אין זו אגדה – מערך פעילות לתלמידי חט"ב–תיכון

אתגרים רבים עמדו בפני החותמים על המגילה, אך הם הצליחו לגשר עליהם. איך זה קרה ומי היו האנשים הללו? דרך פעילויות שונות יכירו המשתתפים את החשיבות הגדולה של מציאת המכנה המשותף – זה שאפשר למייסדים להקים מדינה אחת לכולם

משך הפעילות: כשעה וחצי (שיעור כפול)
 מקום: כיתה מתוקשבת
קהל יעד: תלמידי כיתות ז'–י"ב

עזרים והכנות

מטרות הפעילות

  1. היכרות עם מגילת העצמאות
  2. היכרות עם התהליך ההיסטורי של ניסוח המגילה והכרזת המדינה והאתגרים שהוא הציב
  3. הבנת המורכבות והחשיבות שבמציאת המכנה המשותף במטרה להגיע למדינה אחת טובה לכולם

1. פתיחה: המכנה המשותף, או – של מי המגילה הזו?

נבקש מכל המודרכים להסתובב בחדר בחופשיות. על כל אחד למצוא בקבוצה מישהו שלדעתו הכי שונה ממנו. על שני המודרכים להסכים שהם באמת הכי שונים, ולשבת יחד בזוג.
 
נזמין זוגות נבחרים לנמק למה לדעתם הם הכי שונים.
 
נדגיש: למרות ששני בני הזוג כל כך שונים זה מזה, הם הצליחו להסכים על הבחירה זה בזה ולשבת יחד...
 
נציג את נושא הפעילות:
היום נדבר על יום מכונן בתולדות המדינה – היום שבו דוד בן-גוריון הכריז  על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. לפני יותר מ-70 שנה, כנגד כל הסיכויים ולמרות מחלוקות רבות וויכוחים סוערים, התיישבו סביב שולחן אחד נציגי היישוב העברי על כל קצותיו. לכל ארגון הייתה, כמו היום, אידיאולוגיה אחרת והשקפת עולם שונה לגבי אופייה ודרכיה של המדינה העתידית. ובכל זאת, לאור המטרה האחת המשותפת, הקמת מדינה ליהודים, הצליחו כולם להסכים ולחתום על מגילה אחת משותפת שאותה קרא בן-גוריון מול העם והעולם. ובזכות האירוע הזה אנחנו יושבים כאן היום במדינת ישראל.
 
נספר בכמה משפטים על הכרזת המדינה:
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, במוזיאון תל אביב לאומנות, ששכן בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד בתל אביב. (בשל צפיפות המקום בבית קק"ל הוחלט כי ההכרזה עצמה תתקיים  בבית דיזנגוף.)


אל אולם ההכרזה הגיעו חברי "מִנהלת העם" (הממשלה הזמנית הראשונה) וחברי "מועצת העם" (הכנסת הזמנית) – שמקום ההתכנסות הקבוע שלהם היה באולם האספות בבית קק"ל בתל אביב.
 
בבית קק"ל גם התקבלו ארבע ההחלטות המכוננות של המדינה:
  • החלטה על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל
  • קביעת שמה של המדינה
  • ניסוח ואישור המסמך המשפטי שלאורו תפעל המדינה מיום הקמתה – פקודת יסוד המדינה מספר 1
  • ההחלטה הסופית על הנוסח של מגילת העצמאות


בבית זה, מעל דוכן הנואמים, הקריא דוד בן-גוריון, שהיה יושב ראש "מועצת העם", את מגילת העצמאות, והכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

למוחרת הכרזת המדינה פלשו צבאות של חמש מדינות ערב לארץ, והחל שלב נוסף במלחמת העצמאות.

נקרין את סרטון הכרזת המדינה.


נספר: בדרך להכרזת העצמאות היו הרבה גלגולים ונוסחים שונים, הרבה פשרות שהיו צריכות להתקבל למרות שהזמן היה קצר וקצוב מאוד – המנדט הבריטי עמד להסתיים, והייתה הזדמנות בלתי חוזרת להכריז על המדינה היהודית. במועצת העם ישבו גברים ונשים, דתיים וחילונים, אנשי ימין ואנשי שמאל...

אז איך זה הצליח? איך הצליחו לגשר על הפערים בין הדעות השונות?

2. מי אנו (שמכריזים)?

