אנו מכריזים – מערך פעילות לתלמידי כיתות ד'–ו'

המודרכים יתנסו במשימות שימחישו עבורם את חשיבותם של פשרה, ויתור ושיתוף פעולה, ואת הכוח הטמון בהם – שהוא זה שהביא לכך שיש לנו מדינה כיום

משך הפעילות: כשעה וחצי (שיעור כפול)
מקום: בכיתה או בשטח
קהל יעד: תלמידי כיתות ד'–ו'

עזרים והכנות

  1. מגילת העצמאות
  2. תמונת הכרזת המדינה
  3. תמונותיהם של כמה מהחותמים על מגילת העצמאות
  4. 2 פאזלים של סמל המדינה
  5. 6 חלקי מגילה עם פישוט לשוני
  6. אביזרים למשחקי שיתוף פעולה בסעיף 2 (שתי פעילויות לפי בחירה, פירוט האביזרים וההכנות לכל פעילות מפורטים בהמשך)
  7. גיליונות בריסטול, סלוטייפ, מצבעים (טושים) וצבעים

מטרות הפעילות

  1. היכרות עם סיפור הכרזת העצמאות
  2. הבנת חשיבותו של שיתוף פעולה והכוח הטמון בו
  3. היכרות עם מגילת העצמאות ועם חלקיה
  4. חוויה והנאה

מהלך הפעילות

1. פתיחה

נשאל: מה אנחנו חוגגים בעצם ביום העצמאות? מה קרה בתאריך הזה?
 
 
נסכם את מה שראינו בסרטון ונסביר בקצרה:
הכרזת המדינה – ההכרזה על הקמת מדינת ישראל – התקיימה ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד בתל אביב.

אל אולם ההכרזה הגיעו חברי "מִנהלת העם" (הממשלה הזמנית הראשונה) וחברי "מועצת העם" (הכנסת הזמנית) מאולם האסֵפות בבית קק"ל בתל אביב, ששימש מקום ההתכנסות הקבוע של מוסדות המדינה הזמניים, ובו התקבלו ארבע ההחלטות המכוננות של המדינה:
  • החלטה על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל
  • קביעת שמה של המדינה
  • ניסוח ואישור המסמך המשפטי שלאורו תפעל המדינה מיום הקמתה – פקודת יסוד המדינה מספר 1
  • ההחלטה הסופית על הנוסח של מגילת העצמאות

בשל צפיפות המקום בבית קק"ל הוחלט כי ההכרזה עצמה תתקיים במוזיאון תל אביב לאומנות, ששכן בבית דיזנגוף.

בבית זה, מעל דוכן הנואמים, הקריא דוד בן-גוריון, שהיה יושב ראש "מועצת העם", את מגילת העצמאות, והכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

מאחר שלא היה די זמן להעתיק אל מגילת הקלף את הנוסח הסופי של הכרזת העצמאות, שאושר בתום הישיבה שנערכה בבוקר אותו יום בבית קק"ל, חתמו חברי וחברות מועצת המדינה הזמנית בתום ההכרזה על חלקה התחתון של מגילת קלף ריקה.

למוחרת הכרזת המדינה פלשו צבאות של חמש מדינות ערב לארץ, והחל שלב נוסף במלחמת העצמאות.

נשאל: למה היה חשוב לנציגי היישוב היהודי להכריז על מדינה? מה בעצם אומרת ההכרזה?

נסביר: המגילה מסבירה לעולם למה צריך להקים מדינה עבור העם היהודי, ומציגה את העקרונות המובילים שיהיו למדינה החדשה.

נשאל: האם זו משימה פשוטה או מסובכת? איך מנסחים הכרזה כזו, ומי מנסח אותה?

נביא דוגמה: אילו היינו מכינים ארוחה משותפת שמשתתפים בה טבעונים, צמחונים, אוכלי בשר, רגישים לגלוטן, רגישים ללקטוז, מתנגדים לכלים חד-פעמיים, כאלה ששותים רק בכוסות זכוכית ועוד ועוד – מה היינו צריכים לעשות כדי לאפשר לכולם ליהנות מהארוחה ולצאת ממנה שבעים?
נמקד את התשובות בנושאים של הסכמה, התגמשות, ויתור, פשרה.

כמו תכנון ארוחה לאנשים רבים עם העדפות שונות מאוד ואפילו סותרות – כתיבת מגילת עצמאות של מדינה חדשה היא דבר מורכב מאוד, כי מדובר במסמך שיאגד קבוצות גדולות של אנשים עם דעות וערכים שונים.

נציג גלריה של תמונות של האנשים שחתמו על המגילה, וננסה לזהות יחד מאפיינים שונים של האנשים.

