גבריאל שילר וניר הר
בשנת 1985 ניטעו חמש חלקות שונות, הפרוסות לאורך המדינה, בשתילי אורן ירושלים, שמקורם בעצי עילית (עצי אם לזרעים) שגדלו בשלושה יערות ביוון וביערות טבעיים ונטועים בישראל. חלקות אלו אמורות לשמש כמטעי אם לזרעים של אורן ירושלים עבור נטיעת יערות. בחלקות נעשה סקר התפתחות העצים, שתוצאותיו מראות כי אין הבדל משמעותי בהתפתחות העצים שמוצאם מעצי עילית, בין אם מיוון ובין אם מישראל.
נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין ממוצע הגשמים הרב-שנתי באזור הנטיעה של החלקות לבין הגדילה בקוטר ובגובה של העצים; השפעת העלייה בכמות הגשמים בתחום שבין 250 ל-400 מ"מ היא חזקה במיוחד, בעוד שההשפעה של עלייה נוספת בכמות הגשמים הרב-שנתית הממוצעת פחותה בהרבה. בנוסף לכך, התפתחות העצים בחלקות השונות מושפעת גם על ידי התנאים האקולוגיים שבתחום החלקה.
בדיקת העצים לגבי מבנה הנוף וכמות האצטרובלים הראתה, כי הקריטריון הפנוטיפי לעץ עילית — מיעוט אצטרובלים בנוף העץ ונוף בנוי מענפים דקים — עבר היטב לדור הבא (F1); מירב העצים בחלקות השונות נחלקו בין עצים הנושאים מעט אצטרובלים לבין חסרי אצטרובלים.
בנוסף לכך, בדיקת התפתחותם של עצי אורן ירושלים דור שני (F2), כלומר מזרעים שנאספו בחלקות הנ"ל, הראתה, כי צאצאים ממטעי האם לזרעים עולים בצמיחתם על צאצאים מעצים ביער הנטוע והטבעי, שנאספו שלא על פי הקריטריונים של עצי עילית. תוצאות המדידות הראו, כי התפתחות העצים בחלקות בדרך כלל טובה מאשר זו החזויה בעזרת טבלאות יבול.
להורדת המאמר »