בחלק זה של הפעילות נערוך תהליך של "הנדסה לאחור" בטקסט המגילה. באמצעות ניתוח הטקסט ננסה להבין מי הם האנשים שחתומים למטה, ולאילו מגזרים שונים הם משתייכים.
 
נחלק את הקבוצה לשישה צוותים (זוגות או שלשות). כל צוות יקבל דף ובו טקסט מגילת העצמאות ועליה שם של מגזר/קבוצת אנשים שונה. על כל צוות לקרוא את המגילה דרך עיני המגזר שלו, ואז לחפש ולסמן בקו, בטוש מדגיש או בכל דרך אחרת – רעיונות, דעות והתייחסויות שמקובלות על המגזר שהוא קיבל או מייצגות אותו.

נביא דוגמה: באזכור של "ספר הספרים הנצחי" אפשר לראות סימן למגזר הדתי; במשפט "במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא-חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום" אפשר לראות סימן למדינאים, וכן הלאה.

נחלק לכל צוות כרטיסיית "מי אנו?" שבה מופיע טקסט המגילה ומשימה המתייחסת לקבוצה/מגזר:
  1. דתיים: אתם מייצגים את אנשי הדת והמסורת היהודית. כיצד הפן היהודי מתבטא במגילה?
    חפשו וסמנו ביטויים הקשורים ליהדות.
  2. נשים וגברים: הזהות המגדרית עומדת בראש סדר העדיפויות שלכם. חפשו וסמנו במגילה ביטויים והתייחסויות למגדרים שונים.
  3. אנשי רוח: אתם מייצגים את אנשי התרבות והרוח – סופרים, אומנים ומשוררים. חפשו וסמנו במגילה ביטויים ספרותיים ונושאים הקשורים לתרבות.
  4. פועלים ואנשי עמל: אתם מייצגים את החלוצים ואנשי העבודה המיישבים את הארץ ומעבדים את שדותיה. מצאו וסמנו במגילה ביטויים שמייצגים אתכם.
  5. אנשי מוסר – משפטנים: אתם מייצגים את אנשי החוק והמשפט הנותנים תוקף משפטי להכרזה על המדינה החדשה. חפשו וסמנו במגילה שפה משפטית וטיעונים משפטיים.
  6. מדינאים: אתם אחראים על יחסי החוץ של המדינה שבדרך. מצאו וסמנו במגילה את הביטויים המתייחסים לקשר של המדינה החדשה עם מדינות אחרות ועם גורמים חיצוניים.


עם תום הזמן נשאל וננהל שיח: האם אתם, כנציגי הקבוצה, מרוצים מנוסח המגילה ומהמקום שקיבלתם בה?
על מה זה מעיד לדעתכם?

נזמין מתנדבים להביא דוגמאות (ראו הצעות לתובנות בנספח 1 במערך להדפסה).

נסכם ונצביע על כך שנוסח מגילת העצמאות מספיק כללי כדי להכיל את כל קצות העם. אפשר להשתמש בדוגמה של "צור ישראל" – המשפט בסיום המגילה שיכול להתפרש גם כביטחון בכוח אלוהי וגם כביטחון בכוחו של העם.

3. אם תרצו

אחרי שבדקנו את הייצוג של החלקים השונים בעם בטקסט המגילה, נצלול למבנה שלה ונבין את ההיגיון העומד מאחוריו.

נכתוב על הלוח את רשימת הכותרות הבאה, ונגדיר פרק זמן של דקה וחצי שבמהלכן כל צוות צריך לחלק את המגילה שלו לחמישה חלקים (באמצעות סימון קווים או כל סימון אחר על הדף) ולהתאים כותרת לכל חלק:
  • הצדקה היסטורית
  • הכרזה
  • חזון
  • פנייה לאחרים
  • חתימות


נזכיר, שכמו שהסימון של החלקים היה חייב להתבצע במהירות, גם הכרזת המדינה הייתה אירוע שהתנהל ואורגן בלחץ אדיר ותוך זמן קצוב.

נספר שלמגילה היו טיוטות רבות, ותהליך הכתיבה החל שלושה שבועות לפני מעמד ההכרזה. בשל הדחיפות הגדולה לקראת מעמד הכרזת המדינה, לא הספיקו להעתיק את הנוסח המלא של הכרזת העצמאות לקלף המגילה. מסיבה זו קרא דוד בן-גוריון את ההכרזה מתוך דף נייר פשוט, וחברי מועצת העם חתמו על קלף אחר, שחובר מאוחר יותר למגילת הקלף
הרשמית.


