ראפ ירושלים

מטרת הפעילות: הכרת ההיסטוריה של ירושלים וחשיבותה לעם ישראל באמצעות פעילות יצירתית וחווייתית.
סוג הפעילות: מופע מוזיקלי.
קבוצת הגיל: כיתות ד'-ז'.
הזמן: כשעה.
המקום: בכיתה/בסניף או בחוץ.
עזרים: העתק ראפ ירושלים לכל ילד, כלי נגינה (לא חובה), כובעי מצחייה ותלבושות ראפ לזמרים.
סל מונחים: ההיסטוריה של ירושלים, היפ-הופ-ראפ, אסוציאציות, שירה.

מהלך הפעילות

כתבו על הלוח את המילה "ירושלים" ובקשו מהתלמידים והחניכים לספר מהן האסוציאציות שעולות בהם למשמע השם. ספרו שמשוררים וסופרים רבים כתבו על ירושלים ואליה במשך כל שנותיו של העם היהודי. הסבירו: היום ננסה לספר על ירושלים באמצעות סגנון שירה עכשווי: היפ-הופ-ראפ. ספרו מעט על הסגנון: זהו סגנון מוזיקלי עדכני, שהתפתח בשכונות האפרו-אמריקנים בארה"ב. סגנון זה מאפשר לכולם להשתלב במופע, שכן זוהי שירה דקלומית.
חלקו את הכיתה/קבוצה לקבוצות:
  1. קבוצת הזמרים (כמספר בתי השיר). כל זמר מקבל בית אחד לשנן ולדקלם בקצב הראפ.
  2. קבוצת המקהלה – מבצעת בשירה את תפקידי המקהלה המשולבים בין הבתים.
  3. קבוצת הקצב – קובעת את מקצב ההיפ-הופ-ראפ לאורך השיר באמצעות מחיאות כפיים וטפיחות על הרגליים במשך כל השיר: שתי טפיחות מהירות ומחיאת כף איטית וחוזר חלילה (אם יש כלי נגינה או אביזרים נוספים זו הקבוצה שמפעילה אותם).
עודדו את המבצעים לשלב גם תנועות במהלך ההופעה.
הקדישו זמן לאימון ולחזרות של כל קבוצה בנפרד ואחר כך לביצוע משותף של שלוש הקבוצות.
לסיום, ארגנו מופע מול תלמידי בית הספר/חניכי קבוצות אחרות בתנועת הנוער וערכו הצבעות.
מדריכי קק''ל ביער ירושלים. צילום: אייל ברטוב מתוך ארכיון הצילומים של קק''ל

ראפ ירושלים

כתבה: אלמוג צחר


זה התחיל ממש מזמן כשדוד המלך קם

והחליט - צריך בירה לאחד סביבה ת'העם.

הוא מצא מקום פצצה עם תצפית ומעיין

ואמר - ירושלים! הבירה שלנו כאן.

אחריו היה שלמה, שעשה מבצע ממש

הוא קיבל ת'המשימה להקים את המקדש.

מעל הר המוריה הוא בנה מבנה עצום

שמאז ועד היום לא היה כמוהו כלום.

מקהלה: "יבנה, יבנה, יבנה המקדש..."

בתשעה באב החריבו ת'המקדש אנשי בבל

לגלות שלחו את כל האנשים מישראל,

אבל אז הגיע כורש, וחזרנו מחדש

והקמנו ובנינו והחזרנו ת'המקדש.

מקהלה: "יבנה, יבנה, יבנה המקדש..."

אבל גם אותו החריבו רומאים במלחמה

ונשארנו בלי מקדש, ירושלים המומה.

בר כוכבא ניסה למרוד, להחזיר את הכבוד,

אבל לבסוף נשארנו עם כאב ועם דמעות.

מקהלה: "ים של דמעות בשתי עיני..."

רומאים נהיו ביזנטים, נכנעו למוסלמים

שבנו כיפה של סלע שתחזיק הרבה שנים.

במסע הצלב הגיעו אל העיר הצלבנים,

אך המוסלמים חזרו אחרי לא הרבה שנים.

אז הגיעו הממלוכים את העיר מהם כבשו

אחריהם העות'מאנים ליהודים לבוא הרשו.

זו העיר ירושלים אין לה מנוחה ליום

בין שלטון לבין שלטון מחפשת ת'השלום.

והרובע היהודי התמלא כל כך מהר

לא היתה להם ברירה רק לחצות את הגדר.

הם יצאו מהחומות - אנשים, נשים זקנים.

מונטיפיורי שם הקים את משכנות שאננים.

מקהלה: "וכל הכבוד לשר, וכל הכבוד לשר..."

והבריטים אז הגיעו, הם השליטו ת'המנדט

ואמרו ליהודים תעלו לאט לאט.

זה היה להם קשה, ואז קמו מחתרות

שלחמו נגד הבריטים ועשו להם צרות.

אז האו"ם החליט ש"יס", ישראל ליהודים

והעם יצא לרחוב בשירים וריקודים,

אבל אין ברירה צריך גם בכוח להראות

שאנחנו כאן לעד, נישאר כל הדורות.

מקהלה: "עם ישראל, עם ישראל, עם ישראל חי..."

אז התחילה פה בארץ מלחמה לעצמאות

חייבים לחזור אלייך מאלפיים שנות גלות.

ירושלים נצורה, הפגזות, פצצות, מוקשים

לא פשוט פה לנצח, החיים בעיר קשים.

ובסוף ת'העיר חילקו עם הקו העירוני

לירדנים צד אחד ושלנו השני.

כל מזרח ירושלים, הר הבית שלהם.

עוד נחזור ירושלים ועלייך נילחם

מקהלה: "מעל פסגת הר הצופים, שלום לך ירושלים..."

בן גוריון הכריז עליה כבירה של ישראל

והקו העירוני עוד ממשיך להתפתל.

בשישים ושבע קמו כל עמי ערב כולם

ורצו ת'היהודים להשליך מכאן לים.

אז ב"ששת הימים" לא היתה לנו ברירה

והראינו לכולם מקרוב את הסחורה,

אז כבשנו את הכותל, הירדנים התקפלו,

ירושלים שוב שלנו אחרי כל הגלות.

מקהלה: "ירושלים של זהב ושל נחושת ושל אור..."

חזרנו אל בורות המים, אין בכלל מה להגיד

חזרנו אל ירושלים - נישאר בה לתמיד.

הר הבית בידינו, גם הכותל לעולם

ובירה גדולה לנצח מאחדת את כולם.

מקהלה: "ירושלים, ירושלים, ירושלים של שלום..."