הזית – מערך פעילות

מערך הפעילות שלפניכם מאפשר לחניכים להכיר את הבוטניקה, ההיסטוריה ואת השימושים השונים של עץ הזית בדרך חווייתית. החניכים יוכלו להתנסות בהפקת שמן, להציג בפנטומימה את שימושי הזית ולהמחיז אגדה המספרת על הזית. באמצעות הפעילויות שמציע המערך, הם ייחשפו לשיטות המסיק השונות, לשיטות להפקת שמן ולמיקומו המרכזי של הזית במקורות ובספרות

מטרות הפעילות:

  1. היכרות עם מבנה עץ הזית וחלקיו.
  2. היכרות עם השיטות השונות להפקת שמן.
  3. היכרות עם השימושים שעשה ועושה האדם בזית.
  4. היכרות עם ההיבטים החקלאיים, ההיסטוריים והתרבותיים של הזית.

קבוצות גיל:

שכבות א'–ו', שכבות ז'–י"ב ומשפחות

הערה: הפעילות היא מודולרית. לא הכרחי להעביר את כולה. יש לבחור מה נכון להעביר בהתאם לגיל המודרכים / לזמן העומד לרשותכם / לאופי הקבוצה / למזג האוויר / לתנאי השטח וכד'. רצוי, עוד לפני תחילת הפעילות והמפגש עם המודרכים, לברר מעט על הקבוצה (בעיקר מהו גיל המודרכים) ולהחליט מה תכיל הפעילות.

עץ זית. צילום: pixabay
עץ זית. צילום: pixabay

הצעות לפעילויות

מה נותן לנו זית?

מספרים על מוצרי הזית ועל חשיבותם: מקומו של הזית בתרבות החקלאית והכלכלית בעבר היה מרכזי הן בשל השימושים הרבים בו, הן בשל מרכזיות שימושים אלו בחיי האדם והן בשל יכולתו להשתמר לזמן רב.
 

שימושי הזית לאדם:

  • שמן: משמש למאכל, מאור, סיכת גוף, ריפוי, הכנת דיו לכתיבה וסבון לרחצה, משיחת מלך וכוהן.
  • חומר בעירה: מיוצר מהגפת להסקת תנורים והדלקת מדורות גם כיום.
  • אכילה: כבישה, ייבוש, בישול...
  • בנייה ואומנות: רהיטים, כלי שולחן, בתים, אומנות גילוף בעץ.
  • קליעת סלים: מענפי זית צעירים.

 

להרחבה נוספת על שימושי הזית, היכנסו לכאן»

סבון רחצה משמן זית. משימושי הזית
סבון רחצה משמן זית. משימושי הזית

הצעות לפעילות:

  1. ציורי חידה שימושי הזית:
    מראים לחברי הקבוצה כל ציור בנפרד, ועליהם לנחש מהו השימוש.
  2. כרטיסיות שימושי הזית:
    כותבים על כרטיסיות נפרדות את השימושים השונים. מחלקים את הקבוצה לזוגות וכל זוג מקבל כרטיסייה ומציג בפנטומימה את השימוש שקיבל.
  3. מבקשים מהמשתתפים לתאר את מהלך הכנת ארוחת הערב שלהם, ומתעכבים על האור, הטיגון, התיבול וכל מה שיכול להיות קשור לשמן זית.


עזרים והכנות:

  1. להדפסת ציורי חידה שימושי הזית היכנסו לכאן»
  2. הכנת כרטיסיות שעליהן כתובים שימושי הזית. אפשר להשתמש בתמונות שבסעיף 1, ולהוסיף את הכיתוב.
  3. אפשר להביא דוגמאות מוחשיות כמו סבון משמן זית, נר חרס, חפץ אומנותי מעץ זית ועוד.

היכרות עם מבנה עץ הזית

הצעות לפעילות:

  1. הכנת "ספרון הזית שלי" – החניכים בוחרים עץ זית ומכינים לו "תעודת זהות" מאוירת בסגנון "המגדיר שלי". לסרטון הוראות ההכנה, לחצו כאן» 
  2. מספרים או ממחיזים את האגדה על ליבו השבור של הזית .
  3. משחקים תופסת חלקי העץ – המדריך מכריז על חלק מהעץ ועל המשתתפים לגעת באותו חלק. מי שנתפס לפני שנגע, הופך להיות התופס.

עזרים:

  1. ספרון הזית שלי.
  2. סיפורים ואגדות:
    האגדה של ליבו השבור של הזית
    מדוע מכסיפים עלי הזית?

