עטלף הוא כנראה החיה המזוהה ביותר עם הלילה. אינספור אגדות וסיפורי אימה נקשרו סביב החיה המופלאה הזאת, ולא בצדק. אפשר, כמובן, להבין את בני האדם שהתקשו לקבל בשלוות נפש "עכבר מעופף", אבל ראוי לספר אמת אחת או שתיים על היצורים המופלאים הללו
עטלפים הם היונקים היחידים שיכולים לעוף. קיימים אמנם יונקים אחרים שמסוגלים לדאות, אך זו איננה תעופה אקטיבית, כלומר, העטלפים הם היחידים שיכולים לנפנף בכנפיים ולהרוויח גובה כמו ציפורים, בעוד יונקים דואים יכולים רק לאבד גובה תמורת מרחק.
העטלפים מהווים סדרה ענקית, שיש לה נציגים כמעט בכל העולם, למעט הקטבים, ובכל הגדלים, משני גרם ועד קילוגרם, מגודל של דבורה ועד מוטת כנפיים של 1.70-1.80 מטר. הם חיים במושבות, חלקן גדולות מאוד, עד עשרות אלפי פריטים. ההתאמות שהגוף שלהם עבר לטובת ההתנהגויות המיוחדות שלהם מרתקות – יכולת סונאר, יכולת לישון הפוכים, ויכולת להוריד את טמפרטורת הגוף בזמן שנת החורף, עד כדי כך שישנן תצפיות המתארות גבישי קרח שהצטברו בחורף על עטלפים ישנים. כאשר עטלף מתעורר משנת חורף הוא צריך לאכול, ולכן הפרעה למושבת עטלפים כשהם ישנים שנת חורף מהווה גזר דין מוות עבורם. כדי שלא ייפגעו בחורף ממטיילים שלא מודעים לכך, קק"ל סוגרת את המערות שביערות שלה שבהן קיימות מושבות עטלפים, כמו המערה ביער קולה ומערת זווית בצפון, מאמצע יוני עד סוף אוקטובר.
שלא כמקובל לחשוב, עטלפים אינם עיוורים כלל, הם רואים מצוין, אבל בנוסף לראייה הטובה שלהם, עומדת לרשותם גם מערכת סונאר: הם משמיעים קול קצרצר, שומעים את ההד שלו, ומקבלים מההד מידע לגבי הסביבה שלהם, החרק שהם מנסים לטרוף וכך הלאה. העיקרון דומה מאוד לרדאר או אולטרה-סאונד.
חשוב: כ-29 מינים מתוך 33 מיני העטלפים שישנם בארץ נמצאים בסכנת הכחדה, ובעולם מדובר על כרבע ממיני העטלפים. כמו רבים אחרים, הסיבה הראשונה היא הרס בתי הגידול. גם כאן חוזרת המנטרה, ירידה במספר העטלפים בעולם תגרום בוודאי לשינויים במערכת האקולוגית כולה.
אם מטיילים במקום שבו נמצאים עטלפים, צריך כמות קטנה של מזל כדי לראותם.
כדאי להקדיש זמן הדרכה לנושא, ואז ללכת דקה או שתיים בדממה. באזורים שבהם פועל אשף מצוי, קיים סיכוי לשמוע אותו. גם אם לא שמעתם עטלפים, ההליכה בדממה, תוך חיפוש אחרי קולות, היא חוויה מרתקת עבור כל קבוצה.
תושבי ערים מסוימות יספרו למדריך ש"עטלפים זה בעיה", בגלל הלכלוך שהם משאירים. אפשר להבין אותם, אך חשוב להדגיש את התועלת שבעטלפים כמדביר טבעי.
בכל הגילאים:
מבקשים מהמטיילים להשמיע בשקט "אה". אחר כך מבקשים לחזור על הפעולה כאשר מול הפה, במרחק קצר מאוד, מחזיקים את היד כמו מראה מול החלק התחתון של הפנים. הקול נשמע מעט שונה, משום שהיד שלנו יצרה הד קל. אילו היו לנו אוזניים כמו של עטלף, היינו שומעים את ההבדל הזה גם ממרחק גדול מאוד, וגם אם במקום היד שלנו היה שם זבוב.
בכיתות ה' ומעלה, כולל מבוגרים:
משחק אמת או שקר. להלן כמה דוגמאות לאמיתות ושקרים, המדריך יכול להוסיף משלו: