בא לשכונה שועל חדש

צילום: אריק מקלין, Pexels
07 אוגוסט 2023
היתקלות בשועל, תן או צבוע בלב העיר היא ללא ספק חוויה מרתקת, אך מאחוריה עומד סיפור עצוב – הסיפור על בעלי החיים שמתנתקים בעל כורחם מבתי הגידול הטבעיים שלהם ועל המחיר הסביבתי הגבוה שכולנו משלמים
 
מאת: אורלי לקר כהן
רותי הצבועה הייתה סלב בעיר מודיעין – דמותה התנוססה על חולצות, היא זכתה לדף פייסבוק משל עצמה, ואפילו היו מי שקיעקעו את פרצופה על גופם. רותי התחילה להיראות בעיר בשנת 2017, משוטטת בלילות בגינות הבתים ומחטטת בפחי האשפה. בעיר החל מאבק בעד ונגד לכידתה, ורשות הטבע והגנים החליטה כי ייטב לצבועה ולדיירי מודיעין אם היא תורחק מהעיר. אולם למרות שנלכדה והורחקה ממודיעין מספר פעמים חזרה רותי לעיר שוב ושוב, הסתגלה לחיים בה ואף פיתחה יכולת לחצות כבישים במעברי חצייה.
 
רותי הפכה בעל כורחה לסמל והעלתה למודעות הציבור את הקונפליקט שבין הסביבה העירונית לחיות הבר החיות בסמוך לה. בשנת 2022 נדרסה רותי למוות. כ-200 איש צעדו לזכרה ממודיעין ועד למקום שבו נדרסה.

מהאגדות – לערים הגדולות

שועלים, זאבים, תנים וצבועים – חיות בר שבעבר פגשו העירוניים שבינינו רק בטבע (או באגדות...) – הפכו כיום לחלק מהנוף העירוני בישראל ובערים רבות בעולם. חזירי בר בחיפה, תנים בתל אביב, שועלים בראשון לציון, הרצליה וראש העין, זאבים ביישובים בערבה. חיות הבר פולשות לערים, מטרידות את התושבים, ונפגעות בעצמן.

כארבעה מיליארד מתושבי העולם גרים כיום בעיר – פי ארבעה ממספרם לפני כ-50 שנה. העלייה הגדולה במספר העירוניים יצרה צורך הולך וגדל בשטחים לבנייה, והתוצאה היא פלישה לשטחים הפתוחים, בנייה מואצת, פיתוח תשתיות וסלילת כבישים. ההשלכות הסביבתיות של השתלטות בני האדם על שטחי המחיה של בעלי החיים ולקיטועם של שטחים אלה הן קשות: בעלי החיים מאבדים את שטחי המחיה הטבעיים שלהם, שבהם הם יכולים למצוא מים, מזון ומחסה; המעיינות הטבעיים מתייבשים; המגוון הביולוגי נפגע; בתי גידול נהרסים, ומינים שונים של בעלי חיים וצמחים נכחדים. וזה רק מהצד של בעלי החיים. מהצד שלנו, בני האדם, אנו חווים פגיעה בשירותי המערכת האקולוגית, קרי פגיעה בתועלת שהמערכת הזו מספקת לנו, אשר חיונית לקיומנו, וסובלים מפלישה של בעלי חיים לתוך הערים, לעיתים לתוך החצרות והבתים, בחפשם אחר מקורות מזון ומים.
תן בפארק הירקון. צילום: בוני שיינמן, ארכיון הצילומים של קק"ל

לא, חיות הבר לא מעדיפות את העיר

כשאנחנו שומעים את התן מילל קרוב מדי, שומעים על שועל בעיר שלנו או על צבוע שמשוטט בלילה ליד פחי האשפה חשוב שנבין שהם לא באים כי חבר אמר להם שראשון לציון היא עיר ממש שווה... מטבען, חיות הבר אינן חובבות אדם, הן חוששות מקרבת בני האדם ומעדיפות למצוא את מזונן ואת המחסה שלהן בשטחים הפתוחים. אך כאשר בשטח הטבעי שלהן נוצרת מצוקה, וקשה לאתר בו מזון, מים ומחסה, או כאשר בית הגידול שלהן נקטע ועליהן לעבור מצד אחד שלו לצדו השני, הן מתגברות על חששן הטבעי, נכנסות לשטחים המיושבים, ועך הדרך מתחילות לאבד את הכישורים הבסיסיים שלהן, ציד למשל...

אחת התופעות המעניינות שנצפו היא שינויים בהתנהגותם של אותם בעלי חיים ההופכים לפתע לחיות עיר ומוצאים עצמם נאלצים להסתגל לתנאי החיים החדשים.

כלבי המטרו של מוסקבה

תושבי מוסקבה כבר למדו לחיות לצד עשרות אלפי הכלבים המשוטטים בעירם בכלל וברכבת התחתית שלהם בפרט – שבה התמקמה אוכלוסייה ייחודית של כלבים משוטטים שהסתגלו לסביבה התת קרקעית, וזכו לכינוי "כלבי המטרו".
 

