התחממות גלובלית

פליטות גזי החממה בישראל נשלטות בעיקר על ידי משק האנרגיה (כ-77%), ובתוכו בעיקר ייצור חשמל ותחבורה. מקורות נוספים הם פסולת ושפכים (כ-11%), תהליכים תעשייתיים (כ-9%) וחקלאות (כ-3%). עיקר הפליטות הן של פחמן דו חמצני (כ־79%) ואחריו מתאן, שהוא תוצר הלוואי של סילוק פסולת מוצקה, גידולי בקר, צאן ושפכים. בסך הכול תורמת ישראל כ-80 מיליון טונות גזי חממה בשנה.
*מתוך: מרשם פליטות לסביבה לשנת 2024

במהלך השנים האחרונות ניכרת בישראל מגמה של ריבוי והחרפה של אירועי קיצון, בעיקר גלי חום ואירועי משקעים קיצוניים, לצד תנודתיות גבוהה יותר. דוגמאות בולטות שתועדו בשנים האחרונות:

• חודש דצמבר 2018 תועד כחודש עם כמויות גשם חריגות בצפון ובמרכז (פי 1.5–3 מהממוצע ההיסטורי לחודש), ובאירוע אחד נמדדו מעל 200 מ"מ, שגרמו להצפות נרחבות.
• ביולי 2019 נמדדה בסדום טמפרטורה של 49.9°C – הגבוהה ביותר שנמדדה בישראל מאז 1942.
• בינואר 2020 היו שלושה אירועי גשם/שיטפונות משמעותיים, שגם גבו הרוגים.
• בינואר בשנה העוקבת, 2021, נרשם גל חום חורפי חריג, ואילו בינואר 2022 סבלה ישראל מגל קור חריג, עם טמפרטורות שהגיעו ל-1°C.
• אוגוסט 2024 היה חם ב-1–1.5 מעלות צלזיוס מהממוצע והמשיך מגמה של קיץ חם מהרגיל, ונובמבר 2025 נרשם כחודש נובמבר החם ביותר מאז תחילת המדידות.
  *הנתונים מתוך דוח השקיפות הדו-שנתי BTR הראשון של מדינת ישראל לאמנת האקלים לאו"ם
  

על פי השירות המטאורולוגי הישראלי ודוחות עדכניים, קיימת עלייה מתמשכת בטמפרטורות הממוצעות בישראל בעשורים האחרונים, עם עלייה ברורה במספר הימים החמים מאוד ובתדירות גלי החום הקיצוניים – כולל אירועים בולטים בשנים 2023–2025 וחריגה של נובמבר 2025 מטווחי הטמפרטורה ההיסטוריים.

לצד זאת, אין ירידה חד משמעית בכמות המשקעים הכללית, אך מתרחשים שינויים משמעותיים בדפוס המשקעים: ירידה במספר ימי הגשם, עלייה בעוצמות המשקעים התת יומיות, וריכוז גשמים כבדים בפרקי זמן קצרים יותר. תנודות אלה – עלייה בחום קיצוני יחד עם אירועי גשם עזים שאינם בהכרח מייצגים כמויות כוללות גבוהות – מצביעות על תנודה אקלימית הולכת וגוברת שלא תועדה בתצפיות המוקדמות במאה ה-20 ומשקפת מגמות צפויות של שינוי אקלים בישראל.

• מדבור: צמצום המשקעים יגרום לנגב להפוך לצחיח יותר, דבר שיחייב העברה מסיבית של מים מהצפון. בנוסף, תיגרם פגיעה קשה במערכות האקולוגיות בדרום ובשל כך בתיירות באזור. מכיוון שבישראל עובר גבול בין אקלים מדברי לממוזג, כל שינוי אקלימי שיכלול ירידה בכמויות המשקעים עלול לגרום לתזוזתו של קו הגבול ולהפיכת שטחים פוריים לשטחי מדבר.
• פגיעה בחקלאות: צמצום גשמים, ריבוי שטפונות, הקדמה של עונות הפריחה והתקצרותן, שינוי במחזורי הגדילה של החרקים המועילים והמזיקים, כל אלו יכולים לפגוע בתנובה החקלאית ולצמצם את האזורים הראויים לעיבוד.
• ירידה בכמות המים ובאיכותם: עליית הטמפרטורה גורמת לאידוי מוגבר של מי ים ולכן לגשמים עזים יותר ולשיטפונות. תוספת המים לא מספיקה לחלחל למי התהום והם ניגרים כמי שטפונות. דווקא התגברות הגשמים תוביל לירידה בכמות המים הזמינים ובאיכותם ולהתדרדרות איכות הקרקע.
• ימים חמים: הסיכוי ליום "חם מאד" בקיץ הישראלי עלה ב-300%. יש לזכור שגלי החום האחרונים באירופה עלו בחייהם של אלפי בני אדם.
• שחיקת חופים: עליית פני הים וריבוי אירועי מזג אוויר קיצוניים יגרמו לשחיקה בחופי ישראל, הן לאורך הים התיכון והן בים האדום. צמצום החופים, פגיעה בתשתיות ופגיעה באיכות החיים של אזרחי ישראל הם תוצאה בלתי נמנעת. עלות הנזקים מוערכת ב-1.6 מיליארד דולר, חלקה בגין הפגיעה בענף התיירות.

הצעד המשמעותי הראשון, לטובת כדור הארץ וכנגד התחממות גלובלית, הוא לשנות את סגנון החיים, להפחית למינימום את השימושים התורמים לפליטת הפחמן, לנטוע עצים ולתמוך בפרויקטים שמעודדים דאגה לאיכות הסביבה והפחתת גזי חממה. להלן כמה נקודות ועצות:

1. לחסוך אנרגיה – אפשר לחסוך בבית ובעבודה חשמל רב על ידי כיבוי כל האורות בסוף היום, קנייה ושימוש במכשירי חשמל חסכוניים, ייבוש כביסה בשמש, שימוש בתאורת השמש ועוד.
2. למחזר, לעשות שימוש חוזר ולקנות רק מה שצריך. כל אלה מסייעים בהפחתת הפסולת וחוסכים אנרגיה.
3. להשאיר את האוטו בבית – לבדוק אופציות חסכוניות יותר כגון תחבורה ציבורית, נסיעה משותפת עם חברים לעבודה, אופניים.
4. לנטוע עצים – נטיעת עצים מחזקת את הטון האקולוגי המאזן, אל מול המגמות המתמשכות של הפיתוח על כל מה שמשתמע מכך, בנייה, תשתיות, תעשייה וכדומה. כל עץ משתמש ב-0.7 טונות פחמן בימי חייו שזה הפחתה של כשלושת רבעי טונה פחמן שנפלט לאטמוספרה.