כבר בילדותו באתיופיה, בזמן שעבד בשדות החקלאיים של משפחתו, שמע הירוי אמרה טדסה סיפורים על ירוסלם (ירושלים) – המקום שאליו כמהו וערגו יהודי אתיופיה במשך אלפי שנים. היום, כמנהל משתלת גולני של קק"ל ביער לביא, הוא רואה כיצד הזרעים שהוא שותל נובטים, צומחים, מעמיקים שורשים והופכים ליערות
בתיכון למד הירוי אמרה במגמת חקלאות, ולאחר שסיים בהצלחה את בחינות הבגרות, המשיך בלימודי חקלאות במכללה בעיר אמבו. בסיום הלימודים, התקבל כמורה לחקלאות בתיכון בעיר ירגאלם. כעבור שנתיים נסע ללימודי חקלאות ואגרונומיה בקייב באוקראינה.אמרה מספר על הלימודים: "סטודנטים מכל העולם הגיעו ללמוד בתוכנית הבינלאומית באקדמיה לחקלאות בקייב. פגשתי אנשים מארצות רבות, ואפילו שמרתי על קשר עם כמה מהאנשים שלמדו איתי. בחודשים הראשונים למדנו רק את השפה הרוסית, ולאחר מכן, התחלנו, במקביל, ללמוד גם חקלאות. חודש אחרי שהגעתי, ראיתי, בפעם הראשונה בחיי, שלג".בשנת 1989, אחרי חמש שנות לימודים באוקראינה, הוא חזר לאתיופיה, ועבד כאגרונום במשרד החקלאות בעיר באלי. הוא משתף בחוויותיו: "בכל שנותיי באתיופיה חייתי באזורים שלא היו בהם הרבה יהודים. הסתדרתי עם כולם ומעולם לא נתקלתי בגילויי שנאה או גזענות".
בשנת 1991, מספר חודשים לאחר מבצע שלמה, שבמהלכו הגיעו אלפי יהודים מאתיופיה לישראל ברכבת אווירית, אמרה ומשפחתו עלו גם הם לישראל.אמרה מספר: "חלק מבני המשפחה שלי עלו לישראל דרך סודן כבר בשנות ה-80. איבדנו בדרך כמה קרובים, שלא זכו להגיע ארצה. שמענו מהמשפחה סיפורים על ישראל, וכיהודים היה לנו ברור שכאן אנחנו רוצים לחיות. הכינו אותנו מראש שלא הכול פה דבש, ושניתקל גם בהתמודדויות לא פשוטות".
היה קשה להשתלב במקום חדש ושונה?"לא היה קל להגיע למקום עם שפה לא מוכרת ותרבות אחרת. לא ידעתי בכלל עברית, אבל ידעתי רוסית מתקופת הלימודים שלי באוקראינה, אז יכולתי לדבר עם העולים שהגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. לעיתים קרובות נעזרו בי לצורך תרגום".לאחר שסיים את לימודי האולפן והחל לשלוט בשפה העברית, התקבל הירוי, לקורס הסבה מקצועית לעולים אקדמאים לניהול ממשק יערות, שקיימו במשותף קק"ל, הסוכנות היהודית ומשרד העבודה. בסיום הקורס, בשנת 1993, הוא גויס על ידי קק"ל לעבוד כסוקר יערות.הוא מספר: "תפקידי היה להסתובב בין כל היערות במרחב צפון, כדי לבחון את בריאות היער ואת צפיפות העצים. הנתונים סייעו לקבל החלטות בנוגע למקומות שבהם נדרש טיפול ביער".אחרי שש שנים בתפקיד זה, עבר למשתלת קק"ל בגולני, כעוזר מנהל המשתלה. לאחר פרישתו של מנהל המשתלה, התקבל לתפקיד מנהל המשתלה, לתקופת ניסיון.
מדוע תקופת ניסיון?"רוב האנשים האמינו בי שאוכל לעשות עבודה טובה, אבל היו גם אנשים עם דעות קדומות שפקפקו ביכולת שלי לנהל עובדים אחרים. שנים אחרי שקיבלתי את המינוי הקבוע, נפגשתי עם אחד המתנגדים. הוא אמר לי: "אתה עושה עבודה מצוינת, אני מסיר בפניך את הכובע". ובכך נסגר העניין".
אתה נתקל לעיתים קרובות בדעות קדומות?"כמעט שלא, אבל קורה לפעמים שאנשים נכנסים למשרד, שואלים איפה המנהל ומופתעים לשמוע שאני מנהל המשתלה. אני עובד קשה ומשתדל להצליח בעבודה, וזו מבחינתי הדרך הטובה ביותר להיאבק בדעות קדומות. השקעתי הרבה בלימודים ובעבודה בשביל להגיע לאן שהגעתי. אני שואף לשמש דוגמה לקהילה שלי ולהוכיח לכלל אזרחי המדינה שצבע העור אינו רלבנטי".
