דף שיח למסע "בשביל הנופלים" – הזיכרון הפרטי והזיכרון הכללי

כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד (ירמיהו לא, יט)
 
מהו זיכרון, מה עוזר לנו לזכור, האם אפשר לחוש זיכרון - ומהי המשמעות של יום הזיכרון בפרט ושל זיכרון הנופלים בכלל עבור משפחות שכולות ועבור אנשים שאינם בנים למשפחות שכולות?

 
*תוכני הפעילות מיועדים לצורכי הדרכה והוראה בלבד, ואין לעשות בהם כל שימוש אחר מעבר לשימוש זה

פתיחה

הושיבו את הקבוצה במעגל, והזמינו את המשתתפים בסבב לספר מהו הדבר הראשון שהם זוכרים בחייהם.
  • מהו זיכרון?
  • מה עוזר לנו לזכור?
  • האם אפשר לחוש זיכרון?


אפשרות נוספת לפתיחה
הושיבו את הקבוצה במעגל, והזמינו את המשתתפים לבחור בן זוג לשיחה קצרה. כל משתתף יספר לבן הזוג שבחר על חלל פרטי שלו.
לאחר כשמונה דקות אוספים את הקבוצה בחזרה למעגל ומקריאים את שירו של אברהם חלפי.

כאב המשפחות השכולות

תְּחִלָּה בּוֹכִים/אברהם חלפי

האנדרטה לזכר נופלי מלחמת לבנון השנייה בכפר גלעדי
האנדרטה לזכר נופלי מלחמת לבנון השנייה בכפר גלעדי. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק"ל

תְּחִלָּה בּוֹכִים.
אַחַר-כָּךְ הַבֶּכִי מִתְאַבֵּן.
אַחַר-כָּךְ זוֹכְרִים דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד:
אֶת נְפִילַת הַבֵּן.

וְאֵין אוֹמְרִים דָּבָר.
אוֹ מְדַבְּרִים עַל גֶּשֶׁם וְעַל מַה-נִשְׁמָע.
וְעַל מַשֶּהוּ עוֹד. וְעוֹד עַל מַשֶּהוּ.
וְהָאֹזֶּן בֵּין כֹּה לֹא תִּשְמַע.

וְשׁוֹתְקִים.
וְקָמִים מִן הכַּסֵּא. וְיוֹשְבִים. וְקָמִים. וְשׁוּב.
וְיוֹדְעִים דָּבָר אֶחָד וְיָחִיד:
לֹא יָשׁוּב.
אברהם חלפי (1904–1980), משורר ושחקן

  • אברהם חלפי ניסה לתאר את עוצמת הכאב של המשפחה השכולה, ובפרט של ההורים השכולים, והזכיר את הזיכרון. לו הייתם צריכים להגדיר, לפי השיר, או בכלל במילה אחת את זיכרון המשפחות השכולות – באיזו מילה הייתם בוחרים?
  • הלכנו היום ב"שבילי נופלים". מה ממה שחוויתם היה משמעותי עבורכם?
  • האם אתרי הנצחה נועדו למשפחות השכולות או לחברה כולה?
  • האם מישהו מכם ביקר באתר/באנדרטה שסיפורם נחקק בזיכרונו?
  • מה תפקידו של אתר זיכרון/אנדרטה?

כאב וזיכרון הרֵעים

קראו או השמיעו לקבוצה את "שיר הרעות".

שיר הרעות/מילים: חיים גורי; לחן: אלכסנדר (סשה) ארגוב

עַל הַנֶּגֶב יוֹרֵד לֵיל הַסְּתָו
וּמַצִּית כּוֹכָבִים חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ
עֵת הָרוּחַ עוֹבֵר עַל הַסַּף
עֲנָנִים מְהַלְּכִים עַל הַדֶּרֶךְ.

כְּבָר שָׁנָה. לֹא הִרְגַּשְׁנוּ כִּמְעַט
אֵיךְ עָבְרוּ הַזְּמַנִּים בִּשְׂדוֹתֵינוּ.
כְּבָר שָׁנָה, וְנוֹתַרְנוּ מְעַט
מָה רַבִּים שֶׁאֵינָם כְּבָר בֵּינֵינוּ.

אַךְ נִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם:
אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר –
כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם
לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ.
אַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּדָם
אַתְּ תָּשׁוּבִי בֵּינֵינוּ לִפְרֹחַ.
הָרֵעוּת נְשָׂאנוּךְ בְּלִי מִלִּים
אֲפֹרָה עַקְשָׁנִית וְשׁוֹתֶקֶת
מִלֵּילוֹת הָאֵימָה הַגְּדוֹלִים
אַתְּ נוֹתַרְתְּ בְּהִירָה וְדוֹלֶקֶת.

הָרֵעוּת, כִּנְעָרַיִךְ כֻּלָּם
שׁוּב בִּשְׁמֵךְ נְחַיֵּךְ וְנֵלֵכָה
כִּי רֵעִים שֶׁנָּפְלוּ עַל חַרְבָּם
אֶת חַיַּיִךְ הוֹתִירוּ לְזֵכֶר.

