משך המפגש: שעה וחצי (אפשר לפצל לשני מפגשים)
מדרש תמונהפזרו ברחבי החדר תמונות המייצגות אירועים משמעותיים בחיי המדינה והחברה הישראלית (מצורפות כאן). לצד כל תמונה תלו דף נייר, או חלקו לחניכים דפים אישיים. הנחו את החניכים להסתובב בין התמונות ולכתוב מה הם רואים, את שמות או תיאור האירועים, מושגים ורגשות שעולים בהם מצפייה בתמונות.אם הפעילות מתבצעת online, ערכו את התמונות על מצגת או פאדלט.דוגמאות לתמונות אירועים: מלחמת ששת הימים 1967, מבצע צוק איתן 2014, ישיבה במקלטים, יצחק רבין בערב הירצחו 1995, מסע לפולין, מחנה אושוויץ, מעמד הכרזת המדינה 1948, חזרתו של גלעד שליט 2011 ,זכייתה של נטע ברזילי באירוויזיון 2018, טקס יום הזיכרון, חתימת הסכם שלום עם ירדן 1994, זכיית ספורטאים ישראלים באולימפיאדה בריו 2016, נפילת מגדלי התאומים 2001, סגר בתקופת קורונה 2020.
הקריאו את ההגדרות של זיכרון קולקטיבי ומורשת:זיכרון קולקטיבי: זיכרון משותף לכל החברה. אירועים מן העבר אשר לעיתים נחוו על ידי האדם באופן ישיר, ולעיתים הועברו על ידי אחרים. נבנה משילוב של עובדות עם דימויים ומיתוסים.הזיכרון הקולקטיבי, בניגוד לאישי, נזקק למתווכים אשר יעצבו את דמותו ויהפכוהו לכזה. מתווכים אלה הם מערכת החינוך, המדינה, התקשורת, האקדמיה ומנגנוני הנצחה.מורשת: אוסף ערכים, שפה, כללים, מסורות, מנהגים, נורמות ותרבות של חברה או קבוצה, המועברים מדור לדור, בעל פה או בכתב.המשיכו את הדיון, שאלו:
הקריאו את המשפטים הבאים:
המשיכו את הדיון, שאלו:
אפשרו לחניכים להתייחס לתמונות שראו, ולהציע דרכים נוספות. סכמו את השיחה בהדגשת חשיבות הזיכרון והמורשת לעיצוב הזהות החברתית לאומית שלנו. האירו בפני החניכים את הדרכים הקיימות לחיזוק זיכרון לאומי וגיבוש זהות: אנדרטאות ואתרי הנצחה, טקסים, פעילויות חינוך והסברה, ימי זיכרון, סרטים, ספרים ועוד.
הנחו את החניכים לחשוב על אתר הנצחה או אנדרטה שהם מכירים, שביקרו בו או היו נוכחים בטקס שנערך בו. כל אחד מהחניכים יחפש מידע על האתר/אנדרטה ועל האירוע (בעזרת האינטרנט) ויכין תוצר המספר על האתר, באמצעות השאלות הבאות:
את התוצרים של החניכים אספו וארגנו באחד מהאמצעים הבאים: פלקטים בגודל A4 המפוזרים ברחבי החדר, מצגת שיתופית, פאדלט, צילום סרטונים אישיים של החניכים מספרים על האתרים, קבוצת וואטסאפ ייעודית לשיתוף התוצרים או כל אמצעי שיתוף אחר.דגש למנחה:כל אחד מהחניכים היה נוכח בטקסי זיכרון או ביקר באתר הנצחה בטיול חינוכי או אישי. אם החניכים מתקשים בבחירה, עזרו להם להיזכר. אם לא יצליחו, הנחו אותם לחשוב על סיפור מקרה הקשור לזיכרון לאומי שאותו הם זוכרים, שהשפיע עליהם, עורר אצלם רגש. אם הם עדיין לא מצליחים – צוותו אותם לחניכים אחרים, למשימה בזוגות.
אם הזמן מאפשר, אפשרו לחניכים להציג את האתרים שחקרו. אם לא מתאפשר, שלחו את התוצר המשותף לחניכים בתום הפעילות. סכמו את הפעילות בשיחה. שאלו:
הציגו לחניכים את מערך הפעילות המלא – פעילות לאימוץ אתר הנצחה ביישוב – וספרו להם על האתר הנבחר ביישובכם (אם קיימים מספר אתרים, החליטו יחד על האתר שתרצו לאמץ). הסבירו לחניכים כי בפעילות הבאה ילמדו על האתר ועל הסיפור שלו, ובהמשך יחשבו על דרכים לאימוץ האתר, יתכננו את הפרויקט ויבצעו אותו (יחד עם חניכים נוספים, משפחות וקהילה, בהתאם לבחירתם).לסיכום ולקראת המפגש הבא בקשו מהחניכים ועודדו אותם לקרוא על האתר הנבחר, לבקר בו ולצלם אותו אם אפשר, ולהביא למפגש הבא חומרים שמצאו עליו.