גיל,
במשך שנים ארוכות היה גיל ספיר מעמודי התווך של הייעור בישראל. הוא הגיע לקק"ל לאחר סיום התואר השני, שבמהלכו עשה עבודת מחקר על הצומח הטבעי ובית הגידול בשפלת יהודה: "צומח השפלה הדרומית והקשר בין תפוצת חברות הצמחים לבין גורמי בית הגידול". רבים משתמשים בתוצאות עבודת מחקר זו עד היום – שנים רבות אחר כך.
הוא התקדם במהירות ושימש במגוון תפקידים בקק"ל – יערן, מנהל אזור הגליל התחתון, מנהל מדור הסקר, מנהל המחלקה למשאבי יער באגף הייעור ומנהל מחלקת היער במרחב צפון. כאיש מקצוע ומנהל, גיל היה ידוע בסדר וארגון מוקפדים, החיוניים כל כך בתחום הייעור, אשר במהותו הינו ארוך טווח. הוא היה אחראי לכמה מהפרויקטים המשמעותיים ביותר בייעור בישראל וביניהם פיתוח מערכת היערנות, מיפוי היער באמצעות מערכת מידע גיאוגרפי, הקמת מערך הדרכה ליערנים, בניית אוסף הנחיות מקצועיות לעבודות ייעור וקידום מחקרים בתחום הייעור והסביבה. כמנהל אזור היה אחראי לפרויקטים גדולים בהרי טבריה (נטיעת יער שוויץ) ותורען. כאדם, גיל היה משכמו ומעלה באהבת אדם, בתחושת האחווה, ביושר אישי כלפי עצמו וכלפי אחרים וברוח טובה אותה השרה על כל הסובבים אותו. לצד זאת, גיל היה אדם מרשים ומעורר כבוד.
בצד הסטנדרטים המקצועיים הגבוהים שהכתיב כמנהל, הוא היה אהוב ומוערך על הכל כחבר. גם לאחר שפרש מעבודתו בקק"ל לא ניתן היה לוותר על עזרתו, והוא המשיך לשמש כתובת במקרים רבים שבהם נדרש מענה מקצועי וניסיון. הוא המשיך לייעץ ולהדריך בפרויקטים חשובים שבהם עוסק הייעור בישראל: ארגון והדרכה בקורס ניהול יער ליערנים; ביצוע סקר להערכת היער המתחדש לאחר שריפת שער הגיא בהתייחס ליער שנשרף, לתוכניות החידוש ולביצוע בפועל; יצירת תוכנית לימוד עצמית ואקטיבית על הצומח בארץ ישראל דרך הגן הבוטני בהר הצופים, ובניית מודולים לפרויקט פיתוח מערכת ניהול היער החדשה. גיל לא שקט על שמריו ולאחר הפרישה החל במחקר במסגרת לימודים לדוקטורט בטכניון. גם כאן הוא נשאר איש הייעור, ועבודת המחקר עסקה בפיתוח מודל לחיזוי סכנת שריפות יער. רבים בקק"ל חיכו לתוצאות העבודה – אשר נקטעה בחדות עם מחלתו.
בלכתו, מהר... מהר מדי ובחטף, הוא לקח מעימנו ומעם משפחתו וחבריו את צחוקו המתגלגל המשרה רוח טובה על כולם. אם צחוק זה נשמע במרום עתה – חזקה עליו שיזרז את בוא הגאולה. כאן, על פני האדמה – עצי היער מרכינים את צמרותיהם.
ישראל טאובר