יום היער הבינלאומי: אומרים תודה ליערות

יום היער הבינלאומי: אומרים תודה ליערות

צילום: בלה נודלמן, ארכיון הצילומים של קקל
צילום: בלה נודלמן, ארכיון הצילומים של קק"ל
18 מרץ 2025
בכל שנה, ב-21 במרץ, העולם חוגג את יום היער הבינלאומי – הזדמנות נהדרת להיזכר עד כמה היערות חשובים לנו. עצים לא רק מספקים לנו צל ונוף יפהפה, אלא גם מייצרים חמצן, משמשים בית לבעלי חיים, עוזרים להילחם בשינויי אקלים, ואפילו תורמים לתזונה ולפרנסה שלנו
הנושא שנבחר השנה ליום היער הבינלאומי הוא "יערות ומזון", וזאת הזדמנות מצוינת להזכיר שמעבר לעצי הפרי ולצמחיית המאכל המצויה בהם, יערות קק"ל מזינים את ישראל בדרכים בלתי נראות. הם מגנים על שדות מפני מזיקים, מונעים הצפות בגשמים, מעשירים את הקרקע ותומכים בכלכלות מקומיות באמצעות תיירות אקולוגית.
 
אצלנו בקק"ל, כל יום הוא יום היער - אבל יום היערות הבינלאומי הוא הזדמנות מיוחדת להאיר את תפקידם החיוני בשמירה על המערכות האקולוגיות והעתיד של ישראל, וגם להתגייס לשמירתם, במיוחד לאור הנזקים העצומים שספגו היערות שלנו מאש ומלחמה.

כמה עובדות מעניינות על היערות בישראל

מאה שנים של צמיחה

מדינת ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שבהן יש היום יותר עצים ממה שהיו לפני מאה שנה:
 
  • בשנת 1901, עם הקמת קק"ל, היו בישראל בקושי 3,500 דונם של יער.
  • ב-1942 היו במדינה 8,750 דונם של יערות נטועים.
  • בתחילת שנות ה-70 היו בישראל 150,000 דונם של יערות נטועים.
  • נכון לשנת 2019, נטעה קק"ל נטעה יותר מ-247,105 דונם של יערות.
יער בירייה. צילום: אילן שחם
יער בירייה. צילום: אילן שחם

סוגי העצים ביערות

  • בשנת 1960, כ-85% מכלל העצים הנטועים היו אורן ורק 3% היו עצי חורש טבעי מקומי.
  • בשנת 2008, כ-70% מכלל הנטיעות היו עצי חורש מקומי ועצים רחבי עלים ו-30% היו אורן.
  • בשנים האחרונות, 55% עד 65% מכלל השתילים נטועים ביערות הם מיני עצים מקומיים ורחבי עלים. השאר הם מינים מחטניים, לרוב אורנים, הנטועים בעיקר באתרי פיקניק ובילוי.
צילום: מיטל קציר, ארכיון הצילומים של קקל
צילום: מיטל קציר, ארכיון הצילומים של קק"ל

התפלגות יערות קק"ל לפי גיל

  • יערות חדשים (0-10) - 10%
  • יערות צעירים (11-20) - 10%
  • בין יערות צעירים לבוגרים (21-30) - 20%
  • יערות בוגרים (31-60) – 41%
  • יערות ותיקים (60+) - 16%
  • לא ידוע - 3%

צועדים ביער ברעם. צילום: ארכיון הצילומים של קקל
צועדים ביער ברעם. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

תוחלת חיים של עץ

  • תוחלת החיים הממוצעת של עץ אורן היא כ-80 שנים.
  • עצי זית ואלון חיים עד 600 שנה ויותר.

אלון תבור בחירבת עבאס. צילום: ארכיון הצילומים של קקל
אלון תבור בחירבת עבאס. צילום: ארכיון הצילומים של קק"ל

מה מגדלים במשתלות קק"ל?

לקק"ל שלוש משתלות עצים, בהן מגדלים כמיליון שתילים מדי שנה:

  • עצי חורש מקומי – 270 אלף שתילים
  • עצי מחט – 220 אלף שתילים
  • עצים צופניים – 120 אלף שתילים
  • עצי בוסתן – 40 אלף שתילים
  • עצי שיטה – 20 אלף שתילים
  • עצים לרשויות אזוריות ומקומיות, לבסיסי צה"ל ולמוסדות חינוך – 330 אלף שתילים
משתלת אשתאול של קקל. צילום: יואב דביר, ארכיון הצילומים של קקל
משתלת אשתאול של קק"ל. צילום: יואב דביר, ארכיון הצילומים של קק"ל

