בסיור עם יחידות נוספות בקק"ל. צילום: צלמי קק"ל
כמתכנן ערים, מדוע בחרת דווקא בתכנון הרב תחומי?"התרשמתי מכך שהתכנון הרב תחומי כולל נושאים סביבתיים, חברתיים ואקולוגים. עבודת הדוקטורט שלי עסקה בהשפעות סביבתיות, כלכליות וחברתיות של פיתוח תיירות באזורים כפריים. לצערי לא סיימתי את הדוקטורט כיוון שחזרתי לארץ, אך יכולתי ליישם את מה שלמדתי. התחלתי לעבוד במחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית כאחראי על תכנון ההתיישבות בנגב ובדרום. זו היתה תקופה של הרחבת ההתיישבות ברמת הנגב, בערבה, במזרח לכיש ובאזור יתיר. לקחתי חלק גם בתכנון ההתיישבות בגוש קטיף ובהר חברון. בהמשך עבדתי ברשות לתכנון והייתי אחראי על התכנון האזורי. כשסיימתי את התפקיד מוניתי לרכז את הנושא של פיתוח התיירות באזורים כפריים. למעשה מאז שחזרתי מארה"ב פעלתי רבות בנושא של פיתוח אפיקי תיירות חדשים באזורים כפריים. על תרומתי בתחום זכיתי עם המחלקה להתיישבות בפרס מטעם משרד התיירות".בשנת 2000, כשהקימו את אגף התכנון בקק"ל פנו אליו וביקשו שיצטרף לצוות המייסד כדי שירכז את הפעילות התכנונית והוא, שעבד במשך השנים מול קק"ל והכיר את האנשים בארגון, נענה בשמחה. "ההורים שלי נתפסו באוניית מעפילים בדרכם לארץ ואני נולדתי במחנה מעצר של הבריטים בקפריסין. מבחינתי לעבוד בקק"ל זה הגשמת חזון – לעשות ולפעול למען ההתיישבות ופיתוחה. עשיתי זאת בעבודתי בסוכנות וכעת יש לי הזדמנות לתרום ולהשפיע על נושא התכנון הנופי בארץ", הוא אומר.
פנחס כהנא (מימין), אלון רוטשילד מהחברה להגנת הטבע במרכז וניר אנגרט מרט"ג. צילום: צלמי קק"ל
מהו תפקידו של אגף התכנון בקק"ל?"תפקידנו לייצג את הארגון במוסדות תכנון ארציים וליזום פעילויות תכנוניות ברמה ארצית. מדינת ישראל מיוחדת בכך שיש לה תכנית מתאר ארצית ליער וייעור ושקק"ל מנהלת את התכנית הזו. האחריות היא על אגף התכנון במשרד הפנים, אך קק"ל מנהלת אותה ובמקביל אנחנו צריכים להגיב על תכניות של ועדות אחרות וגורמים אחרים הנוגעים ליערות שלנו. אנו מעורבים במערכת התכנון הארצית ובליווי וועדות היגוי של תכניות מתאר ארציות שהן בעלות השפעה משמעותית על השטחים הפתוחים.יש לנו מחלקות תכנון בשלושת המרחבים של קק"ל – יחידות חזקות ומקצועיות. אחד הדברים שמייחדים אותנו הוא שרוב הצוות באגף מורכב מנשים. בראש מחלקות התכנון בצפון ובדרום עומדות נשים וגם רכזי התכנון הסטטוטורי באגף הן נשים".