שיטות מסיק

מהלך הפעילות:

  1. מחלקים את החניכים לשתי קבוצות ומבקשים מכל קבוצה להציע רעיון למסיק שיעמוד בתנאים הבאים: מהיר, יעיל, אינו פוגע בעץ וחוסך בכוח אדם.
    כאשר הקבוצות מוכנות, חברי הקבוצות מסבירים את השיטה שלהם תוך הדגמה על עץ הזית.
  2. מראים את שיטות המסיק הקיימות בעזרת התמונות.

 

עזרים:

  1. תמונות שיטות מסיק:  גרגור, נקיפה, ניעור, חליבה, סריקה.
מסיק זיתים בנקיפה
מסיק זיתים בנקיפה

שיטות להפקת שמן

הצעות לפעילות:

  1. אם נמצאים ליד בית בד – מבקשים מהמודרכים להסביר איך לדעתם המתקנים עבדו, ואז להשלים את התמונה. אם הם לא יודעים, מבקשים מהם לנסות ולפענח מה היה התפקיד של כל חלק.
  2. כאשר יש זיתים על העץ והם עשירים בשמן, אפשר להדגים כיצד  להפעיל לחץ על הזית כך שהשמן יטפטף ממנו, ואפשר לקיים תחרות בין שתי קבוצות – מי מצליחה להפיק יותר שמן לתוך כלי באמצעות מעיכת הזיתים בידיים, באבנים, בענפים מהשטח וכד'.
  3. מביאים גרביים ישנים (אך נקיים) או בד גבינה ונותנים למשתתפים להתנסות בכתישה ובסחיטה של הזיתים לתוך כלי שקוף. נותנים לנוזל לעמוד בזמן שמסבירים על התהליך בבית הבד ורואים כיצד השמן מצטבר מעל המים.
  4. מסכמים בעזרת העזרים.

עזרים:

  1. תמונות בית בד.
  2. גרביים ישנים או בד חיתול / בד גבינה.
  3. כלים שקופים לאצירת שמן זית.

הזית במקורות

הצעות לפעילות:

  1. בוחרים מהמקורות הרבים שניים-שלושה מקורות, המתאימים למיקום הפעילות, רמת הקבוצה וכד'. רצוי שאחד/אחת המודרכים יקריאו את המקור, והמדריך/מדריכה ירחיבו על הזית בהתאם למקור.
  2. בקבוצות מסוימות אפשר לבקש להמחיז את אחד הסיפורים/סמלים.

 

עזרים:

  1. מקורות בנושא הזית ושמנו.

עקרונות כלליים להדרכת שטח

  1. חיבור לשטח
    נשאף למגע עם מושא ההדרכה או להתבוננות עליו, ונקיים את ההדרכה לידו, כך שאפשר יהיה לצפות בו ועד כמה שאפשר גם לגעת בו.
  2. חשיבה עצמית
    דוגמה: אנו מגיעים עם מודרכים לבור סיד. אפשר לשלוף תמונת למינציה בגודל A3 עם חתך של בור סיד ולהסביר, אבל אפשר גם לבקש מהמודרכים לחשוב בעצמם מה היה כאן. במקרה הזה, הסיכוי שהם יצליחו לגלות מה היה השימוש האמיתי בבור, נמוך – אבל הם חשבו, העלו רעיונות, וכשנסביר להם, הם ירגישו שייכות לבור הסיד.
    העברת ההתמודדות עם שאלות שמעלה מושא ההדרכה אל המודרכים, במקום לספק להם את כל התשובות ו"להאכיל אותם בכפית", מייצרת מעורבות עמוקה יותר שלהם בנושא וממילא גם הפנמה של החומר הנלמד.
    הדרכה של כל נושא תתחיל בתצפית של המודרכים ובשמיעת דעתם על הנושא.
  3. תחושת חוויה
    נכוון לכך שהפעילות תהיה חווייתית: באמצעות תנועה, תחרות, מגע עם מושא ההדרכה, אתגר.
    ובהשלכה לפעילות הזית:
    נכוון לגעת בפירות ולהפיק מהם שמן, להריח שמן ולטעום אותו, לחוש את הגזע ואת העלים, להתבונן בעץ ולציין את הייחוד שלו, לבצע קטיף, לטפס על העץ (במגבלות בטיחות, כמובן) וכד'.
  4. התאמת אופי הפעילות לקבוצה
    יש להשקיע בכך מחשבה, כיוון שלעיתים רבות פעילות לא מוצלחת היא תוצאה של שימוש במתודות שאינן תואמות את גיל הקבוצה, רמתה או אופייה.