נסכם: כדי להכריז על עצמאות כל האנשים האלה היו צריכים לשתף פעולה ולהחליט יחד על מה להכריז, איך להתנסח, ומה להגיד לעולם. ואלה היו אנשים ממש שונים, חלק היו דתיים וחלק חילונים, חלק היו חקלאים, חלק רופאים וחלק עורכי דין – כל אחד מהם הגיע מארץ אחרת, ולכל אחד מהם היה חשוב משהו אחר... אז איך מחליטים? אפשר לשתף פעולה?

2. משחקי שיתוף פעולה

נתנסה יחד במשימות שדורשות שיתוף פעולה, פשרה וויתור (נתאים את הכמות והסוג של המשימות לזמן שעומד לרשותנו ולאופי הקבוצה. מומלץ לבחור שתי משימות מבין האפשרויות).
 
חשוב לקיים דיון אחרי כל משימה ולשוחח על הנקודות הבאות:
  • איך הרגיש הצוות המנצח?
  • איך הרגיש הצוות שהפסיד?
  • מה עזר לצוות שניצח להיות ראשון?
  • האם מישהו היה צריך לוותר על מה שהוא רצה לעשות כדי שכל הקבוצה יחד תצליח?
  • האם כאשר אנחנו נותנים למישהו להנהיג אותנו ואנחנו סומכים עליו שהוא יעשה עבודה טובה, אנחנו מצליחים יותר?

* נדגיש בדיון את הנושאים הבאים: שיתוף פעולה, ויתור, הקשבה, קשר עין, גמישות וגם מנהיגות.

משימה 1: מגן דוד בצבעים

נתחלק לצוותים של 4–5 מודרכים שיתחרו זה בזה. חברי כל צוות יצטרכו לצייר מגן דוד בעזרת מצבע (טוש) שמחוברים אליו חוטים. לחברי הצוות אסור לגעת בטוש בידיים במהלך הציור (הם יצטרכו להוליך את הטוש על הדף רק בעזרת החוטים). הצוות הראשון שמסיים – הוא המנצח.
 
ציוד והכנות: טושים כמספר הצוותים. אל כל טוש קשורים או מודבקים באמצעות סלוטייפ 4–5 חוטים, גיליונות נייר גדולים

 

משימה 2: תפוס ת'דגל

נתחלק לשני צוותים מתחרים, שכל אחד מהם יבחר מתנדב שרק לו מותר לזוז בשטח מוגדר. נכסה את עיני המתנדבים, ונמקם דגל במרחב הפעילות. הצוות יצטרך לכוון את המתנדב ה"עיוור" אל הדגל, כשלכל המכוונים יחד מותר להגיד רק עד 10 מילים. הקבוצה תצטרך לדון ולהחליט מי מכוון את העיוור בכל פעם ואיך היא מחלקת את המילים הקצובות בין הנציגים. נציג הצוות הראשון שיגיע לדגל הוא המנצח.
 
ציוד והכנות: 2 מטפחות לכיסוי העיניים, דגל ישראל

 

משימה 3: 77 בכחול ולבן

נתחלק לשני צוותים מתחרים ונאסוף במהירות הגדולה ביותר 7 חפצים כחולים ו-7 חפצים לבנים. צוות שמסיים צריך להעמיד את כל החפצים הכחולים שאסף במגדל אחד ואת כל החפצים הלבנים שאסף במגדל שני למשך שלוש שניות. הצוות הראשון שמסיים מנצח.
 
ציוד והכנות: אין

משימה 4: מגן דוד אנושי

נתחלק לשני צוותים מתחרים ונרכיב מגן דוד אנושי במהירות הגדולה ביותר. הצוות הראשון שמסיים – הוא המנצח.
 
ציוד והכנות: אין

משימה 5: לקלוע את הזית

נחלק את הקבוצה לשני צוותים מתחרים, וניתן לכל צוות להחזיק יחד מפת בד או אלבד שעליה מצוירות כלניות (הפרח הלאומי של המדינה) ושלושה כדורי טניס שייצגו זיתים – פרי העץ הלאומי של המדינה (שהענפים שלו גם מופיעים בסמל המדינה). המודרכים יצטרכו לגלגל את הזיתים כך שאחד מהם ייכנס לחור. הצוות הראשון שמצליח להכניס זית לחור – הוא המנצח.
 
ציוד והכנות: 2 מפות בד/אלבד עם ציורי כלניות ועם חור במרכזן, 6 כדורי טניס

 

משימה 6: מנורה וענפי זית

נתחלק לשני צוותים מתחרים, ונחלק לכל צוות חלקי פאזל אקראיים של סמל המדינה. כל צוות יצטרך להרכיב את הפאזל שלו במקום נסתר, ולראות אילו חלקים של הפאזל חסרים לו ונמצאים אצל הקבוצה השנייה. את החלקים החסרים צריך להשיג באמצעות משא ומתן: תמורת חלק חסר אפשר להבטיח חלק אחר שחסר לקבוצה השנייה, או טובה או עזרה, או להשתמש בכישורי שכנוע ושיווק מיוחדים. חשוב שנגדיר – אסור להשתמש בכוח או באיומים, רק בטיעונים חיוביים ובכישורי שכנוע.
 
