המדען בונה

"הסיפוק שלי בעבודה בקק"ל נובע מהאפשרות להשפיע על עיצוב נופי הארץ, ולהמשיך וללוות לאורך שנים את הנופים המשתנים של היערות והחורשים הרבים שהייתה לי הזדמנות להשתתף בנטיעתם ובטיפוחם", אומר ד"ר עמרי בונה, המדען הראשי של קק"ל. אחרי 33 שנים בקק"ל, רובן בתפקידי שטח, מכיר ד"ר בונה כל יער, ציפור ועץ ומדבר על הדאגה הנוכחית של קק"ל: התמודדות עם תהליך המדבור ועם הנגיסה בשטחים הפתוחים.

מה תפקידו של המדען הראשי בקק"ל?

"תפקיד המדען הראשי כרוך באחריות רבה. אני ממונה מתוקף תפקידי על תכנון כיווני הפעילות המחקרית של קק"ל שנועדו לחיזוק תשתית קבלת ההחלטות המקצועית של הארגון. לשם כך אני מצוי בקשרים מקצועיים עם מוסדות אקדמיים ועם גופי מחקר ישראליים ובינלאומיים, וגם מייצג את קק"ל בפורומים מקצועיים וניהוליים: מליאת רשות הטבע והגנים, הוועדה הישראלית למורשת עולמית, ועדת השמות הממשלתית, הוועדה הישראלית לאדם וסביבה, התאגיד הבינלאומי לאזורים צחיחים ועוד".

על אילו נושאים אחראי המדען הראשי של קק"ל?

"המשימות העומדות לפנינו הן מורכבות, אולם ישנם כמה תחומים שהם הלב הפועם של קק"ל, ובהם אני רואה את ייעודי בתפקיד זה.

• צפרות: זהו תחום שקרוב ללבי במיוחד, ואני שמח על ההזדמנות לתרום לתחום הזה במסגרת עיסוקי. לשכת המדען הראשי מובילה הכנת תכנית אב להקמה ולניהול של אתרי צפרות חדשים, קיום מחקרי צפרות וסיוע והדרכה מקצועית למרחבים במינהל פיתוח הקרקע בתחום הצפרות.
  
• מרחבים ביוספריים בישראל: לשכת המדען הראשי אחראית לייצוג קק"ל בתחום המרחבים הביוספריים הקיימים ולקידום האפשרות להקמתם של מרחבים ביוספריים נוספים.
  ארכיאולוגיה ומורשת: בלשכת המדען הראשי שוקדים על הכנת תכנית אב לסיוע והדרכה מקצועיים למרחבים במינהל פיתוח הקרקע בתחום.
  
• ועדה מדעית מייעצת: אחת המשימות החשובות בתחום עיסוקי היא ריכוז ועדת מדענים המייעצת לארגון על דרכי הפעולה הראויות במגוון תחומי עשייתו.
  
• הוצאה לאור ופרסום חומרים מקצועיים: כמדען הראשי של קק"ל אני משמש גם כעורך המדעי של כתב העת 'יער'.
  
• ייזום והכנה של השתלמויות מקצועיות: אני רואה את אחד התפקידים החשובים שלי כמדען ראשי בשימור הידע הקיים ובפיתוח תורה מקצועית וכלי עבודה שיאפשרו לקק"ל לטפח את מעמדה כגוף מוביל בתחומי פעילותה. לצורך ההתמודדות עם האתגרים המזומנים לנו וכדי שלא לקפוא על שמרינו, חשוב לעודד חשיבה יצירתית ומקורית בקרב המנהלים והעובדים בארגון".

אם נתמקד בחי ובצומח ביער, האם זכורות לך תקופות של מהפכות תפיסתיות, או לפחות שינויים, בעמדות קק"ל?

"במגוון התפקידים שמילאתי בקק"ל הייתי שותף למהפכות מחשבתיות הן בתחום המקצועי והן בתחום הארגוני. ב-1990 הייתי שותף לצוות שניסח את תורת הייעור החדשה אז, שהפכה את היערות שלנו מיערות חד מיניים וצפופים ליערות בעלי מגוון מינים המותאמים יותר לסביבת גידולם ולכן הם גם בני קיימא".

כיצד משתלבים בעלי חיים כמו צבאים, שועלים, צבים, צבועים ובעלי כנף במערך היערות והשטחים הפתוחים הקשורים גם לקק"ל, ואיך מבטיחים בקק"ל שבעתיד נראה אותם יותר?

"השינוי התפיסתי לגבי אופן ניהול היערות והשטחים הפתוחים הקצה מקום למכלול הערכים ביער: עצים, שיחים, פרחים, בעלי חיים, ציפורים, פרפרים, שרידים ארכיאולוגיים, מעיינות ועוד. לשמחתנו, היערות שלנו הפכו לבית גידול חשוב לבעלי חיים רבים. הדוגמה הטובה ביותר היא אולי התרחבות הקינון של עופות דורסים, כמו חיוויאי הנחשים, עקב עיטי, נץ מצוי, ינשופים ואחרים ביערות שלנו, דבר המעיד על החשיבות הגוברת של היערות והחורשים בפסיפס הנופי והאקולוגי בארצנו.