"כלבי המטרו". למדו להסתדר ברכבת התחתית של מוסקבה

כלבי המטרו של מוסקבה למדו לנווט ברשת העצומה של מנהרות, רציפים ותחנות המתקיימת מתחת לעיר. הם התרגלו לרעש, להמונים וללוחות הזמנים של הרכבות, ופיתחו אסטרטגיות להישרדותם בסביבה זו: הם למדו להשתמש במדרגות הנעות, לחכות לפתיחת הדלתות ולעלות על הרכבות בתחנות ספציפיות. לעתים קרובות הכלבים בוחרים בקרונות הפחות צפופים, ואפשר לראות אותם נוסעים בין תחנות, ולפעמים אפילו מחליפים קווים. בתחנות מסוימות או באזורים מסוימים של מערכת הרכבת התחתית הם יוצרים טריטוריות – לרוב במקומות שיש בהם מסתור, גישה למקורות מזון כמו חטיפים שנזרקו והגנה מפני תנאי מזג אוויר קיצוניים; ונראה כי הם גם פיתחו מבנה חברתי היררכי, שבו ישנם מנהיגים או "כלבי אלפא" השומרים על שליטה על הטריטוריות שלהם. "הרחוב קשה והחזקים הם אלה ששורדים", אומר ד"ר אנדריי פויארקוב, ביולוג שחקר את הכלבים המשוטטים של מוסקבה במשך 30 שנה, בריאיון ל-ABC News, "הכלבים החכמים האלה מכירים טוב את בני האדם, ואת הסביבה האנושית – הם אפילו מצייתים לרמזורים ברחבי העיר, ומשתמשים בטכניקות שונות לציד מזון במטרופולין הפראי".

בַּיֵת לי שועל

זה מאה שנה שבלונדון ובערים נוספות בבריטניה, כמו גם במדינות נוספות באירופה, משוטט לו ברחובות השועל האדום. השועלים מתקיימים משאריות מזון שהם מוצאים בפחי האשפה, מפירות שנושרים מהעצים וגם מטרף של יונקים קטנים וציפורים. הם חופרים מחילות במקומות שונים ברחבי העיר וישנים בהן. הם אינם חוששים מבני האדם, הם ידידותיים ופחות תוקפניים. אבל לא רק התנהגותם שונה מזו של שועלי הבר – השועלים הללו, כך מסתמן, חווים שינויים פיזיולוגיים, התואמים לתסמונת הביות. מחקר שהשווה בין גולגולות השועלים מצא שלשועלים העירוניים היו לוע קצר ורחב יותר, ומוחות קטנים יותר באופן משמעותי ביותר ביחס לחבריהם הכפריים, ונראה היה שגולגולותיהם תוכננו לנשיכה חזקה יותר מזו של שועלים כפריים, ככל הנראה כדי להתאים את שיניהם למזון קשה יותר.
שועלים ברחובות לונדון

חיי העיר של חיות הבר בישראל

ובישראל... אם אתם חיפאים, סביר להניח שיצא לכם לפגוש בחזירי הבר, אחת התופעות החיפאיות המדוברות ביותר בעשור האחרון (אם שוכחים לרגע את זיהום האוויר...). חזירי הבר, שבשנים האחרונות הפכו למין מתפרץ, פולשים לתוך המרחב העירוני, מסבים נזקים, ואף תוקפים תושבים. הם באים כדי למצוא מזון, נהנים לזלול מפחי האשפה, מגוונים במזון חתולים ובאופן כללי אוהבים את השפע והתנאים שבבירת הכרמל.

בשכונותיה הצפוניות של תל אביב צומצם בשנים האחרונות מרחב המחיה של התנים. שדה התעופה שדה דוב נסגר, על שטחו הולבשה שלמת בטון ומלט, והתנים התקרבו לשכונות. בפחי האשפה של בבלי, שכונת למד וכוכב הצפון הם משיגים מזון, בחוף תל ברוך הם נהנים משאריות המזון שמשאירים החוגגים בחוף, ובגינות הציבוריות הם חוגגים אפטר-פארטי משאריות של ימי הולדת.

גם הצבוע המפוספס מגיע מדי פעם לביקור בעיר, ונצפה, למשל, משוטט בראשון לציון, בערד ובבאר שבע לאור יום, וכמובן במודיעין – שם שוטטה לה במשך תקופה ארוכה רותי הצבועה שלנו.
משפחת חזירי בר בחיפה. צילום: שרון בנוש
ויש עוד – שועלים, זאבים, דורבנים וקיפודים, שמצוקתם בטבע דוחפת אותם לעיר בתקווה למצוא מקורות מחיה. מפחיד ומרתק ככל שיהיה, מפגש עם שועל או צבוע בעיר מספר סיפור עצוב – סיפור על חיית בר שאינה מתאימה לחיים בעיר, שרחובות העיר, על כלי הרכב הנוסעים בהם, הרעלים והמחלות שבהם, מהווים סכנה עבורה. חיה שאם תמשיך להגיע אל העיר, לחפש את קרבת בני האדם ולהסתמך על המזון שהיא מוצאת בה, ייפגעו האינסטינקטים הבסיסיים שלה, היא תתקיים ממזון שאינו מותאם לה, תפתח תלות בבני האדם במציאת מזון, אורך חייה יתקצר וכך תיפגע שרשרת המזון כולה.

כמה דברים קטנים שאנחנו יכולים לעשות

  1. לא להאכיל חיות בר.
  2. לסגור את פחי האשפה, ואם אפשר – להשתמש בפחים מוטמנים.
  3. לא להשאיר עודפי מזון בתחנות האכלה לחתולי רחוב, חיות הבר מאוד אוהבות את מזון החתולים.
  4. להימנע מהשארת שאריות מזון במקומות בילוי ובפארקים. והינה קיבלנו עוד סיבה לנקות אחרינו...