באתיופיה היה לאנשים חיבור חזק לאדמה. אתה חושב שהדבר חסר בישראל?"חסר מאוד. לפעמים נראה שהדור הצעיר מתעניין רק במחשבים ובסמארטפונים. מגיעים למשתלה בני נוער, והם לא רוצים לגעת באדמה וללכלך את הידיים. חוץ מייצור שתילים, למשתלה יש גם תפקיד חינוכי חשוב – לחזק את הקשר של האנשים לאדמה".אמרה מוסיף: "קק"ל מפעילה 3 משתלות – בגילת בדרום, באשתאול במרכז ובגולני בצפון. כאן במשתלת גולני אנחנו מייצרים שתילים לפי תוכנית שמתקבלת ממחלקת יער במרחב צפון. אנו מגדלים עצי חורש טבעי – למשל אלון, חרוב, אלה, כליל החורש, שקד, שיזף – ומגדלים גם עצים מחטניים – אורנים ממינים שונים, ברושים – ואנחנו המשתלה היחידה שמגדלת גם ארזים. עצי ארז ניטעים במקומות הקרים, כי הם עמידים בפני סופות שלגים. מגדלים אצלנו גם אקליפטוסים למגדלי דבורים ולעצי הסקה. אנחנו מגדלים צמחי נוי לפארקים ולגינון ציבורי. המשתלה מלווה את התהליך כולו – מזרע לעץ שצומח ביער".
מהיכן מגיעים הזרעים?"הזרעים נאספים מעצים נבחרים, נקיים ממחלות ומזיקים, בידי אנשי מדור זרעים וייערנים שנמצאים בשטח. כל עץ מסומן ב-GPS, לצורך מעקב עתידי. הזרעים נשלחים למדור הזרעים של קק"ל בבית נחמיה, שם הם עוברים תהליך ניקוי ומיון ומוחזרים למשתלה. אצלנו במשתלה מתבצע טיפול טרום נביטה, במטרה להגדיל את אחוזי הנביטה".
כיצד מטפלים בזרעים?"לכל מין נדרש טיפול אחר. למשל, זרעי חרובים מושרים במים חמים או חומצה גופריתנית. זרעי אלות עוברים תהליך של קירור במשך מספר שבועות. השיזף דורש שבירה של קליפת הזרע באמצעות מכונה מיוחדת. אורנים וברושים מושרים במים רגילים לכ-15 שעות".
איך מתבצעת ההנבטה?"הזרעים מונבטים בארגז הנבטה עם חומר אנאורגני במקום אדמה. החומר הזה סופג מים, נקי ממחלות ומזיקים ומהווה מצע גידול פורה. מערכת השקיה ממוחשבת מבטיחה שכל זרע יקבל את כמויות המים הדרושות לו. אפשר לשלוט בתהליך גם מרחוק, אפילו מהטלפון הסלולארי. גידול צמחים במשתלה זה גם סוג של הייטק, שמתקדם כל הזמן. ארגזי ההנבטה מועברים לאינקובטור במכולת ההנבטה. הזרעים זקוקים לתנאים אופטימליים של כ-24 מעלות בממוצע. עם תחילת הנביטה עוברים הנבטים הקטנים לחממה לתקופה של מספר שבועות. אחרי הוצאת העלים השתיל הקטן עובר לשטח הגידול שלו".
איזה טיפול דורשים השתילים?"השתילים עוברים שלושה שלבי גידול:
השתילים גדלים בקונטיינרים, עד שהם מוכנים לנטיעה ביערות ובפארקים. לפני הנטיעה עובדי המשתלה בודקים את איכות השתיל – גובהו בהשוואה לקוטר שלו, היחס בין הנוף לשורש. השאיפה היא שיהיה שורש בריא ומפותח, שיבטיח הישרדות".
אתם נאלצים להילחם במזיקים?"אנחנו עושים שימוש מינימלי בחומרי הדברה. השימוש במצע גידול מנותק, ללא קרקע טבעית, מפחית משמעותית את כמות המזיקים. ובכל זאת, יש מחלות ומזיקים. האויב הכי גרוע שלנו הם אקריות אדומות, שפוגעות באלות, ופטריות שפוגעות בעלים של האלונים האקליפטוסים וכליל החורש. הקטלבים סובלים ממחלות בקטריאליות. בזמן ההתבססות צמחים רבים סובלים ממחלות שורש".
איך חוסכים מים בהשקיה?"ההשקיה המבוקרת מבטיחה שכל צמח מקבל בדיוק את מה שהוא צריך – לא פחות ולא יותר. אנחנו מנקזים את מי ההשקיה לבריכה, שבה מגדלים צמחי מים, כך שאף טיפה לא מתבזבזת".
לאן מיועדים כל השתילים שיוצאים מכאן?"כל השתילים נמסרים ללא תשלום לטובת נטיעות של קק"ל לחידוש יערות, תרומה למוסדות לנטיעות ט"ו בשבט, לפארקים ולגינות נוי ציבוריות".