ד"ר עמרי בונה, המדען הראשי, מינהל פיתוח הקרקע
לקוראים שלום,
הסקירה על התפתחות מדיניות הייעור וממשק היער בישראל במאה השנים האחרונות מהווה חלק ראשון ממאמר רחב יותר על השינויים בממשק היער הנטוע באזור הים-תיכוני בישראל. בשנים 1920 ‑ 1970 הוביל יוסף ויץ, "אבי היערות", מדיניות ייעור "קלסית" של נטיעת וניהול יערות חד-מיניים צפופים. מדיניות זו השתנתה בהדרגה לאחר פרישתו של ויץ, לגישת ייעור בר-קיימא, של יער רב-מיני ורב-גילי, שבו ניתן דגש למינים ולתהליכים טבעיים. בסקירה נעשה שימוש, בין השאר, בביטאונים פנימיים ובעבודות שקק"ל פרסמה בשנים 1975 ‑ 1995 ואשר כמעט שלא צוטטו עד היום, ובכך היא שופכת אור על תקופה מרתקת של שינויים במדיניות הייעור, שהונעו במידה רבה על ידי היערנים ברמות השונות. החלק השני של המאמר, שיפורסם בהמשך, יתמקד בהשלכות המעשיות של השינויים במדיניות הייעור על ממשק היער.
אחד הנושאים החשובים אשר מלווה את הקמתה של מערכת יערנות חדשה, כמו זו שהקימה הקק"ל בארץ, הוא השבחת עצי היער. הקמת מטעי אם לזרעים של מין הייעור הראשי בישראל, אורן ירושלים, היא, לפיכך, מאבני היסוד בתכנית להשבחת עצי היער בישראל. גבי שילר, שעסק רבות בנושא כחוקר, סוקר יחד עם ניר הר את מה שנלמד בנושא.
וולטר קליי לאודרמילק, מגדולי המומחים לשימור קרקע ומניעת סחף, כתב בספרו "ארץ ישראל הארץ היעודה", על מחויבותנו לשימור הקרקע: "...והיית לה סוכן נאמן, למען שמור את אוצרותיה ואת פריונה לדור-דור". בן חור וחובריו חוקרים במאמרם את התרומה של הייעור למבנה ולתכונות ההידראוליות של הקרקע בהשוואה לאלה שבשטחי בור הסמוכים ליער.
במסגרת שיתוף הפעולה רב השנים בין הקק"ל לשירות הייעור האמריקני, ביקרו בארץ, בשנת 2012 , Larry Swan ו- Mark Knebe , מומחים של שירות הייעור בתחום של טכנולוגיה של העץ. כליל אדר ואנוכי סיכמנו את ההתרשמויות וההמלצות המרכזיות המופיעות בדוח שהגישו, שאחת המעניינות שבהן מציעה, שהקק"ל תעשה שימוש בעץ מיערותיה בפרויקטים שהיא מבצעת ולא בעץ מיובא.
הייעור הביטחוני בשנות ה-50 של המאה הקודמת נעשה בהוראתו האישית של ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון, ולכן השדרות האלו, שרובן ניטעו לאורך כבישים, כדי להסתיר את התנועה בהם מעיני האויב, נקראו בהיתול "שדרות בן-גוריון". תפקידו של הייעור הביטחוני נותר שריר וקיים גם בימינו אלה, וקק"ל התגייסה לנטיעות במתכונת זו לאורך גבול רצועת עזה. מאמרם של יורם פריד וגדעון ביגר, שופך אור על הדינמיקה הבין-ארגונית שעמדה מאחורי הייעור הביטחוני בראשיתו.
המאמר המרכזי בגיליון הקודם של "יער" עסק בנטיעת ארזים בהר הגבוה בארץ, בנטיעות חדשות ובמקום חלקות של אורן ירושלים שקרסו בסופות שלג. אורן שחור (Pinus nigra) עשוי להיות אף הוא מין מתאים להחליף את אורן ירושלים בחלקות שנפגעו משלגים. יתרונו של האורן השחור למטרה זו יכול לבוא לידי ביטוי בעיקר בקרקעות גירניות, ועל כך בסקירה של בונה וחובריו.
בינואר 2015 התקיים הכנס השנתי לעצים בוגרים, בהזמנת משרד החקלאות ופיתוח הכפר. בכנס הציגו חגי שניר ועמרי בונה את המיזם של עצי מורשת ועצי תפארת, המיועד לייצור באמצעות אפליקציה ייעודית, שכבה של עצים עתיקים ומיוחדים ברחבי הארץ כבסיס לשמירתם ומעקב אחריהם. הפעם, במדור "עצי תפארת", כותב העורך על הארז באלוני הבשן, שניטע לזכרם של שמונה חיילים, שנפלו במלחמת יום כיפור בתוך הנגמ"ש שבו נפגעו. בנוסף לכך, מובאות במדור דוגמאות לשיחים, שבתנאים מסוימים התפתחו לעצים של ממש.
המדור "חדשות מן השטח" כולל הפעם דיווחים בשלושה נושאים: (א) ארז משה ועמרי בונה כותבים על השקיית עזר של שתילים, שניטעו במסגרת חידוש חלקת יער בגלבוע, בשנה שבה ירדו כ-200 מ"מ גשם בלבד, באמצעות מיכלי מתכת של 40 מ"ק; (ב) חגי שניר מעדכן על תיקוני חקיקה מודרניים בפקודת היערות המנדטורית; (ג) אלי בנישו וחובריו מדווחים על העתקה רב-שלבית של עץ אורן ירושלים גדול במאגר סומך.
המדור "מן הארכיון" עוסק הפעם ב"מדרשה הגלילית בצפת", שפעלה בשנים 1990-1983 והיוותה כור היתוך פנימי בקק"ל בין עובדים חדשים לוותיקים, כמו גם כור היתוך חיצוני לקירוב העמדות בין הגופים העוסקים בניהול שטחים פתוחים בישראל. המידע על פעילות המדרשה מובא מפיו של טוביה אשבל, שעמד בראשה, במסגרת ריאיון שקיים עימו שמעון בן שמש, מנכ"ל הקק"ל לשעבר.
קריאה מעניינת ומהנה,
ד"ר עמרי בונה
המדען הראשי, מינהל פיתוח הקרקע, קק"ל
ועורך כתב העת