ישראל כבר לא תינוקת – מערך פעילות לילדי גן–כיתה ג'

דרך משחק, סיפור בתמונות ושיחה קצרה על מושג העצמאות, יתוודעו הילדים אל סיפורה של הקמת המדינה ואל סיפור ההכרזה על המדינה ויכירו את סמליה

משך הפעילות: כשעה וחצי (שיעור כפול)
מקום: בכיתה או בשטח
קהל יעד: ילדי גן–כיתה ג'

עזרים והכנות

  1. מגילת העצמאות
  2. דגל ישראל
  3. תמונות לסיפור הכרזת העצמאות
  4. פאזל סמל המדינה – 9 חלקים
  5. דף מגילת העצמאות שלנו
  6. אביזרים נוספים שאינם נמצאים בערכה, למשחקי שיתוף פעולה (האביזרים וההכנות הדרושים לכל פעילות מפורטים בהמשך, מומלץ לבחור שתי פעילויות)

מטרות הפעילות

  1. היכרות עם סיפור הכרזת העצמאות
  2. הבנת החשיבות והכוח של שיתוף פעולה
  3. הבנת המושג עצמאות, פיתוח שאיפה לעצמאות
  4. חוויה והנאה

מהלך הפעילות

1. פתיחה: מהי עצמאות?

נשמיע את השיר "היי, אני כבר לא תינוק", מתוך הכבש השישה עשר.
 
נשאל:
  • מי מרגיש גדול ועצמאי? מה אנחנו כבר יכולים לעשות לבד בעצמנו? נבקש להביא דוגמאות: כשהייתי תינוקת היו צריכים להאכיל אותי/להלביש אותי/לרחוץ אותי, היום אני כבר אוכלת/מתלבשת/ מתרחצת ב... עצמי.
  • נסב את תשומת הלב לכך שהמילה "עצמאות" והמילה "עצמי" הן מילים דומות, ושבעצם המשמעות של עצמאות היא שאני ברשות עצמי, יכולה לעשות דברים לבדי, אחראית על עצמי.


נשאל וננהל דיון קצר: האם חשוב להיות עצמאים? למה? האם אתם מרגישים עצמאים לגמרי? ממי אתם צריכים לבקש עצמאות? מה אני צריכה להראות כדי שמי שאחראי עליי יסכים לתת לי עצמאות כשאני מבקשת?

נשחק משחק: נשמיע שוב את השיר, ובכל פעם שהשיר יעצור, הגננת תציג בפנטומימה דבר שילדי הגן עצמאיים בו היום, שפעם, כשהיו תינוקות, לא ידעו לעשות לבד (כשמדובר במודרכים בוגרים יותר אפשר להזמין מתנדב להציג בפנטומימה פעולה בכל פעם שהמוזיקה מפסיקה). המודרכים יצטרכו לגלות איזו פעולה הגננת מציגה ולהעיד על עצמם: האם הם עצמאיים בה או לא (אפשרויות: אכילה, רחצה, מקלחת, קשירת שרוכים, הליכה לבד לגן, טיפול באח קטן...).

2. סיפור: הכרזת המדינה ומגילת העצמאות

נחלק את התמונות למודרכים ונספר את הסיפור. בכל פעם שנגיע לנקודה בסיפור שמתאימה לאחת התמונות, נעצור ונבקש מהמודרך שמחזיק את התמונה המתאימה להרים אותה.
 

אפשר גם לספר את הסיפור בעצמנו, ולהציג סיפור בתמונות:

תמונה מס' 1: חיילי המנדט הבריטי

גם מדינות צריכות עצמאות, וגם למדינה שלנו היה מי שהיה אחראי עליה וניהל אותה לפני שהיא הייתה עצמאית (המנדט הבריטי).

בצילום: משמר כבוד של חיילים בריטיים ליד שער יפו בירושלים.