עובדים בשבילנו: תרומת היערות לסביבה

  • יערות קק"ל סופגים 1.8 מיליון טון של גזי חממה מדי שנה, שווה ערך לפליטת פחמן שנתית של 900 אלף כלי רכב פרטיים שנסעו 20 אלף ק"מ בשנה כל אחד.
  • עצים ויערות בערים ובקרבתן תורמים מאוד לאיכות האוויר, סופגים אבק, יוצרים הגנה מפני קרני UV מזיקות, ומאפשרים לתושבים ליהנות מהטבע קרוב לבית.
  • יערות המדינה מהווים מסדרונות אקולוגיים עבור מינים של צמחייה ובעלי חיים.
  • עצים ויערות בערים ובאזורי תעשייה מהווים מחסום לרעש ומזהמים.
  • עצים ויערות בצמוד לשטחים חקלאיים מהווים אזור חיץ וסופגים עודפים של דשנים כימיים וחומרי הדברה.
  • מאות מיני ציפורים נצפים מדי שנה ביערות ובשטחים הפתוחים בניהול קק"ל. עבור עשרות מיליוני ציפורים נודדות, יערות קק"ל הם אתרי עצירת ביניים מועדפים בסתיו ובאביב.
  • עצים ויערות מונעים נזקי שיטפונות ושחיקת קרקע בזמן גשמים קיצוניים.
ברוש עצום ברמות מנשה. צילום: אדוה קימלפלד, ארכיון הצילומים של קקל
ברוש עצום ברמות מנשה. צילום: אדוה קימלפלד, ארכיון הצילומים של קק"ל

עצים שלא הכרתם

צפו בסרטון מרהיב על עצים מופלאים בעולם, שחלקם גדלים בגן הבוטני אילנות שבשרון:

 

מה עוד קק"ל עושה ביערות?

שמירה על ערכי טבע ייחודיים

ניהול היער של קק"ל מבטיח קיום מגוון רחב של ערכי טבע ייחודיים, כולל מגוון מרהיב של פרחים וצמחים, בתי גידול ייחודיים עבור בעלי חיים, אתרי קינון חשובים עבור ציפורים ועופות, ועוד.

שיקום נזקי שריפות

קק"ל משקמת יערות שנפגעו בשריפה על בסיס התחדשות טבעית. בשלב הראשון, מוציאים מהיער עצים שרופים המהווים סכנות בטיחותיות. בהמשך, הטיפול ביער מתוכנן על סמך סקר שעוקב אחר ההתחדשות הטבעית. לאחר שנה או שנתיים, נעשית התערבות נוספת לפי הצורך.

הפחתת הפגיעה ביער

יערות ישראל עומדים בפני שלושה איומים עיקריים:

  • כריתה בלתי חוקית - עצים רבים נכרתים שלא כדין מדי שנה. קק"ל פועלת לכך שהעבריינים נתפסים ומובאים לדין.
  • שריפות יער - כ-600 שריפות מתרחשות מדי שנה, ששורפות כ-2,000 דונם, בהם כ-50,000 עצים בממוצע. קק"ל מקימה אזורי חיץ ומפעילה יחידות כיבוי מיוחדות עם משאיות כיבוי ייעודיות.
  • מזיקים - חרקים מקומיים ופולשים מאיימים על בריאות היער. אגף היערנות של קק"ל משתף פעולה עם מכון וולקני לפיתוח פתרונות.


חרדון ביער. צילום: בלה נודלמן, ארכיון הצילומים של קקל
חרדון ביער. צילום: בלה נודלמן, ארכיון הצילומים של קק"ל

מהבוסתן ועד הפיקניק

טיפוח בוסתנים וגנים

קק"ל מטפחת מטעי חרובים וזיתים, ביניהם כאלה שניטעו לאחרונה וגם עתיקים, ומשחזרת את נופי התרבות של ישראל, תוך שיפור המגוון הביולוגי. שילוב עצים רחבי עלים ועצי פרי מעשיר את היערות, והופך אותם ליותר בני קיימא ומהנים עבור המבקרים. השתילה מותאמת לכל אזור: עצי פרי ליד מקורות מים, ומינים עמידים לבצורת כמו שיטה באזורים צחיחים כגון יער יתיר.

בנוסף, יערני קק"ל אוספים מינים של עצי בוסתן מקומיים מפינות נידחות בארץ שבהן קיומם בסכנה. המטרה היא לשמר את הבסיס הבוטני של עצי הבוסתן בישראל. עצי הפרי גדלים בתנאים אופטימליים, המבטיחים את המשכיות מאגר הגנים של הזנים המיוחדים של בוסתני ישראל.

פיתוח אתרי בילוי ופנאי

קק"ל מפתחת ביערות ומסדירה פעילויות פנאי מגוונות, כולל אזורי פיקניק, טבע ומסלולי מורשת, מסלולי רכיבה על אופניים, ומרחבי פעילות קהילתיים - כולם עם נגישות מרבית לבעלי מוגבלויות. אתרי פיקניק ופנאי רבים כוללים בשטחם תצפיות נוף, מסלולי הליכה עבור מטיילים בכל הרמות, ומאות קילומטרים של שבילי רכיבה על אופניים. שירותים נוספים כוללים "שבילי הליכה לבריאות", משחקים, תחנות כושר, נקודות מידע וכבישים מסומנים היטב עם שלטים ומפות.

יערות קהילתיים

קק"ל משתפת פעולה עם 25 קהילות עירוניות סמוכות ליערות, ופועלת יחד עם התושבים והעיריות לטפל ולטפח את השטחים הירוקים הללו. יערות אלה משמשים כ"חלונות ראווה ירוקים" ומוקדי פעילות עבור הקהילות. המתנדבים, המכונים "נאמני היער הקהילתי", מקדישים זמן ומאמץ לטיפוח היערות, לעריכת סקרים ולהדרכת תושבי העיר בנושאי טבע ומורשת תרבותית.

מצפור רובינשטיין ביער עמינדב. צילום: כאמל עליאן, ארכיון הצילומים של קקל
מצפור רובינשטיין ביער עמינדב. צילום: כאמל עליאן, ארכיון הצילומים של קק"ל