 
נספר: דבר דומה קרה גם לקראת הכרזת המדינה: מועצת העם, הכנסת הזמנית, נבחרת שייצגה את האנשים בעם, את הרצונות השונים שלהם ואת הערכים השונים שנראו להם חשובים, ישבה יחד בבית קק"ל בתל אביב ודנה, והתלבטה, והתווכחה לגבי כל הנושאים החשובים, ובעצם הגדירה את דמותה של המדינה שתקום, כדי שאפשר יהיה להציג אותה לעולם. לפני שמכריזים על המדינה ומציגים אותה לעולם הם היו חייבים להגדיר מה הם רוצים להציג, ולשם כך להחליט יחד מי תהיה מדינת ישראל, מה יהיה חשוב ועקרוני בה, ואיך היא תתנהל.
 
אחרי הרבה נוסחים הם החליטו על הנוסח הסופי, שאותו הקריא דוד בן-גוריון מעל הבמה. בואו נשמע:
נשמיע או נקרין
סרטון של הכרזת המדינה.

3. ראפ המגילה

נסביר שבמגילת העצמאות יש חמישה חלקים:
  • חלק ראשון: ההצדקות והסיבות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל
  • חלק שני: ההכרזה – החלק המשפטי המחייב
  • חלק שלישי: החזון – איך תיראה המדינה החדשה ומה יהיה חשוב בה
  • חלק רביעי: פניות וקריאות לשכנים, לעמי העולם, ליהודים בתפוצות כדי לחזק את המדינה החדשה
  • חלק חמישי: החתימות, שמראות שיש הסכמה רחבה בין כל נציגי היישוב על הקמת המדינה

 

נחלק את הקבוצה לשישה צוותים וניתן לכל צוות חלק אחר ממגילת העצמאות שעבר פישוט לשוני (החלק הראשון של המגילה ארוך במיוחד, ולכן חולק לשני חלקים קצרים יותר) – ראו נספח 1 בקובץ המערך להדפסה.

על הצוותים לקרוא את הקטע שקיבלו ולהכין קטע ראפ בן שלוש דקות, שמעביר את התוכן של הקטע בצורה יצירתית וחווייתית. בהתאם לאפשרויות ולזמינות של כלים דיגיטליים (טלפונים חכמים או מחשבים), אפשר להציע למודרכים להיעזר בכלי AI לצורך כתיבת הראפ בהשראת הקטע שקיבלו.

עם תום הזמן נזמין את כל הצוותים להרכיב יחד את הקטעים שקיבלו, ולגלות מה הסדר הנכון של הקטעים במגילה. כעת, כל צוות בתורו, על פי הסדר הנכון, יציג את קטע הראפ שלו מול שאר הקבוצה.

למגילה היו טיוטות רבות, ותהליך הכתיבה החל כשלושה שבועות לפני מעמד ההכרזה. בשל הדחיפות הגדולה לקראת מעמד הכרזת המדינה, לא הספיקו להעתיק את הנוסח המלא של הכרזת העצמאות לקלף המגילה. מסיבה זו קרא דוד בן-גוריון את ההכרזה מתוך דף נייר פשוט, וחברי מועצת העם חתמו על קלף אחר, שחובר מאוחר יותר למגילת הקלף הרשמית.

4. סיכום

נסכם: ראינו שלמרות השוני הגדול בין נציגי העם, התפיסות המנוגדות שלהם לגבי חלק מהנושאים והעקרונות השונים שחשובים לכל אחד מהם, הם הצליחו לגשר על ההבדלים, להתפשר ולהקשיב זה לזה, ולשתף פעולה למען המטרה המשותפת והחשובה כל כך – הקמת מדינת ישראל. גם אנחנו, אזרחי העתיד של המדינה, שצריכים להמשיך ולבנות אותה ולעצב את פניה, חשוב שנקשיב זה לזה ונכבד זה את זה. חשוב שנזכור שלמרות הפערים והשוני שמתגלים בינינו פעמים רבות, יש לנו מטרה משותפת וחשובה שלמענה נכון להתאחד ולפעול ביחד.

לסיום נכסה את אחד מקירות הכיתה ב-4–5 גיליונות בריסטול לבנים, נחלק טושים וצבעים, ונזמין את המודרכים לשתף פעולה – הפעם כקבוצה שלמה – וליצור יצירה משותפת, שתלווה את הכיתה לאורך חודש הלאום.
נבקש מהם לכתוב במרכז הקיר את המילה ישראל בגדול, וסביבה ליצור יחד ציור גרפיטי שכולל כמה שיותר איורים וכיתובים מתוך מגילת העצמאות או בהשראתה.