פגישה עם צבוע מפוחד יכולה להיות מבהילה מאוד – הוא חושף שיניים ומשמיע קולות מאיימים. בעבר, אמנם יוחסו לצבועים תכונות מכשפות, דבר שעודד פגיעה בהם. כיום הצבועים נחשבים מין מאוים, בעל חשיבות אקולוגית רבה
מבקשים מתנדב אמיץ שלא מפחד/ת ממבוכה קלה. המתנדב צריך להמחיש בתנועות את התיאור של המדריך, שלא אומר שמדובר בצבוע אלא רק מתאר אותו:
בשלב הזה, שאלו את הקבוצה אם מישהו מזהה את בעל החיים המדובר, ואיך היו מגיבים לו פגשו אותו בחשיכה מוחלטת. רבים ודאי היו נבהלים ממפגש כזה, ואכן, הצבוע הוא בעל חיים שנקשרו סביבו אגדות רבות מאוד. זאב וילנאי בספרו "אגדה של מקום" מספר כי תושבי הארץ עד לפני כמאה שנה, יהודים, נוצרים ומוסלמים כאחד, האמינו שהצבוע מסוגל לכשף אדם שהוא פוגש בלילה באמצעות עמידה על רגליו האחוריות הדקיקות, וחבטות על החזה (כמו קינג-קונג בסרט). התוצאה של האמונות הללו הייתה נוראית עבור הצבועים. אנשי הארץ האמינו שפגיעה בצבוע היא מעשה טוב, וזאב וילנאי אפילו מספר על אדם בלוד שהיה גובה כסף עבור ה"זכות" לזרוק אבנים על צבוע שנתפס והוחזק בשרשרת ברזל.
אמונות דומות היו גם במקומות אחרים בעולם, והדברים הללו פגעו מאוד באוכלוסיית הצבועים. כיום, ברוב המדינות בהן יש מידע על מספר הצבועים, האוכלוסייה מוגדרת אוכלוסייה מאוימת (דרגה גבוהה יחסית של סכנת הכחדה באותו מקום). אם נזכור שהצבוע אוכל נבלות, כלומר, הוא, למעשה, הסניטר של הטבע, די ברור שפגיעה בצבועים עלולה לגרור נזקים לכלל המערכת האקולוגית.
זה מקום טוב לדון עם המשתתפים הצעירים יחסית מה ניתן ללמוד מהסיפור הזה. אם בכוונתכם לנהל שיחה כזאת, כדאי לתת לה "להתגלגל" ולא לנסות לכוון אותה למסקנה שאתם, כמדריכים, מעוניינים להעביר.
זכרו כי מפגש חד פעמי לא ישנה דפוסי חשיבה של המטיילים, אבל אם הקשבתם למה שהם אומרים, גדל הסיכוי שהם יחוו חוויה חיובית ויחזרו לצרוך עוד חוויות כאלה, ויהפכו לשותפים בשמירת הטבע בארץ.
למה העמוד הזה מתחיל ב"איך להדריך" ולא נגמר בשאלה הזאת כמו האחרים? מדריך צריך לגוון את הצורה בה הוא מעביר הדרכות, ואנחנו לא יכולים לדרוש את זה מכם אם לא, לכל הפחות, נחליף כאן את הסדר מפעם לפעם.
למרות הדמיון לכלביים, משפחת הצבועיים קרובה יותר לחתוליים. במשפחה הזאת ישנם רק ארבעה מינים. הצבוע המפוספס הוא זה שמוכר לנו בארץ, בעוד המין המפורסם מהסרט "מלך האריות" הוא הצבוע המנוקד. הצבוע המפוספס, החי בארץ, הוא אוכל נבלות, בעוד הצבועים האחרים הם טורפים. גודלו דומה לגודל של כלב גדול: כמטר אורך, כתפיים בגובה 70-80 ס"מ, ואגן נמוך יותר. הראש גדול ביחס לגודל הכללי של הצבוע.
צבועים חיים כמעט בכל רחבי הארץ, אך בשל מספרם הקטן (רק כ-1,000 בכל הארץ), המפגשים איתם נדירים למדי. בתקופת הקורונה, צבועים שחיו באזור מודיעין החלו להתקרב לעיר ואף להסתובב בתוכה. התופעה עוררה מעט בהלה אצל תושבים שלא מכירים את ההתנהגות הביישנית של הצבועים, וכתגובה החליטו אנשי החברה להגנת הטבע ליצור פרופיל פייסבוק שבו צבועה בשם רותי תספר על חוויותיה. רותי הפכה לכוכבת, ואכן החשש מהצבועים פחת. ב-2022 נדרסה הצבועה רותי למוות.
בשל ההתנהגות הביישנית של הצבועים מצד אחד, והתפוצה הרחבה שלהם מצד שני, כדאי גם להכיר את העקבות שלהם: העקבה דומה לעקבות של כלב, אך איננה סימטרית, אלא נוטה לצד אחד. המאפיין הבולט ביותר הוא ההבדל בין גודל העקבות של הרגליים האחוריות לגודל העקבות של הרגליים הקדמיות, הגדולות יותר בכ-20%. הגללים שלהם לבנבנים, משום שיש בהם הרבה סידן, מאפיין ייחודי להם שעוזר לזהות סימנים שהם השאירו בשטח.