חגיגת השפיראים

אגמון החולה של קק"ל סגור בימים אלה למבקרים בעקבות המלחמה. מי שנהנים במיוחד מהשקט והשלווה בפארק הם עשרות מינים של שפיראים במפגן מרהיב של צורות וצבעים. צוות האגמון מנצל את התופעה כדי ללמוד על השפיראים ולנטר את הופעתם, במטרה לשמר את מגוון המינים העשיר, ולשמור על המערכת האקולוגית כולה.

השפיראים הם בין המעופפים הקדומים עלי אדמות. חוקרים מצאו כי מבנה הכנפיים שלהם השתנה רק במעט במשך מיליוני שנים. הם נחשבים מעופפים מעולים ומהירים במיוחד. מינים גדולים מסוגלים להאיץ למהירות של 15-10 מטרים בשנייה, ומינים מסוימים מסוגלים גם לדאות, לרחף ואפילו לעוף אחורה.

 

המינים הנודדים מבין השפיראים יכולים לעבור מרחקים של מאות ואלפי קילומטרים, לעיתים מעל אוקיינוסים, בגובה של 2-1 קילומטרים. מה שמאפשר להם את יכולת התעופה המרשימה הזאת הן הכנפיים החזקות מאוד שלהם, שהן גם גמישות וקלות במיוחד. משקל כנף שפירית הוא כ-0.3% ממשקל כל גופה, כנראה האחוז הנמוך ביותר בין כל החרקים המעופפים. בנוסף, השפיראים הנודדים יודעים לרכוב על זרמי רוח קבועים, וחוסכים כך הרבה אנרגיה בדרכם הארוכה.

 

תוסיפו ליכולת המעוף והתמרון המהירה הזאת זוג עיניים משוכללות במיוחד, בכל אחת מהן כ-29 אלף עדשות וזווית ראייה של כמעט 360 מעלות – וקיבלתם את אחד הציידים הטובים בטבע, עם 95% הצלחה.

הודות לעובדה כי מחזור החיים של השפיראים מתרחש במים, ביבשה ובאוויר, הם נחשבים לסמנים ביולוגיים (ביו-אינדיקטורים) חשובים לשינויים סביבתיים מסוגים שונים. הזחלים שוכנים במים ואילו הבוגרים מעופפים או מתיישבים על גבי צמחים, קרקע או סלעים, בדרך כלל בסמוך למקווי מים.

 

מעבר לזה, לכל מין יש צרכים ספציפיים מבית הגידול: יש כאלה המעדיפים מים זורמים ויש כאלה שיתפתחו רק במים עומדים. לרבים צרכים מוגדרים של טמפרטורת מים, רמת חמצן ורגישות למזהמים. כל שינוי באחד המשתנים הללו עשוי להשפיע על אוכלוסיית השפיראים בסביבה, מה שהופך אותם, כאמור, ליצורים חשובים שמאפשרים לנו ללמוד על המערכת האקולוגית.

 

עינבר שלומית רובין, מנהלת התוכן באגמון החולה בקק"ל: "אנחנו שמחים לראות את הפריחה המחודשת של השפיראים בפארק, שגם בימים קשים כמו אלו, מוסיפים צבע וחיות לאתר. אנחנו מקווים מאוד שבקרוב יחזרו תושבי הצפון לבתיהם ואיתם המטיילים, שיחזרו לפקוד את הפארק וליהנות מיופיו המרהיב".