תמונה מס' 2: טקס הכרזת המדינה

לאחר שנים של שלטון זר בארץ ישראל ביקשו היהודים להכריז על מדינה עצמאית – מדינה שאחראית על עצמה ומתנהלת בעצמה.
 
בצילום: טקס הכרזת המדינה

תמונה מס' 3: אני כבר לא תינוקת

וכמו שאנחנו צריכים להראות להורים שאנחנו מסוגלים לעשות את הדברים לבד כדי לקבל עצמאות, כך גם המדינה הייתה צריכה להראות ולספר לעולם מי היא – ושהיא יכולה לבד.

תמונה מס' 4: מי אני ומה שמי?

כדי לספר לעולם מי היא, המדינה הייתה צריכה קודם כול לספר לעצמה מי היא, ולבחור שם (נשאל – איך קראו לה?), וסמל (נשאל – מי יודע מה הסמל שלה?), ודגל (נשאל – איזה מין דגל יש לה?), ושפה (נשאל – איזו שפה?), ורעיונות שיובילו אותה, ולהגיד איך היא תתנהג לאזרחים שלה – האנשים ששייכים אליה והיא אליהם – ואיך היא תתנהג לשכנים שלה...

תמונה מס' 5: הכרזת המדינה ומגילת העצמאות

צריך היה לכתוב את כל הדברים האלה כדי לא לשכוח, והיה המון המון מה לכתוב – ממש... מגילה! נראה את מגילת העצמאות, ונספר שזו המגילה שבה כתוב מי היא מדינת ישראל ולמה מגיעה לה עצמאות.

3. משחק

נשאל:
אבל מדינה היא קבוצה גדולה – אפילו ממש ענקית – של אנשים. וכדי להוכיח שהיא כבר יכולה להיות עצמאית ומדינה ככל המדינות, עם דגל וסמל והמנון משלה, כל האנשים האלה היו צריכים לשתף פעולה ולהחליט יחד מה לבקש ומה להגיד לעולם.
 
אלה היו אנשים ממש שונים – כל אחד מהם הגיע מארץ אחרת, חלק היו דתיים וחלק לא, חלק היו חקלאים וחלק רופאים וחלק עורכי דין, ולכל אחד מהם היה חשוב משהו אחר... אז איך מחליטים? אפשר לשתף פעולה?

נתנסה יחד במשימות שדורשות שיתוף פעולה (נתאים את הכמות והסוג של המשימות לזמן שעומד לרשותנו, לגיל ולאופי הקבוצה):
 

משימה 1: תפוס ת'דגל

  • נבחר מתנדב – שרק לו מותר לזוז בחדר – ונכסה את עיניו
  • ניתן לאחד המודרכים דגל ישראל ונמקם אותו במרחב
  • הקבוצה תצטרך לכוון את המתנדב ה"עיוור" אל הדגל, כשלכל מודרך מותר להגיד רק שלוש מילים בתורו.


ציוד והכנות: מטפחת לכיסוי העיניים, דגל ישראל

משימה 2: סמל המדינה

נשב במעגל. נחלק למודרכים את חלקי פאזל סמל המדינה. נרכיב יחד את הפאזל. בכל פעם רק מודרך אחד יכול לגשת למרכז המעגל, והאחרים יכולים לייעץ לו איפה להניח את החלק שקיבל.

ציוד והכנות: פאזל סמל המדינה

משימה 3: לקלוע את הזית

  • ניתן למודרכים להחזיק יחד מפת בד או אלבד שעליה מצוירות כלניות (הפרח הלאומי של המדינה) וכדור טניס שייצג את הזית (פרי העץ הלאומי של המדינה, שהענפים שלו גם מופיעים בסמל המדינה).
  • המודרכים יצטרכו לגלגל את הזית כך שהוא ייכנס לחור, להקפיץ אותו, למנוע את הנפילה שלו דרך החור, לגלגל אותו בכל פעם לכיוון מודרך שנקרא בשמו.