תמ"א 22 נקבעה כבר בשנת 1995, מדוע היה צורך לעדכן אותה?"תמ"א 22 גרמה לשינוי מהותי בתחום שימושי הקרקע במערך השטחים הפתוחים בישראל. היא משמשת בסיס לתכנון אזורי וליצירת תכניות לנופש ותיירות ביערות ובחורש הטבעי. מאז שתמ"א 22 אושרה, השתנתה בארץ ובעולם תודעת התכנון האזורי והסביבתי וכך גם התודעה לפיתוח בר-קיימא. לכן יזמנו שינויים בתמ"א ופרסמנו את מסמך המדיניות המקיף בעברית ובאנגלית. עשינו עבודה משמעותית מאוד, והוספנו לתכנית מרכיבים ודגשים חדשים. מדובר בתהליך התכנוני הגדול ביותר בארץ – תכנון ברמה מפורטת בקנה מידה של 1:10,000 של היערות ובהם יערות החובקים שטחים של ישובים, חקלאות, תעשייה ותשתיות. מתוך 207 תכניות, יש לנו היום 95 שכבר אושרו. אנו זוכים להערכה רבה במוסדות התכנון על הקידום של התכניות האלה. הגדרנו בדיוק מה אפשר לעשות ביערות גם מבחינת השימוש של קק"ל – הקמת מוקדי יער, הקמת תחנות מידע, הקמת חניונים ועוד. ההגדרות האלה היוו בסיס להחלטה לאפשר לקק"ל להגיע להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל על החכרת שטחי היער לתקופה ארוכה. כדי לקדם את היעדים שלנו, שמנו לנו למטרה להעביר את הידע התכנוני לכמה שיותר גורמים בקק"ל - מנהלי אזורים, פקחים, רכזים ועוד. יזמנו קורס סטטוטורי לעובדים, ערכנו קורס עם הטכניון בנושא שיתוף הציבור בתהליכי תכנון וערכנו קורס בנושא תכנון תשתיות שהיה מוצלח מאוד ואנו מתכוונים בקרוב לצאת עם קורס נוסף בנושא".
"השלמנו עבודה על תכנית אב לפארק במסגרת רצועת המוביל הארצי, שחלק ממנה עובר באזורים עירוניים וחלק עובר באזורים כפריים. השלמנו תכנית חדשה להקמת שדרת שקמים מאזור נחל שקמה (בנגב הצפוני) ועד תל-אביב. השלמנו מסמך מדיניות למגדלי תצפית, כולל תיקי תיעוד לשימור, מידע על המתכננים, האדריכלים ואלו שימושים אפשר לעשות בכל מגדל תצפית. הכנו מסמך מדיניות- על הטמעת היבטים נופיים וסביבתיים במאגרי מים.
פנחס כהנא בשטח - מימין עם נירה צדוק. צילום: צלמי קק"ל
במדינה קטנה כמו שלנו, שיש בה תחרות על שימושי קרקע, יש חשיבות רבה למציאת האיזון בין הצרכים השונים, שמירה על שטחים פתוחים מול צרכי פיתוח כמו: תשתיות, תעשיה, חקלאות, תיירות ועוד וזו המשמעות של פיתוח בר-קיימא, שלא יתבצע על חשבון הדורות הבאים. המטרה שלנו היא לפתח עבור הדורות הבאים אפשרויות לפנאי ונופש. לכן היערות של קק"ל פתוחים לקהל הרחב ללא תשלום. אנו מעודדים מערכות הסברה, מידע זמין באינטרנט על מסלולי משפחתיים, מסלולי אופניים, סיורים מודרכים ופעילות סוף שבוע. כל אלה אפשריים בתנאי שהמערכת התכנונית מייצגת את האינטרס של הציבור בשימושי הקרקע ומגדירה מה ניתן ומה לא ניתן לעשות בה.יערות קק"ל מהווים את התשתית לתיירות הפנים בישראל. התושבים נהנים מתשתית של חניונים, מצפורים ומסלולים ייחודיים. שמנו לנו מטרה להחזיר את הנחלים לציבור ואנו משקיעים רבות בנושא שיקום נחלים ופיתוח מסלולי הליכה לצידם. אנחנו עובדים עם השלטון המקומי על הקמת פארקים עירוניים בפריפריה, משתפים פעולה עם הצבא להקמת נקודות מפגש עם שולחנות וצל להורים וחיילים ליד בסיסים בכל הארץ, יש לנו מגוון מרשים של פרויקטים סביבתיים וגם התורמים שלנו מרוצים ונהנים לתרום למטרות כאלה".