צריף בן גוריון המחודש

המבנה אשר בו ממוקמת התערוכה הוא מבנה מקורי הידוע בשם "בית הגבס", מהבתים הראשונים של הקיבוץ. בית זה מחולק לארבעה קירות תוכן. החדר עוסק בבן גוריון וקיבוץ שדה בוקר וחזון הנגב.

1. קיר המייסדים – סיפורה של חוות רועים שכנגד כל הסיכויים הפכה לקיבוץ
   מוצגים שמות המייסדים והראשונים, ביניהם – חגי אבריאל, ברברה פרופר, יהושע כהן ועוד. שימו לב לדברים המרגשים שכתב חגי אבריאל, מחלוצי המקום, מספר חודשים לאחר העלייה על הקרקע.
   במרכז קיר התצוגה מופיעה תמונה של הקיבוץ בתחילת דרכו ובה ניתן לראות את בית הגבס ואת צריף בן גוריון כשהם בלב הקיבוץ הצעיר.
   
   
2. סיפור התפתחותו של הקיבוץ לפי עשורים
   במהלך השנים ניסו חברי שדה ענפים שונים ומשונים שחלקם פועלים עד היום (הלול) ורובם כבר לא פועלים (סוסים).
   
   
3. בן גוריון בקיבוץ
   בו מכתבים לבני המשפחה על החיים בקיבוץ, ומכתבים שנשלחו לבן גוריון על ידי ילדים עם המעבר לשדה בוקר.
   בוויטרינה נמצאים מוצגים שונים – לוח תורנויות הקיבוץ ובו שיבוץ של בן גוריון, פנקס צ'קים אישי של בן גוריון, ספרים שכתב וקטע מכתב מקורי. יפה במיוחד הסרט עם קטעי הארכיון, שבו רואים את בן גוריון בקיבוץ אוכל בחדר האוכל, עובד בדיר ועוד.
   
   
4. חזון הנגב
   בכניסה לצריף קיים מסך גדול. תחילה יש לבחור שפה, ולאחר מכן, בעזרת הכפתורים, לבחור תחום. כל בחירה מפעילה סרטון קצר שנפתח בציטוט מתוך חזון הנגב של בן גוריון, וממשיך למה שקורה היום בתחום זה. המלצה: מאחר שגם המסך וגם הקול חזקים ודומיננטיים, כדי שניתן יהיה להדריך בחלל, תחילה יש לעמוד עם הגב למסך ולספר לקבוצה על האפשרויות הקיימות בחדר לפני שהם מפעילים את הכפתורים בעצמם. מרגע ההפעלה קשה לדבר במקביל.

1. בן גוריון בן ה-19 באסיפה של הבונד הקוראת להתנגדות לרעיונותיו של הרצל והתנועה הציונית.
   הבונד נוסד בוילנה בחודש אוקטובר בשנת 1987. מטרתו הייתה לאחד את כל הפועלים היהודים באימפריה הרוסית למפלגה סוציאליסטית יהודית אחת. האימפריה הרוסית באותה העת כללה את המדינות בהן התרכזה מרבית יהדות העולם באותה התקופה. הבונד ניסה לתמוך בתנועה רוסית מהפכנית רחבה, כדי להפוך את רוסיה למדינה סוציאליסטית ודמוקרטית, כי קיוו, שבמסגרת מדינה כזו יזכו היהודים להכרה ולמעמד חוקי של מיעוט.
   הבונד התנגד לתנועה הציונית שהחלה אף היא את דרכה באותה תקופה. אנשי הבונד דרשו שוויון זכויות מלא של היהודים במסגרת האימפריה הרוסית ואוטונומיה תרבותית לאומית של כל העמים המהווים את רוסיה כולל היהודים. הם התנגדו לפתרון טריטוריאלי לאומי נוסח הציונות.
   בן גוריון וחבריו מחו נגד דעות אלו וקראו לביסוסה של הציונות, אשר תפעל לבסס את קוממיות העם היהודי בארץ ישראל על בסיס הרעיונות הסוציאליסטיים.
   
   
2. בן גוריון הצעיר כתב בעיתון "האחדות". העיתון היה בעל קו סוציאליסטי מהפכני. כוונתו המוצהרת הייתה "לאחדות המעמד, לאחדות הציבור העובד, הפועל היהודי והאומה". עורכיו, ביניהם בן גוריון, כתבו את המאמרים העיקריים. הם היו גם ראשי מפלגת "פועלי ציון" שראתה בעצמה את המובילה הראשית של ציבור הפועלים היהודי.
   בן גוריון פרסם כתבה הקוראת לפועל העברי לקחת את היוזמה לידיו ולייסד בארץ תנועת פועלים שתבנה את התשתית של ההתיישבות – בנק של פועלים, קופת חולים, ספרייה ועוד. בעוד חבריו חיים מהיד אל הפה, בקושי משיגים לחם לאכול, ורואים עצמם כמנסים לשרוד, בן גוריון רואה בהם את תנועת הפועלים הגדולה העושה את המהפכה הגדולה של העם היהודי השב לארצו.
   
   
3. בן גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, מחליט על העברת כוחות ומתעקש על פתיחת הדרך לירושלים הנצורה. הרעיון העומד בבסיס ההחלטות הוא מקומה של ירושלים במלחמה כיעד אסטרטגי החשוב ביותר מבחינה מדינית. הצבת ירושלים כיעד, והנכונות לשלם מחיר כבד מלמדת על חשיבותה של ירושלים בתפיסתו של בן גוריון, וניתנת להשוואה עם התייחסותו לנגב.
   
   
4. החלטת בן גוריון לקבלת השילומים מגרמניה – כספים שניתנו כפיצוי על פשעי המלחמה. ההחלטה לקבל את הכספים עוררה גל התנגדות גדול. נטען כלפיו שהוא ממסחר את האובדן והסבל, ושלא ניתן להמיר את מה שעברו הניצולים והפליטים בכסף. בן-גוריון החליט על הסכם השילומים מאחר שהמצב הכלכלי היה קשה מאוד נוכח גלי העלייה הגדולים וכל המשימות שעמדו בפני המדינה הצעירה. כסף זה אפשר הנחת תשתית לבניין המוסדות החיוניים לקיומה של המדינה.
   
   
5. המעבר לשדה בוקר – מעשה זה של בן גוריון, התפטרותו מהממשלה והמעבר לנגב, נראה מטורף בשעתו. בן גוריון עם זאת האמין בעשייה הציונית, בכוחם של הבודדים לשנות מציאות ולהוביל דרך. בן גוריון רצה לקחת חלק במפעל ההתיישבות בנגב משום שהאמין בחשיבותו הגדולה לעתיד המדינה, וגם משום שרצה לתת דוגמה אישית.