אתגרים רבים עמדו בפני החותמים על המגילה, אך הם הצליחו לגשר עליהם. איך זה קרה ומי היו האנשים הללו? דרך פעילויות שונות יכירו המשתתפים את החשיבות הגדולה של מציאת המכנה המשותף – זה שאפשר למייסדים להקים מדינה אחת לכולם
בבית זה, מעל דוכן הנואמים, הקריא דוד בן-גוריון, שהיה יושב ראש "מועצת העם", את מגילת העצמאות, והכריז על הקמתה של מדינת ישראל.למוחרת הכרזת המדינה פלשו צבאות של חמש מדינות ערב לארץ, והחל שלב נוסף במלחמת העצמאות.
נקרין את סרטון הכרזת המדינה.נספר: בדרך להכרזת העצמאות היו הרבה גלגולים ונוסחים שונים, הרבה פשרות שהיו צריכות להתקבל למרות שהזמן היה קצר וקצוב מאוד – המנדט הבריטי עמד להסתיים, והייתה הזדמנות בלתי חוזרת להכריז על המדינה היהודית. במועצת העם ישבו גברים ונשים, דתיים וחילונים, אנשי ימין ואנשי שמאל...
אז איך זה הצליח? איך הצליחו לגשר על הפערים בין הדעות השונות?
עם תום הזמן נשאל וננהל שיח: האם אתם, כנציגי הקבוצה, מרוצים מנוסח המגילה ומהמקום שקיבלתם בה? על מה זה מעיד לדעתכם?
נזמין מתנדבים להביא דוגמאות (ראו הצעות לתובנות בנספח 1 במערך להדפסה).
נסכם ונצביע על כך שנוסח מגילת העצמאות מספיק כללי כדי להכיל את כל קצות העם. אפשר להשתמש בדוגמה של "צור ישראל" – המשפט בסיום המגילה שיכול להתפרש גם כביטחון בכוח אלוהי וגם כביטחון בכוחו של העם.
נזכיר, שכמו שהסימון של החלקים היה חייב להתבצע במהירות, גם הכרזת המדינה הייתה אירוע שהתנהל ואורגן בלחץ אדיר ותוך זמן קצוב.
נספר שלמגילה היו טיוטות רבות, ותהליך הכתיבה החל שלושה שבועות לפני מעמד ההכרזה. בשל הדחיפות הגדולה לקראת מעמד הכרזת המדינה, לא הספיקו להעתיק את הנוסח המלא של הכרזת העצמאות לקלף המגילה. מסיבה זו קרא דוד בן-גוריון את ההכרזה מתוך דף נייר פשוט, וחברי מועצת העם חתמו על קלף אחר, שחובר מאוחר יותר למגילת הקלףהרשמית.
נשאל: איזה פרק הוא החשוב ביותר לדעתכם במגילה? לאיזו מפסקאות מגילת העצמאות נתתם את הכותרת "חזון"? (להרחבה ראו נספח 3 ונספח 4 במערך להדפסה).
הצעות לכתבות לדיון בהגשמת החזון: