חגיגת השפיראים

גיחנית ארגמן באגמון קקל החולה. צילום: עינבר שלומית רובין, ארכיון הצילומים של קקל
גיחנית ארגמן באגמון קק"ל החולה. צילום: עינבר שלומית רובין, ארכיון הצילומים של קק"ל
21 מאי 2024
השפיראים – אחד ממיני החרקים המעופפים המרתקים ביותר, נהנים בעונה זאת מהסביבה הרטובה והשקטה שמציע להם פארק אגמון קק"ל-החולה, שריק עכשיו ממבקרים בעקבות המלחמה, ופוקדים אותו בהמוניהם, במגוון צבעים מרהיבים
אגמון החולה של קק"ל סגור בימים אלה למבקרים בעקבות המלחמה. מי שנהנים במיוחד מהשקט והשלווה בפארק הם עשרות מינים של שפיראים במפגן מרהיב של צורות וצבעים. צוות האגמון מנצל את התופעה כדי ללמוד על השפיראים ולנטר את הופעתם, במטרה לשמר את מגוון המינים העשיר, ולשמור על המערכת האקולוגית כולה.

בזכות הכנפיים והעיניים

השפיראים הם בין המעופפים הקדומים עלי אדמות. חוקרים מצאו כי מבנה הכנפיים שלהם השתנה רק במעט במשך מיליוני שנים. הם נחשבים מעופפים מעולים ומהירים במיוחד. מינים גדולים מסוגלים להאיץ למהירות של 15-10 מטרים בשנייה, ומינים מסוימים מסוגלים גם לדאות, לרחף ואפילו לעוף אחורה.
 
המינים הנודדים מבין השפיראים יכולים לעבור מרחקים של מאות ואלפי קילומטרים, לעיתים מעל אוקיינוסים, בגובה של 2-1 קילומטרים. מה שמאפשר להם את יכולת התעופה המרשימה הזאת הן הכנפיים החזקות מאוד שלהם, שהן גם גמישות וקלות במיוחד. משקל כנף שפירית הוא כ-0.3% ממשקל כל גופה, כנראה האחוז הנמוך ביותר בין כל החרקים המעופפים. בנוסף, השפיראים הנודדים יודעים לרכוב על זרמי רוח קבועים, וחוסכים כך הרבה אנרגיה בדרכם הארוכה.
 
תוסיפו ליכולת המעוף והתמרון המהירה הזאת זוג עיניים משוכללות במיוחד, בכל אחת מהן כ-29 אלף עדשות וזווית ראייה של כמעט 360 מעלות – וקיבלתם את אחד הציידים הטובים בטבע, עם 95% הצלחה.
גיחנית הארגמן. צילום: עינבר שלומית רובין, ארכיון הצילומים של קקל
גיחנית הארגמן. צילום: עינבר שלומית רובין, ארכיון הצילומים של קק"ל

שפירית או שפרירית?

בישראל קיימים כ-60 מינים של שפיראים. צריך לזכור שישראל לא נהנית מריבוי גופי מים, שהכרחיים למחיית השפיראים ולרבייתם. אגמון החולה, אחד מבתי הגידול הלחים החשובים בישראל, התברך במגוון מיוחד של שפיראים, בהם חלק מהמינים היפים, המיוחדים והנדירים ביותר באזור.
 
השפיריות וגם השפריריות הן תת-קבוצה בסדרת השפיראים, שתיהן ניזונות מחרקים ומתאפיינות בדו־פרצופיות זוויגית - המצב שבו יש הבדלים ניכרים במראה החיצוני בין הזכרים, הצבעוניים יותר, והנקבות.
 
אז איך מבדילים? הדרך המהירה לזיהוי היא המראה הכללי והיציבה. השפיריות גדולות ומוצקות יותר ביחס לשפריריות, שהן קטנות ועדינות יותר ועפות מהר יותר. את השפיריות נוכל למצוא גם קילומטרים רבים ממקווי מים, בייחוד פרטים צעירים שעיסוקם העיקרי הוא ציד.
נחתנית דרכים. צילום: עינבר שלומית רובין, ארכיון הצילומים של קקל
נחתנית דרכים. צילום: עינבר שלומית רובין, ארכיון הצילומים של קק"ל

ללמוד מהם

הודות לעובדה כי מחזור החיים של השפיראים מתרחש במים, ביבשה ובאוויר, הם נחשבים לסמנים ביולוגיים (ביו-אינדיקטורים) חשובים לשינויים סביבתיים מסוגים שונים. הזחלים שוכנים במים ואילו הבוגרים מעופפים או מתיישבים על גבי צמחים, קרקע או סלעים, בדרך כלל בסמוך למקווי מים.
 
מעבר לזה, לכל מין יש צרכים ספציפיים מבית הגידול: יש כאלה המעדיפים מים זורמים ויש כאלה שיתפתחו רק במים עומדים. לרבים צרכים מוגדרים של טמפרטורת מים, רמת חמצן ורגישות למזהמים. כל שינוי באחד המשתנים הללו עשוי להשפיע על אוכלוסיית השפיראים בסביבה, מה שהופך אותם, כאמור, ליצורים חשובים שמאפשרים לנו ללמוד על המערכת האקולוגית.
 
עינבר שלומית רובין, מנהלת התוכן באגמון החולה בקק"ל: "אנחנו שמחים לראות את הפריחה המחודשת של השפיראים בפארק, שגם בימים קשים כמו אלו, מוסיפים צבע וחיות לאתר. אנחנו מקווים מאוד שבקרוב יחזרו תושבי הצפון לבתיהם ואיתם המטיילים, שיחזרו לפקוד את הפארק וליהנות מיופיו המרהיב".
מצנחית שחורה. צילום: עינבר שלומית רובין, ארכיון הצילומים של קקל
מצנחית שחורה. צילום: עינבר שלומית רובין, ארכיון הצילומים של קק"ל