מקורות הפליטה של גזי חממה בישראל כוללים בעיקר את משק האנרגיה על מרכיביו, חשמל ודלקים לתעשייה, תחבורה ומגורים, משק הפסולת ומשק החקלאות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו ב-2006, ישראל תורמת 73.5 מיליון טון של גזי חממה בשנה (בערכים מתואמים לפחמן דו חמצני). מתוכם 88.2% נפלטים כתוצאה מפליטת פד"ח עקב שריפת דלקים לייצור חשמל, לתחבורה, לתעשייה ולהסקה. 8.8% נוספים כתוצאה מפליטת מתאן, שהוא תוצר הלוואי של סילוק פסולת מוצקה, גידולי בקר, צאן ושפכים. 3% מפליטת N2O מדישון, הדברה ופעילות חקלאית בקנה מידה תעשייתי.
במהלך העשור האחרון נרשמו בישראל אירועים אקלימיים חריגים, בעקבות התחממות גלובלית, אשר לא תועדו בעבר מאז תחילת המדידות, במאה ה-19:
הצעד המשמעותי הראשון, לטובת כדור הארץ וכנגד התחממות גלובלית, הוא לשנות את סגנון החיים, להפחית למינימום את השימושים התורמים לפליטת הפחמן, לנטוע עצים ולתמוך בפרויקטים שמעודדים דאגה לאיכות הסביבה והפחתת גזי חממה. להלן כמה נקודות ועצות: