פלישת טרמיט העל הפורמוסי לישראל - ממצאים ראשוניים ואסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה

גל זגרון, אגף מזיקים והדברה, המשרד להגנת הסביבה
אלון בר, מחוז מרכז, המשרד להגנת הסביבה
לאור אורשן, המעבדה האנטומולוגית, משרד הבריאות

מינים פולשים ושינויי האקלים פוגעים באופן חמור בסביבה ומאיימים על אפשרות השתקמותה. הכחדת מינים, דחיקה תחרותית, אבדן תוצרת חקלאית, השפעות בריאותיות והוצאות הכרוכות במניעה ובתיקון נזקים הם רק חלק מהשפעותיהם של מינים פולשים. הסקטורים הניזוקים באופן ישיר בשל פלישות ביולוגיות הם החקלאות, השטחים הפתוחים, והייעור. כך לדוגמא לאחרונה נקבע באירופה ששליש מהמינים בסכנת הכחדה מצויים תחת איום של מינים זרים פולשים.

אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה אחראי להתמודדות עם מזיקים תברואיים. בעשורים האחרונים פלשו למדינת ישראל שני מזיקים תברואיים מרשימת מאה הגרועים ביותר – יתוש יום טיגרסי Aedes albopictus ונמלת האש הקטנה Wasmannia auropunctata.

במהלך שנת 2020 נודע לאגף על התבססות מין נוסף ברשימת מאה הגרועים - טרמיט העל הפורמוסי Coptotermes formosanus שהתגלה בעיר פתח תקווה. אוכלוסיות הטרמיט נדגמו ע"י האגף והמין זוהה במעבדות משרד הבריאות באוקטובר 2020. הפעולות המידיות שננקטו בהמשך כללו סקרי ניטור באיזור פ"ת וכן מאמצי רישוי של תכשירי הדברה מתאימים בהתאם לידע המדעי העדכני בעולם.

בשנתיים האחרונות נרשמו שני תכשירים חדשים ייעודים להדברה סביבתית ובטוחה, והתבצעו סקרים נרחבים וריכוז פניות רלוונטיות מדיווחי מדבירים ומהציבור הרחב. במקביל גם התבצע סקר מיני טרמיטים ארצי. במסגרת זו אוששה תצפית של חדירת מין טרמיט פולש נוסף, הטרמיט הקאריבי Cryptotermes brevis במישור החוף.

במהלך 2022 הגיעו לישראל מספרד בהזמנת המשרד להגנת הסביבה מומחים להתמודדות עם טרמיט העל הפורמוסי, והם השתתפו בגיבוש תכנית לדיכוי אוכלוסיות הטרמיט.

לאחר כשנתיים וחצי של סקרים נמרצים נקבע שהאזור המאוכלס בטרמיט הפורמוסי מוגבל לפי שעה לאזור פ"ת ומספר יישובים מזרחית לעיר. לאזור זה גובשה תכנית אסטרטגית לזיהוי המושבות והדברתן. התוכנית תתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון יבוצע ניטור עצים באמצעות חיישנים סיסמיים בשיטה חדשנית, ובשלב השני תיושם הדברה ממוקדת באמצעות פיתיונות מג"ח (מעכבי גדילת חרקים). השלב הראשון יבוצע במהלך 2023 בתקצוב של כ-1.7 מלש"ח, השלב השני שעלותו מוערכת בכ-20 מלש"ח כרוך באישור התקציב.

יצוין כי עד כה טרם תועדה בעולם הצלחה של ביעור פלישת הטרמיט לאחר שאוכלוסייתו התבססה. מובן כי הפעולות המיטביות להתמודדות פלישות ביולוגיות צפויות הינן מניעת חדירה וההתבססות אוכלוסיית המזיק מלכתחילה.