רואה ירוק בעיניים

לא מפסיק לשתול, מדין ניר. צילום: גיא אסיאג
לא מפסיק לשתול, מדין ניר. צילום: גיא אסיאג

זה מה שמדין ניר, מנהל משתלת אשתאול זה 21 שנה, עושה כל היום בעבודה. החזון האגרונומי שלו הוא לגאול את קרקעות ישראל עם מיליוני שתילים ולמצוא זנים חדשים שיתאקלמו בישראל

לא כל יום פוגשים בשלושה דורות של חקלאים ציוניים עם מורשת - בחלקה של קק"ל נפל הכבוד להכיר את משפחת ניר מגדרה. אב המשפחה הוא יליד הארץ, כיום בן 92, עד גיל 85 עבד בשדות המשפחה במושבה גדרה. הבן, מדין ניר, הוא אגרונום ומנהל משתלת אשתאול של קק"ל זה 21 שנה, והנכד לומד בימים אלו חקלאות במכללת תל חי. ברשותכם, סיפורנו הפעם יתמקד בדור השני של המשפחה.

עונת נטיעה אחת בלבד

קק"ל מפעילה שלוש משתלות ברחבי הארץ: אשתאול, גילת וגולני, המייצרות 1.5 מיליון שתילים בשנה. בתקופת השיא בשנת 2003 הגיע הייצור לכ-2.5 מיליון שתילים.

תנאי האקלים בישראל מאפשרים עונת נטיעה אחת בתקופת החורף – מחכים לגשם ונוטעים מיד, בתקווה כי כמות הגשם השנתית שתרד תתחלק בצורה מיטבית לאורך כל עונת החורף באזורים השונים כדי לאפשר ניצול מרבי של תנאי מזג האוויר.

משתלת אשתאול מייצרת כ-400 אלף שתילי יער וחורש ארץ ישראלי, מדובר ב-180 מינים שונים, שבהם:

 

למצוא את העץ הבא של ישראל

"מדי פעם אנו מנסים זנים חדשים, לראות האם הם יכולים להתאקלם כדי להעשיר את צמחיית הארץ", אומר ניר. "בעבר התאקלמו המון עצים אוסטרליים, כמו איקליפטוסים ופלטופורום, ואפשר לראותם בכל הארץ. אנחנו מנסים צמחים חדשים ומרביתם לא מתאקלמים, ויש גם מי שמתאקלם חלקית, למשל העץ קסיה פיסטולה (קסיה אבובית) עם אשכולות הפריחה הצהובה הגיע אלינו מאוסטרליה, אבל הפריחה שלו מתרחשת ביולי, בדיוק הפוך ממה שמצפים ממנו, כי לא מצליחים לשנות את זמן הפריחה מזמן הפריחה בארץ המקור, שם הקיץ והחורף הפוכים מאלה שמתקיימים בישראל".

במשתלת אשתאול עובדים שלושה פועלי שדה, בעונת החורף נוספים חמישה עובדים נוספים כדי לעמוד בדרישות החלוקה למוסדות, גופים וארגונים ובימי השיא לקראת ט"ו בשבט. "שטחי היייעור של ישראל מצטמצמים וקק"ל החלה בפרויקט 'עץ לכל תושב'", מספר ניר על הפעילות הנטיעתית של קק"ל, "אנו תומכים בנטיעות עירוניות ויערות קהילתיים ומחלקים בט"ו בשבט שתילים כדי להגדיל את התמיכה בריאות הירוקות".
 

משתלה לדוגמה

אישים ומבקרים חשובים הנוחתים בישראל עושים דרכם לירושלים דרך משתלת אשתאול ולומדים על מפעל הייעור של קק"ל ומיני העצים והצמחים בישראל. "מכאן הכול צומח והעתיד נראה ירוק יותר, האוויר נקי יותר", ניר מתפאר בבייבי הירוקה שלו.

"בעבר ניסו לבנות במקום מרכז מבקרים ומרכז פעילות של מחלקת החינוך בקק"ל, אך הרעיון נגנז כשעבודת המשתלה הוקפאה לתקופה של 3.5 שנים", ניר מספר על התכניות בעבר ובהווה, "כיום בוחנים מחדש את הרעיון לבנות במקום מרכז מבקרים, שיכלול גם את המשתלה וגם את מרכז הזרעים, שעיקר עיסוקם הוא איסוף זרעים מעצים נבחרים לייצור השתילים במשתלות קק"ל כדי להתאים את המינים השונים לאזורים המתאימים לנטיעות בנות קיימא".
בנוסף, משתלת אשתאול עורכת פעילויות של סיורים והסברה לנכבדים, לבתי ספר ולקהל הרחב, ימי פעילות בהבנת תהליך העבודה מזרע לפרי, והיד עוד נטויה.
 

השריטה האגרונומית של מדין

ניר לא סתם פריק של עצים, יש לו חזון אגרונומי ציוני שלא היה מבייש את הרצל, אוסישקין ווייץ. לדבריו "כעם שקרוב לאדמתו, נלחמנו חזק כדי להשיג אותה ורק כך נוכל לגאול את האדמות. אני אוהב לבוא לעבודה ולראות ירוק בעיניים ואוויר נקי, לראות יער שמשרת את הציבור, זה מה שגורם לי סיפוק".

לניר יש אג'נדה מאוד ברורה לגבי עתיד החקלאות הישראלית, לטענתו מרבית החקלאות המקומית מתבססת על סטארט-אפ חקלאי בכל תחום אפשרי, כמו בקרת אקלים, טכנולוגיה חקלאית, מערכות השקיה, זרעים וכיוצא באלה. הוא עצמו היה שותף לבניית חוות הדגמה למשתלות לירקות במדינות מתפתחות בסין, הודו וסנגל.
אם תשאלו את ניר מה הוא אוהב לעשות בשעות הפנאי, ודאי לא תופתעו לשמוע שהוא אוהב לטייל בארץ ובעולם ולקרוא ספרות מקצועית להנאתו. והתחביב המקצועי-משפחתי החביב עליו מכול הוא מחקר משפחתי, אבל לא מהסוג השורשי שאתם דווקא חושבים עליו: "אישתי מורה לביולוגיה בכפר הנוער כנות, היא למדה ביוכימיה ותזונה וביחד אנחנו עושים עבודות חקר משותפות".