יש כאלו שחושבים שהיערות הם לא יותר ממקום לפיקניק ועצים נטועים. מה קק"ל עושה כדי לשנות את התפיסה הזאת?

"בתחילת שנות האלפיים קק"ל הפכה לגורם מרכזי המעצב את תרבות הנופש והפנאי בשטחים הפתוחים בישראל, באמצעות פיתוח פארקים יערניים שחוצים דרכי נוף ושבילי אופניים ולאורכם מצפורים וחניונים. באותה תקופה גם ביצענו את פריצת הדרך בתחום שיקום הנחלים, באמצעות הפיכתם למסדרונות אקולוגיים וכיעד לנופש ופנאי.
בשנים האחרונות הדגש הוא על פיתוח הראות הירוקות באזורים העירוניים באמצעות פיתוח פארקים ותכנית הפעולה של יער וקהילה, הקוראת לתושבים להשתתף באופן פעיל בניהול ובטיפוח היערות הסמוכים למקום מגוריהם".

מה נותן לך סיפוק בעבודה ומה מתסכל?

"מעבר לאפשרות להשפיע על עיצוב נופי הארץ, יש לי סיפוק גם מהפעילות בשטחים הפתוחים באזורי הסְפר, בנגב ובגליל, בתחומי החקלאות: בניית מאגרי מים, פיתוח תשתיות חקלאיות והובלת המחקר והפיתוח בתחומי החקלאות הפריפריאלית, וסיפוק גדול הוא גם הפרויקטים לפיתוח נופש ותיירות. אני מרגיש זכות לפעול לאורך שנים עם חבורה של 'משוגעים לדבר' מקרב חבריי לעבודה בקק"ל. עם זאת, העבודה בקק"ל זימנה לי גם לא מעט רגעים מתסכלים ביותר, ובראשם שריפות היער המכלות בשעות ספורות מאמצים של שנים מרובות, או גריעת שטח יער ערכי לצורך בינוי או פיתוח תשתיות שמחוללת שינוי לעתים בלתי הפיך ומתסכל בנוף".

אילו נושאים היית רוצה לקדם, לשפר ולשדרג בעתיד?

"עומדים בפנינו אתגרים עצומים בתחומי איכות הסביבה, שקק"ל שותפה מרכזית להם. אציין לדוגמה את ההתחממות העולמית ושינויי האקלים המאיצים את תהליכי המדבור, לחצי הפיתוח על חשבון יערות ושטחים פתוחים והצורך לספק שירותי נופש ופנאי לאוכלוסייה גדלה והולכת. כל אלה מחייבים אותנו לפתח כלים מקצועיים, ניהוליים וחוקיים כדי לשפר את יכולתנו לעמוד באתגרים האלה".

מסביר בשטח. צילום: ג'יניפיקס, ארכיון הצילומים של קק"ל

מה החזון שלך לעתיד בהקשר לתפקידך?

"אחרי 33 שנים בארגון, אני רואה לי למטרה להעביר את הידע והניסיון שאני ושאר הוותיקים בארגון צברנו עם השנים לדור חדש של עובדים צעירים שיובילו את הארגון בעתיד. אני רואה חשיבות רבה לחינוך ולפעילות קהילתית במטרה לרתום את הנוער ואת הציבור להיות שותפים באהבת היערות ובפיתוח וטיפוח השטחים הפתוחים".

• האיש שמצמיח יערות במשתלה – הירוי אמרה, מנהל משתלת גולני 
  
• יערנית ביום, עירונית בלילה – נורית היבשר, יערנית קק"ל
  
• המדען בונה – עמרי בונה, המדען הראשי של קק"ל
  
• "דוד אריה" של הטיולים – מנחם גילה, רכז השתלמויות מורים בפנסיה
  
• רואה ירוק בעיניים – מדין ניר, מנהל משתלת אשתאול
  
• "בית קטן בתל אביב – אריה בן, מנהל המרכז החינוכי והמוזיאון "מועצת העם ומינהלתה"
  
• "התמונות של פנינה" – פנינה לבני, מנהלת ארכיון קק"ל
  
• "גידי ירכב לנו סולו" – גידי בשן, רכז קהילה ביער
  
• "עושים סדר בסביבה" – פנחס כהנא, מנהל האגף לתכנון
  
• "הזכות הגדולה שנפלה בחלקי" – שלי בן ישי, יערן קק"ל
  
• "איש היער" – ד"ר דוד ברנד, היערן הראשי של קק"ל
  
• "מגן היערות" – רמי זריצקי, הממונה על הגנת היערות מאש