מגילת העצמאות

עזרים והכנות:

• תמונת מגילת העצמאות
  
• תמונת הכרזת המדינה
  
• מגילה מחולקת לחלקים.

פתיחה

הכרזת המדינה – ההכרזה על הקמת מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר תש"ח, 14 במאי, 1948 בבית דיזנגוף, שבשדרות רוטשילד בתל אביב.

אל אולם ההכרזה הגיעו חברי "מנהלת העם" (הממשלה הזמנית הראשונה) וחברי "מועצת העם" (הכנסת הזמנית) מאולם האסיפות בבית קק"ל בתל אביב, ששימש מקום ההתכנסות הקבוע של מוסדות המדינה הזמניים, ואשר בו התקבלו ארבע ההחלטות המכוננות של המדינה:

• החלטה על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל.
  
• קביעת שמה של המדינה.
  
• ניסוח ואישור המסמך המשפטי לאורו תפעל המדינה מיום הקמתה – פקודת יסוד המדינה מספר 1.
  
• ההחלטה הסופית על הנוסח של מגילת העצמאות.
  

בשל צפיפות המקום בבית קק"ל הוחלט כי ההכרזה עצמה תתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות, ששכן בבית דיזנגוף.

בבית זה, מעל דוכן הנואמים, הקריא דוד בן-גוריון, שהיה יושב ראש "מועצת העם", את מגילת העצמאות והכריז על הקמתה של מדינת ישראל.

בתום ההכרזה חתמו חברי וחברות מועצת המדינה הזמנית על חלקה התחתון של מגילת קלף ריקה. זאת, משום שלא היה די זמן להעתיק אל מגילת הקלף את הנוסח הסופי של הכרזת העצמאות, אשר אושר בתום הישיבה שנערכה בבוקר אותו יום בבית קק"ל.

למחרת הכרזת המדינה פלשו צבאות של חמש מדינות ערב לארץ והחל שלב נוסף במלחמת העצמאות.

• מבקשים מכל צוות לקרוא את החלק שקיבל ולתת לו שם/כותרת, המתייחסת לנושא שהחלק מדבר עליו.
  
• מבקשים מכל הקבוצה יחד לנסות לסדר את המגילה על פי הסדר הנכון בזמן קצוב – אפשר להבטיח פרס אם יצליחו, כדי להגביר את המתח.
  
• מספרים שגם המגילה האמתית נוסחה בלחץ גדול של זמן – המנדט הבריטי עמד להסתיים וחברי מועצת העם היו חייבים להסכים על הנוסח מהר, כדי שיספיקו להכריז על המדינה לפני כניסת השבת. לא היה מספיק זמן לכתוב את הנוסח הסופי על מגילת הקלף ולכן הם חתמו על מגילה ריקה ורק לאחר מכן הועתק אליה הטקסט.