התמונות של פנינה

פנינה לבני, מנהלת ארכיון הצילומים של קק"ל, חיה, נושמת ומניעה את גלגלי הארכיון. מאז שהגיעה לארכיון, הספיקה להפוך אותו מאנלוגי לדיגיטלי, להגדיל אותו במאות אלפי תמונות ולהנגיש אותו לקהל הרחב בתערוכות ובפרויקט סרטים. ולצד כל אלה היא מצליחה להתרגש מהסיפורים האישיים שמאחורי התמונות, ובעיקר מתמונה אחת ומיוחדת שמעוררת געגועים לשנות הששים

השטר האבוד של רוטשילד

"בימים הראשונים שלי בקק"ל, כשרק הגעתי לכאן, התקשרו אליי ושאלו אם אני יודעת על שטר ישן שקיים בקק"ל מתחילת תקופת המנדט הבריטי, ונחשב אחד השטרות הנדירים בארץ", מספרת פנינה לבני, מנהלת ארכיון הצילומים של קק"ל. לפנינה, שהצטרפה לקק"ל בשנת 1997, יש הרבה סיפורים מעניינים, כי לעבוד עם תמונות שצילמו אנשים שונים בתקופות שונות, זה בעצם להיות כל הזמן בתוך הסיפורים שמספרות התמונות. ומה עלה בגורל השטר האבוד? סופו היה טוב.

"בדיוק באותו זמן עבד אצלי אחד הפנסיונרים של קק"ל", מספרת פנינה, "והוא סיפר שבזמנו, כשהוא עבד בקופה, במשך שנים היה השטר הזה מונח על השולחן שלו בתוך קופת ברזל. זה היה השטר הראשון שהופיע בתקופת המנדט הבריטי בשפות אנגלית, עברית וערבית. 'השטר היה תמיד על השולחן שלי, אבל אני לא יודע לאן הוא נעלם', הוא אמר.

התחלנו בחיפושים, ובעזרת שמוליק שקד, שהיה מנהל אגף הכספים, מצאנו את השטר בכספת של קק"ל בבנק לאומי. הגענו לשם, צילמנו את שני השטרות האלה, והסתבר שאותו שטר אף הוקדש לברון רוטשילד". ואיפה הוא היום? "היום", אומרת פנינה, "הוא נמצא במוזאון ארץ ישראל, באגף השטרות הנדירים".
פנינה לבני. צילום: מלכה ברקאי
פנינה לבני. צילום: מלכה ברקאי

"כולם מחפשים כאן תמונות"

פנינה מופקדת על צילומי הסטילס של קק"ל, כולל צילומי הטקסים. "כל הזמן מתקבלות כאן בקשות לתמונות ממחלקות שונות ומחו"ל", היא אומרת. "בנוסף, מתקבלות בקשות לתמונות ממוזאונים ואוצרי תערוכות, כותבי ספרים, עורכי סרטים. כולם מחפשים כאן תמונות כי הם יודעים שמדובר באחד הארכיונים הגדולים במדינה. כל הנגטיבים המקוריים נשמרים כאן פיזית במקום, ויש לנו את כל הזכויות על הצילומים, כולל כמה אלפי נגטיבים ישנים מזכוכית, שגם הם נסרקו והועלו לאתר".

פנינה לבני בארכיון. צילום: מלכה בקראי

מאנלוגי לדיגיטלי

במהלך השנים שבהן נמצאת פנינה בארכיון, הוא עבר שינויים גדולים. כשפנינה הגיעה, הצילום עדיין היה אנלוגי – הוא התבצע במצלמות פילם ופיתוח התמונות נעשה על ידי פיתוח סרטי הצילום. כיום, כשכל הצילום הוא דיגיטלי, כל העבודה נעשית דרך המחשב.

"התפיסה בזמנו הייתה שמי שצריך משהו מהארכיון צריך לבוא לכאן פיזית, לנבור בתיקים, לפתח את התמונות וכן הלאה", מספרת פנינה. "תהליך ההתחדשות החל לפני עשר שנים, אז התחלנו לסרוק את כל הארכיון הישן של תמונות השחור-לבן, שמכיל כ-50,000 תמונות. זה היה פרויקט מאוד גדול ומסובך, אבל הוא נגמר די מזמן, ועכשיו כל התמונות נמצאות בארכיון הצילומים האינטרנטי של קק"ל".

הסיפורים שמאחורי התמונות

אבל מה שבאמת עושה את הכול מעניין, ואפילו מרגש, הם הסיפורים האישיים, הסיפורים הקטנים-גדולים. אחד הסיפורים היותר מרגשים הוא סיפורה של משפחת ורמולן, משפחה הולנדית-נוצרית של אוהבי ישראל, שהתיישבה במושב נס עמים. פנינה מספרת: "בט"ו בשבט 1975 צולם בנם בן הארבע, יונתן, כשהוא נוטע עץ של קק"ל. התמונה התפרסמה בעיתונים, וגם, כמובן, נשמרה בארכיון קק"ל. כשיונתן גדל, הוא קשר את חייו במדינת ישראל – הוא התגייס לצה"ל, ובשנת 2000, באינתיפאדה השנייה, נהרג כשניסה לנטרל מטען חבלה.

