התחממות גלובלית

מקורות הפליטה של גזי חממה בישראל כוללים בעיקר את משק האנרגיה על מרכיביו, חשמל ודלקים לתעשייה, תחבורה ומגורים, משק הפסולת ומשק החקלאות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-2006, ישראל תורמת 73.5 מיליון טון של גזי חממה בשנה (בערכים מתואמים לפחמן דו חמצני). מתוכם 88.2% נפלטים כתוצאה מפליטת פד"ח עקב שריפת דלקים לייצור חשמל, לתחבורה, לתעשייה ולהסקה. 8.8% נוספים כתוצאה מפליטת מתאן, שהוא תוצר הלוואי של סילוק פסולת מוצקה, גידולי בקר, צאן ושפכים. 3% מפליטת N2O מדישון, הדברה ופעילות חקלאית בקנה מידה תעשייתי.

במהלך העשור האחרון נרשמו בישראל אירועים אקלימיים חריגים, בעקבות התחממות גלובלית, אשר לא תועדו בעבר מאז תחילת המדידות, במאה ה-19:

• בשנת 1998 נרשם הקיץ החם ביותר.
• בשנת 2000 נרשם השלג הכבד ביותר בנגב וגם חודש יולי החם ביותר (בירושלים עד 41º).
• בארבע השנים האחרונות עלתה ההסתברות לימים חמים מאוד (מעל 35º).
  בשנים 2006-2004: חודש מרץ יבש עד כדי 10% מהממוצע הרב שנתי.
• במהלך אפריל 2006 נרשמו טמפרטורות שיא יומיות (עם 30º באזור החוף). בסוף החודש התהפכה המגמה וירדו גשמים בעוצמות גבוהות (80-50 מילימטר ליממה באזור החוף).
• הירידה בכמות המשקעים בצפון, השינויים בעיתוי ירידת הגשמים, הירידה במספר ימי הגשם, העלייה במספר סופות הגשם וכן מספר הימים החמים בקיץ אשר הולך וגדל, כל אלה מצביעים על תנודה אקלימית בלתי מוכרת.

• מדבור: צמצום המשקעים יגרום לנגב להפוך לצחיח יותר, דבר שיחייב העברה מסיבית של מים מהצפון. בנוסף, תיגרם פגיעה קשה במערכות האקולוגיות בדרום ובשל כך בתיירות באזור. מכיוון שבישראל עובר גבול בין אקלים מדברי לממוזג, כל שינוי אקלימי שיכלול ירידה בכמויות המשקעים עלול לגרום לתזוזתו של קו הגבול ולהפיכת שטחים פוריים לשטחי מדבר.
• פגיעה בחקלאות: צמצום גשמים, ריבוי שטפונות, הקדמה של עונות הפריחה והתקצרותן, שינוי במחזורי הגדילה של החרקים המועילים והמזיקים, כל אלו יכולים לפגוע בתנובה החקלאית ולצמצם את האזורים הראויים לעיבוד.
  ירידה בכמות המים ובאיכותם: עליית הטמפרטורה גורמת לאידוי מוגבר של מי ים ולכן לגשמים עזים יותר ולשיטפונות. תוספת המים לא מספיקה לחלחל למי התהום והם ניגרים כמי שטפונות. דווקא התגברות הגשמים תוביל לירידה בכמות המים הזמינים ובאיכותם ולהתדרדרות איכות הקרקע.
• ימים חמים: הסיכוי ליום "חם מאד" בקיץ הישראלי עלה ב-300%. יש לזכור שגלי החום האחרונים באירופה עלו בחייהם של אלפי בני אדם.
• שחיקת חופים: עליית פני הים וריבוי אירועי מזג אוויר קיצוניים יגרמו לשחיקה בחופי ישראל, הן לאורך הים התיכון והן בים האדום. צמצום החופים, פגיעה בתשתיות ופגיעה באיכות החיים של אזרחי ישראל הם תוצאה בלתי נמנעת. עלות הנזקים מוערכת ב-1.6 מיליארד דולר, חלקה בגין הפגיעה בענף התיירות.

הצעד המשמעותי הראשון, לטובת כדור הארץ וכנגד התחממות גלובלית, הוא לשנות את סגנון החיים, להפחית למינימום את השימושים התורמים לפליטת הפחמן, לנטוע עצים ולתמוך בפרויקטים שמעודדים דאגה לאיכות הסביבה והפחתת גזי חממה. להלן כמה נקודות ועצות:

1. לחסוך אנרגיה – אפשר לחסוך בבית ובעבודה חשמל רב על ידי כיבוי כל האורות בסוף היום, קנייה ושימוש במכשירי חשמל חסכוניים, ייבוש כביסה בשמש, שימוש בתאורת השמש ועוד.
2. למחזר, לעשות שימוש חוזר ולקנות רק מה שצריך. כל אלה מסייעים בהפחתת הפסולת וחוסכים אנרגיה.
3. להשאיר את האוטו בבית – לבדוק אופציות חסכוניות יותר כגון תחבורה ציבורית, נסיעה משותפת עם חברים לעבודה, אופניים.
4. לנטוע עצים – נטיעת עצים מחזקת את הטון האקולוגי המאזן, אל מול המגמות המתמשכות של הפיתוח על כל מה שמשתמע מכך, בנייה, תשתיות, תעשייה וכדומה. כל עץ משתמש ב-0.7 טון פחמן בימי חייו שזה הפחתה של כשלושת רבעי טון פחמן שנפלט לאטמוספרה.