נשאל: איזה פרק הוא החשוב ביותר לדעתכם במגילה? לאיזו מפסקאות מגילת העצמאות נתתם את הכותרת "חזון"? (להרחבה ראו נספח 3 ונספח 4 במערך להדפסה).

4. אין זו אגדה?

לאחר שהבנו כיצד ערוכה המגילה, נעשה "זום אין" ונתעמק בחלק של החזון, שמגדיר את דמותה של המדינה החדשה.

נעמיד את המודרכים בשורה זה לצד זה ונשחק במשחק "גרף אנושי": נקריא בכל פעם משפט אחר מתוך פסקת החזון ונגדיר – מי שחושב שהמשפט הזה מתקיים במדינת ישראל של ימינו יצעד צעד קדימה. מי שחושב שהמשפט הזה לא מתקיים – ילך צעד אחורה.
עם תום המשחק נבדוק לאן כל מודרך הגיע, ונזמין מתנדבים להסביר את הבחירה שלהם להתקדם או ללכת אחורה.
 
פסקת החזון
מדינת ישראל...
  1. תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות
  2. תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה
  3. תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל
  4. תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין
  5. תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות
  6. תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות
  7. תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות
 
נשאל: איפה מתבטאים משפטי החזון בחיי היום-יום שלנו? האם הם באמת מתקיימים כיום?

נקרין כתבה נבחרת מתוך הכתבות המוצעות למטה (או מתוך התקשורת או הרשת – רצוי שהמדריך יבחר סרטון או כתבה בנושא שהוא מתחבר אליו ורוצה להעלות מול הקבוצה).

אפשרות נוספת: נחזור לעבוד בשישה צוותים (על פי החלוקה שעשינו בחלק השני של הפעילות) וניתן לכל אחד מהצוותים לצפות בכתבה אחרת ולענות על השאלות לדיון (נשתמש בכרטיסיות הדיון "אין זו אגדה?" שבערכה).
 
 
  • ננהל דיון:
    אילו ממשפטי החזון שבמגילת העצמאות באים לידי ביטוי בכתבה שראיתם?
  • האם לאור מה שרואים בכתבה, החזון של מייסדי המדינה מתקיים או לא מתקיים במדינה כיום?
  • האם לאור הכתבה הייתם משנים את הבחירה שלכם להתקדם או ללכת אחורה? האם היא שינתה במשהו את דעתכם?
  • האם יכול להיות שהחזון התיישן עם השנים וצריך לעדכן אותו? במה? מה הייתם מוסיפים? מה הייתם גורעים?
  • על מי חלה האחריות להגשים את החזון, או אולי לנסח חזון עדכני וחדש?

 

הצעות לכתבות לדיון בהגשמת החזון:

סיכום

לסיכום סיפורה של מגילת העצמאות והכרזת העצמאות נקרין את הסרטון הסיפור המטורף של מגילת העצמאות.

נפנה את תשומת הלב: כמו מדינת ישראל ביום שלפני ההכרזה, כך גם אתם נמצאים בשלב בחיים שבו אתם רגע לפני חיים עצמאיים. כמו מדינת ישראל שניסחה לעצמה את החזון שאומר מי היא רוצה להיות, ואולי עדיין לא הגיעה אליו, או שהגשימה חלקים ממנו וחלקים אחרים לא, כך גם אתם מנסחים לעצמכם את החזון והחלום שלכם לחיים.

נשאל: מה הקשר בין החלום שלכם לחיים לחזון של מייסדי המדינה?
נסכם: האחריות לעדכן את החזון ולקרב את המציאות לחזון המייסדים ממש עוד מעט עוברת אליכם – המבוגרים הצעירים של המדינה שהיא כבר לא כל כך חדשה, אבל עדיין מתגבשת.

זו תהיה בחירה שלכם מה תרצו לעשות עם האחריות הזו ולאן תרצו להוביל את המדינה, והמקום שתיקחו אותה אליו ישפיע גם על החלומות האישיים שלכם כאזרחי העתיד שלה.

לסיום – נקרין ונשמיע אחד משלושת הביצועים המוזיקליים למגילת העצמאות. אפשר להזמין את כולם למסיבת עצמאות קטנה...