצעים אותו ומזליפים חומר לחתך. נוסף על כך, עקב נטייה של העצים להוציא סורים וחוטרים לאחר כריתה, ובשל התעצמות הנביטות מ"בנק הזרעים" בקרקע (הנביטות מתעצמות לאחר כריתה עקב חשיפה לאור), מבצעים את הטיפול בתוכנית ארוכת טווח, ובמשך שנים חוזרים לשטחים המטופלים, ומטפלים בהתחדשויות, לרוב בריסוס. אם לא חוזרים לשטחים לטיפול בהתחדשויות, הטיפול הראשוני עלול לגרום להגברת הפלישה. אם מטפלים בהתחדשויות ולא נותנים לנבטים החדשים להגיע לשלב הפרי, הטיפול יהיה יעיל.
 
חשוב להדגיש גם את החסרונות בכל דרך טיפול ואת חשיבות השמירה על מינים מקומיים: באזור שיש בו התבססות של מינים פולשים, סביר שיש בקרקע גם "בנק" זרעים של מינים מקומיים חשובים, ולכן קק"ל מקפידה לבצע את הפעולה המתאימה תוך מחשבה איך לא לפגוע במינים המקומיים בסביבה.