עצים הם אחד המרכיבים החשובים ביותר בחיים על פני כדור הארץ. בתקופות קדומות יותר, כנראה כבר לפני כ-700 מיליון שנים, לא היו עצים אבל היו אצות וצמחים שהשתמשו באנרגיה מהשמש ובחומרים מהקרקע, ויצרו חמצן וסוכר. התהליך הזה מתרחש בחלקים הירוקים של הצמח, היכן שישנו חומר בשם כלורופיל, והוא נקרא פוטוסינתזה. אותו תהליך קורה עד היום בכל עלה ירוק של כל צמח. בו זמנית, יחד עם הפוטוסינתזה, הצמחים גם נושמים. בדיוק כמונו הם משתמשים באוויר שיש בו כ-21% חמצן ופולטים אוויר עם מעט פחות חמצן. כלומר, הם עושים שתי פעולות הפוכות, מוזר ככל שזה יישמע.
בלילה, מכיוון שאין אור שמש, העצים והשיחים לא יוצרים חמצן, אבל הם עדיין נושמים. כן, זה מה שהם עושים בלילה, נושמים. וגם מגינים עלינו ממזג אוויר קיצוני. בלילה אומנם אין אור שמש והתועלת שכולנו מפיקים מפוטוסינתזה לא מתקיימת. אולם, במקומות רבים הרוח מתחזקת מעט בלילה. במקומות מרובי עצים, הרוח תהיה פחות חזקה, ומזג האוויר יהיה יותר נוח. אתם בחוץ בלילה וקר לכם? חפשו חורשה, יהיה בה מעט יותר נעים. גם ההיפך נכון: בלילות חמים במיוחד, סביבה של עצים תהיה בדרך כלל מעט יותר קרירה ונעימה.
לקבוצות שבהן מעט ילדים מתחת לכיתה ד': חלקו את הקבוצה לזוגות. הילדים יעמדו גב אל גב בשורה, זוג ליד זוג, כך שייווצרו למעשה שתי שורות שעומדות גב אל גב. לפי התור, הילדים של שורה אחת מתארים לבני הזוג (שהם מהשורה השנייה) עץ שהם רואים. מה הגובה שלו? האם הוא עגול, משולש, מתרחב בחלקו העליון או בחלקו התחתון? לאחר כחצי דקה החליפו תפקידים (אין צורך לזוז מהמקום), ולאחר עוד חצי דקה כל אחד מבני הזוג מראה לשני את העץ שעליו הסתכל.אין טעם לתת משוב בסגנון "האם תיארתי טוב?", משום שהמטרה איננה לשפר את יכולות התיאור אלא לחוש את היכולת לשים לב לפרטים ולתאר אותם.
לקבוצות שבהן הרבה ילדים עד כיתה ד': כמו ביום, העצים משמשים בית גידול חשוב ביותר. גשו אל עץ, עם פנס עדין. האירו אל הסדקים שבקליפה שלו ותראו את מי אתם מוצאים בה. זהירות, לא לנגוע! הסדקים בקליפה הם הבית של מגוון חרקים, ולנו אין כל תפקיד לקבוע מי יחיה ומי ימות בקליפת העץ.
בזהירות ובעדינות, מששו את קליפת העץ. עד כמה הוא מחוספס? מששו את העלים, האם הם דוקרניים? חלקים? רכים? קשים? יש הרבה מאוד מידע על עצים שאנחנו יכולים לחוש בחושים אחרים מלבד ראייה, חושים שבמהלך היומיום שלנו הם לא באים לידי ביטוי מרכזי.