וְנִזְכֹּר אֶת כֻּלָּם
אֶת יְפֵי הַבְּלוֹרִית וְהַתֹּאַר –
כִּי רֵעוּת שֶׁכָּזֹאת לְעוֹלָם
לֹא תִּתֵּן אֶת לִבֵּנוּ לִשְׁכֹּחַ.
אַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּדָם
אַתְּ תָּשׁוּבִי בֵּינֵינוּ לִפְרֹחַ.
חיים גורי (1923–2018), משורר, סופר, פזמונאי, עיתונאי ויוצר קולנוע.
חיים גורי היה לוחם ומפקד בפלמ"ח ובצה"ל.

  • שימו לב שיש הבדל בין הפזמון הראשון לשני. מהו? (למנחה: הפזמון הראשון מתחיל במילה אך – מילת ניגוד אל מול הטבעיות שבה יכולים היינו לשכוח – אך נזכור את כולם. הפזמון השני מתחיל בו' החיבור: לאחר הבית בשיר שעוסק בעוצמתה של הרעות, ישנו המשך ישיר לזיכרון, ולכן "ונזכור את כולם".)
  • מהם, לדעתכם, הדברים שמקשים עלינו לזכור?
  • מהם, לדעתכם, הדברים שמאפשרים לנו לזכור?
  • האם אנחנו יכולים לזכור מישהו שכלל לא הכרנו?
  • האם ישנו הבדל בין זיכרון נופלי מלחמת העצמאות (1947–1949) ובין זיכרון נופלי מלחמת לבנון השנייה (2006)?


(למנחה: אפשר להזכיר בדיון את יחידת "איתן" – היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל – שכחלק מפעילותה בשנים אלה היא עדיין עוסקת גם באיתור קבריהם של חללי מלחמת העצמאות שמקום קבורתם לא נודע, כדי להדגיש את המחויבות שמדינת ישראל וצה"ל חשים גם כלפי אלה שנפלו לפני 73 שנים. להרחבה, היכנסו לכאן... )

סיכום ביניים

עד כה הזכרנו בדיון את המשפחות השכולות שעוצמת כאבן ותחושת הזיכרון בקרבן עזים ונוכחים, וגם ללא כל הנצחה או תאריך בלוח השנה יהיו חזקים ועוצמתיים. גם הרֵעים, החברים, נושאים את זכר יקיריהם עימם מתוך עוצמת הרעות והחיבור. כעת ברצוננו לחשוב על כל החברה הישראלית, כחברה, וכאנשים פרטיים.

  • מה המשמעות עבורי של יום הזיכרון בפרט ושל זיכרון הנופלים בכלל אם איני בן למשפחה שכולה ואיני מכיר חלל צה"ל?

הזיכרון שלנו כחברה

סרן ערן שמיר (1974–1997) נפל בלבנון כסגן מפקד פלוגה בסיירת צנחנים.
אביו של ערן, דב (דובי) שמיר, נהרג בתאונה מבצעית בצה"ל כשערן היה בן כשנתיים.
את הדברים הבאים כתב ערן שמיר ב-1995 בספר נופלי סיירת צנחנים. ערן הנהיג בסיירת מנהג ובו לפני היציאה הביתה מספרים את סיפורו של אחד מנופלי היחידה.

ערן שמיר/ספר נופלי סיירת צנחנים

מצפור קק"ל לזכר דובי וערן שמיר ז"ל
מצפור קק"ל בגלבוע לזכר דובי וערן שמיר ז"ל. צילום: מיכאל חורי, ארכיון הצילומים של קק"ל

"לאורך השנים נפלו ביחידה יותר מ-60 (!) לוחמים!

הביטוי 'במותם ציוו לנו את החיים' הוא ביטוי נדוש ורווח, אולם רק כשמכירים את קורות חייהם מבינים עד כמה אותם לוחמים שמזכירים אתכם-אותנו במעשיהם ובאופיים באמת ציוו לנו את החיים.

אבל לא רק את החיים – גם את הצו להתנדב, לחרוק שיניים כשקשה, ולדעת שייתכן שיום אחד נצטרך גם להקריב את עצמנו ולצוות לבאים אחרינו את החיים.

זה אולי קצת מדכא ויש כאלה שיאמרו – 'תשאיר את זה לימי זיכרון', אבל כמו שעבור המשפחות השכולות אין ימי זיכרון – גם אנחנו מצווים לזכור כל הזמן!".

  • ערן כתב את דבריו לחיילים בצבא. האם הדברים שכתב ערן רלוונטיים גם למי שלא משרת במערכות הביטחון?
  • מהי, לדעתכם, משמעותו של יום הזיכרון בחברה הישראלית?
  • מדוע, לדעתכם, אנחנו כחברה מחויבים לזכור את הנופלים?
  • איך אנחנו כחברה יכולים לזכור?
  • האם אפשר לתת ציווי "לזכור"? האם יש מקום בכלל להוראה לדבר מופשט ולא מוחשי?
  • מהי משמעותו של יום הזיכרון מבחינתכם?
  • מה הדבר שאפשר לקחת כ"צידה לדרך" מיום הזיכרון לכל שאר ימות השנה?

 

לדף השיח בקובץ להדפסה...