ציוד והכנות: מפת בד/אלבד עם ציורי כלניות ועם חור במרכזה, כדור טניס

משימה 4: טנגרם מגן דוד

נחלק למודרכים משולשי בריסטול בארבעה צבעים שונים. נראה להם את דגל ישראל ונסביר, שהסמל "מגן דוד" שבמרכזו בנוי משני משולשים זהים.

נכריז על משימות:

  • כל מודרך ימצא שני מודרכים נוספים שיש להם משולשים באותו צבע, ושלושתם יניחו את המשולשים יחד בערמה מדויקת ומסודרת.
  • כל המודרכים יחד יניחו את כל המשולשים שלהם כך שייווצר נחש אחד ארוך.
  • כל ארבעה מודרכים יצטרכו לבנות משולש גדול אחד מארבעת המשולשים שלהם.
  • כל מודרך ימצא מודרך נוסף שיש לו משולש באותו צבע, וירכיב יחד איתו מגן דוד.
  • כל מודרך ירכיב מגן דוד בשני צבעים יחד עם מודרך נוסף, שיש לו משולש בצבע אחר.

ציוד והכנות: משולשים מבריסטול בארבעה צבעים – משולש לכל מודרך

משימה 5: הדגל שלנו

  • נושיב את המודרכים בתפזורת במרחב הפעילות כך שהם יוכלו להושיט יד וכמעט לגעת זה בזה מבלי לקום. נמנה מודרך אחד בקצה השטח, שרק לו מותר לקום מהמקום לאחר שיש לו חפץ ביד.
  • נפזר בין כל המודרכים חלקים של דגל ישראל – מלבנים כחולים להרכבת פסי הדגל, דפים לבנים להרכבת מלבן הדגל, שני משולשים להרכבת מגן דוד.
  • מבקש מהמודרכים להעביר מיד ליד בכל פעם חלק אחד, עד שיגיע למודרך שמותר לו לקום. הוא יניח את החלק שקיבל במקום שהוגדר לכך ויחזור למקומו כדי לחכות לחלק הבא. כך עד שיצליח להרכיב דגל ישראל שלם.
    בהתאם לגיל ולרמת המודרכים אפשר לקיים את הפעילות גם כתחרות בין שתי קבוצות.

 

ציוד והכנות: 6 פסי בריסטול כחול באורך דף, 6 דפים או שמיניות בריסטול, 2 משולשי בריסטול כחולים

4. סיכום

נשאל:

  • איך היה לשתף פעולה? מה היה קשה? מה היה כיף?
  • האם מישהו היה צריך לוותר על מה שהוא רצה לעשות כדי שכל הקבוצה תצליח?


נספר:
כך קרה גם לקראת הכרזת המדינה: מועצה נבחרת שייצגה את האנשים בעם ואת הרצונות השונים שלהם ואת הדברים השונים שנראו להם חשובים, ישבה יחד ושיתפה פעולה. הם ישבו בבית שקוראים לו בית קק"ל בתל אביב.
כל אחד העלה את הדברים שחשובים בעיניו, כולם יחד חשבו הרבה והתווכחו לא מעט, כל אחד ויתר קצת, ואחרי הרבה הרבה ניסיונות ונוסחים הם הצליחו להסכים על מגילה אחת, שהייתה מקובלת על כולם, כי הם ידעו שחשוב כל כך שמדינת ישראל תקום ותהיה עצמאית! ואז הם שלחו את דוד בן-גוריון, שהיה ראש הממשלה הראשון והוא הקריא לעולם את הכרזת העצמאות של ישראל. כולם מאוד מאוד התרגשו – זה היה ממש כמו כשנולד תינוק חדש, אחרי שמתפללים ומקווים ומחכים המון שנים, ורוצים מאד מאוד שהוא כבר ייוולד. רוצים לשמוע איך זה נשמע?

נשמיע או נקרין סרטון של הכרזת המדינה.


לסיום: נצבע מגילת עצמאות משלנו, שאותה נגיש או נקריא להורים בבית לכבוד יום העצמאות