בניגוד לדעה הרווחת כי דבר לא צומח מתחת לאורנים, המציאות מצמיחה, תרתי משמע, הוכחות. קיימות דוגמאות למכביר של אתרי פריחה מרשימים ופריחה נדירה מתחת לחופת האורנים. סחלבים נדירים (יער ביריה, יער חניתה), חלמוניות (יער ביריה, יער להב, יער יתיר), רקפות (יער קרן כרמל, רמות מנשה, יער אשתאול, יער הנשיא, יער ישעי), יקינטון מזרחי (הרי נפתלי, חניתה, חזון) ועוד.
יער האורנים הנטוע, נתון, במהלך מחזור גידולו (50-80 שנה) לסדרה של טיפולים יערניים: גיזום, דילול ועוד. תוך כדי כך, צפיפות העצים לדונם קטנה, ונפתחות נישות להתפתחות צומח עשבוני וגיאופיטים. בניגוד גמור ליער האורן המטופל, שטחי החורש הטבעי, שאינם מטופלים, הופכים לסבך עצי ההולך וסוגר על עצמו. ככל שכך, מתמעטים העשבוניים והחד שנתיים ונעלמת הפריחה כליל. כך קרה גם בשמורת הר מירון ופריחת האדמוניות. רק בשנים האחרונות הופעל הליך של כריתה מבוקרת של החורש לאורך שביל האדמוניות זאת על מנת לשמר את הפרח הנדיר.
בניגוד אולי לתורתה הסדורה של החברה להגנת הטבע, יערות הקרן הקיימת לישראל, יערות האורן "המושמצים" הפכו לאתרי פריחה מרשימים. יתרה מכך, יערות האורן נהפכים לשמורות הפרחים הגדולות ביותר. נכון שקיימת פריחה גם בשטחים הפתוחים ובשמורות הטבע, אך ברור גם לכל מטייל וחובב טבע שבניגוד גמור לטענות הבלתי מבוססות "הטבע מדבר בעד עצמו ובעד אורנים". לא נדרש הרבה לראות כי ביערות האורן (שנקראו "מדבריות האורן" בלשון המלעיזים) מתפתח תת יער עשיר ומגוון. אותו חורש מפותח של אלות, אלונים, לבנה, חרוב ועוד שהתפתח נמרצות בינות לאורנים הצליח לא למרות האורן אלא בשל האורן. זאת מהטעמים הבאים:
- חצי-צל - רחבי העלים זקוקים לתנאי החצי – צל להתפתחות נאותה ומרשימה. בניגוד גמור לאורנים "אוהבי השמש" המגבירים את רמות הפוטוסינטיזה עם עליה ברמת הקרינה, רחבי העלים פעילותם האופטימאלית היא ברמות קרינה נמוכות יותר. תנאים אלו קיימים ביערות האורן הבוגרים ומביאים לידי צימוח נמרץ של החורש.
- הגנה משריפות – יערות קק"ל הם השטחים המוגנים ביותר משריפות.
- הגנה מרעייה בלתי מבוקרת – ביערות קק"ל מתקיימת רעייה, אולם היא מבוקרת ומתוכננת על פי צרכים ויעדים ממשקיים. רעייה חלשה ובינונית אף מועילה בפתיחת היער ובעידוד העשבוניים.
- העשרת קרקע ואחיזה מקיימת בה – בניגוד לקרקע הדלה והחשופה בה ניטעו האורנים, קרקעית היער הבוגר עשירה בחומרים אורגניים וברקבובית. שורשי האורנים אוחזים בקרקע ביעילות ומונעים סחף.
- הפצת זרעים – היער מהווה מקום ריבוי לזרעים רבים שהובאו מבחוץ. בעיקר ע"י בע"ח ציפורים, חזירים ומכרסמים שהיער מהווה להם מקום מסתור ומחייה.