"עם היוודע דבר מותו, נזכרה משפחתו בתמונה שצולמה על ידיד קק"ל, והם פנו אלינו. ובאמת, תמונתו ותמונות אחיו ואביו נמצאו בארכיון.
"בדצמבר 2004 הקימו חבריו של יונתן, בסיוע קק"ל, את 'מצפור ורמולן'. המצפור משקיף על עזה ועל המקום שבו נהרג יונתן".

"משפחה נוספת עם סיפור מרגש היא משפחת בורנשטיין", מספרת פנינה. "בשנת 2003, במלאות 100 שנים לקק"ל, הקמנו את תערוכת 'קרן קימת ומצלמת' בתחנת הכוח רדינג. לכרזת התערוכה נבחרה תמונה של שני חברי יחיעם המבשרים על עלייתם על הקרקע בעזרת מכשיר הליוגרף (מורס) משנת 1946, תמונה שצילם הצלם יעקב רוזנר.

"אחד המבקרים בתערוכה, איש משרד החוץ המשרת כיום באטלנטה, זיהה בתמונה את אביו – מר אברהם בורנשטיין, אשר שירת בפלמ"ח ביחיעם ב-1946, יחד עם חברו לתמונה, אשר נפטר בינתיים, והיה מראשוני המתיישבים שם.
"הבן הנרגש הביא את האב, יחד עם אשתו ועם נכדיו לתערוכה, והצטלם עם כל המשפחה ליד הכרזה הגדולה"

אחת המטרות המרכזיות בעבודתה של פנינה היא להנגיש את הארכיון לציבור הרחב, ולא רק דרך האתר: בשנת 2012 היא יזמה פרויקט בשם "סינמה קק"ל" – יום הקרנה של סרטי קק"ל ישנים בסינמטקים בארץ, שנערך בכל שנה בט"ו בשבט. אלו סרטים שנוצרו במהלך השנים, ותיעדו את העשייה של קק"ל בכל רחבי הארץ, כגוף שליווה את תהליך הקמת המדינה בעבודות שטח מורכבות רבות. בסינמה קק"ל מוצגים סרטי צבע של קק"ל משנות השלושים ועד שנות הששים. בתקופה שבה רוב הסרטים צולמו בשחור-לבן, הייתה קק"ל חלוצה גם בשטח הפקת סרטי קולנוע בצבע. הסרטים הללו מעניקים מבט נדיר בצבעים טבעיים על מראה הארץ הנבנית ותושביה.

על הפרק: השלמת ארכיון הסרטים של קק"ל

"הקמת המרכז האודיו-ויזואלי היא משימה לא פשוטה", אומרת פנינה. "לאחרונה הוחלט לצרף אלינו גם את ארכיון הסרטים הישנים של קק"ל, נוסף על הסרטים החדשים. הרעיון הוא לצרף אותם לארכיון, מאחר שהם מפוזרים בכל מיני מקומות ולא מקוטלגים. זה תהליך שנמצא בחיתוליו ורק עכשיו אנחנו מתחילים לעסוק בו, וזאת במטרה לכלול במקום אחד את מרכז הווידיאו והצילומים המרכזי של קק"ל. בינתיים קיבלנו מארכיון שפילברג אוסף של 100 סרטים ישנים של קק"ל, כבר הפכנו אותם לדיגיטליים, ובקרוב הם יוכנסו למערכת.

"בנוסף לכך אנו נמצאים לקראת גמר פרויקט הרווארד, שאותו ערכנו בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת הרווארד. הם סרקו לנו על חשבונם כ-500,000 תצלומים בצבע, משנות השבעים עד סוף שנות התשעים. אנחנו צריכים להמשיך לקטלג את הצילומים ולהעלות אותם לאינטרנט. בסיום התהליך יהיו לנו כ-600,000 תמונות סרוקות".

געגועים לשנות השישים

בארכיון של קק"ל יש מאות אלפי תמונות, אבל פנינה אוהבת אחת מהן במיוחד: "מדובר בתמונה של אלכס סטרז'מיסטר, שמציגה זוג שיושב מול נוף ביער אשתאול". ולמה דווקא התמונה הזו? "כי היא מבטאת את שנות הששים, כשהכול היה רגוע יותר בארץ, והבילוי העיקרי של משפחות וזוגות היה באמת ביערות. כשאני מסתכלת על התמונה הזאת, היא משרה עליי רוגע מיוחד".

זוג מול נוף ביער אשתאול. צילום: אלכס סטרז'מיסטר, ארכיון הצילומים של קק"ל

פנינה לבני פרשה לגמלאות בסוף שנת 2015. תרומתה לקק"ל ולארכיון התמונות הייתה רבה ומשמעותית.