הוא משקיע שעות רבות בשבוע בפרויקט השבת האלונים לצפון השרון ועמק חפר, ואפילו גייס עוזרים רבים – והכול בהתנדבות. עופר בינדל חלם להחזיר יערות ליושנם – חלם ועושה. אתם, אגב, מוזמנים להצטרף לפרויקט הקסום הזה. וקק"ל? היא כבר נרתמה
פעם, עד לפני כמאה וחמישים שנה, הוריקו באזור יער חדרה ופארק השרון יערות אלונים מפוארים. מאורעות היסטוריים שונים הביאו לחיסולם של היערות האלה, אבל אדם אחד, עופר בינדל שמו, תושב השרון, החליט להשיב לכאן את נוף יערות האלונים. החליט – והתחיל לעשות.
הכול התחיל בשנת 2009, כשעופר נתקל בספר "האיש שנטע עצים", מאת ז'אן ז'יואנו (ראו מסגרת). "קראתי את הספר", הוא מספר, "ופתאום הבנתי שאדם אחד יכול לשנות את כל הסביבה, להחזיר את הנחלים, את החיות והעצים. החלטתי שגם אני רוצה להשיב את הנוף הירוק ולעשות טוב לסביבה, לטבע, לאיכות האוויר, וגם לנו, תושבי המקום". וכך, יחד עם ארנון גורן, החליט עופר לסייע לשריד הכמעט אחרון של יערות השרון, שהעצים בו אינם מתחדשים בקצב גבוה מספיק (בגלל נזקי רעייה), להשתקם ולהפוך ליער מרשים – כמעט כמו פעם.
במרכזו של הסיפור עומד אדון בופייה, שהקדיש את חייו לזריעת בלוטים. לאחר עשרות שנים הפכו אלה ליער מפואר עם מערכת אקולוגית שלמה, הכוללת עצים, נהרות ובעלי חיים גדולים כמו דובים ואריות. הסיפור ממחיש לקורא את יכולתו של אדם אחד להשפיע לטובה על המציאות. "משהזכרתי לעצמי כי כל זה היה מעשה ידו ונפשו של האיש הזה, הכתה בי ההכרה כי אפשר שבני האדם יהיו יעילים כמו אלוהים בתחומים שונים ולאו דווקא בהרס" (ז'אן ז'יאונו).
השמדת יערות האלון במרכז השרון ובדרומו החלה כנראה עוד בשנות ה-30 של המאה ה-19, על ידי איברהים פחה המצרי (שכבש את ארץ ישראל מידי התורכים, ושלט בה, והביא עימו מתיישבים מצריים רבים). איברהים ונתיניו המצריים כרתו שטחי יער גדולים כדי לספק למוחמד עלי, המושל המצרי, עצים להסקה וחומר לבניית אניות. כ-80 שנה לאחר מכן, בראשית המאה ה-20, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, המשיכו כריתות העצים על ידי השלטונות התורכיים, אשר אף בנו מסילת ברזל מטול-כרם לכפר קניר.בתחילת שנות ה-20 של המאה החלו הקודמת המתיישבים היהודים באזור בנטיעה אינטנסיבית של פרדסים על אדמת יער השרון לשעבר, תוך עיבוד אדמות החמרה הקלות וניצול מי התהום הגבוהים להשקיה. למרות כל זאת, עדיין אפשר לפגוש בשטח אלוני תבור, חרובים ואלונים מצויים בני מאות שנים, שריד ליער אלוני התבור המפואר של העבר.
עופר משקיע שעות רבות מדי שבוע, והכול בהתנדבות. הוא מצליח לגייס לפרויקט עשרות עד מאות מתנדבים בחודש, שמגיעים לעזור, לעיתים הם זורעים בלוטים – שלושה בגומה – ומוסיפים שתילים, כי לא כל הבלוטים נובטים, ובדרך כלל מטפלים בשתילים הקיימים. "בכל השנים האלה הייתי כאן לבד, בלי קבוצה, רק פעם אחת", הוא אומר בגאווה.
עופר והמתנדבים מקבלים גם את תמיכתה של קק"ל, ומלווה אותם רועי הראל, עוזר המדען הראשי בקק"ל. "אני כאיש קק"ל מעוניין לשמר ולשקם את השטח הנדיר הזה שלא נשאר ממנו הרבה", מסביר רועי, "לחצי הפיתוח באזור הזה חזקים, ובקרוב נקבל פה עוד שכונה או אזור תעשייה". התרומה של רועי היא בידע מקצועי לשיפור שיטות הנטיעה/זריעה, ליווי ומעקב, והוא נותן גם סיוע טכני ודואג לאספקת חומרי גלם לפרויקט כמו שתילים ושרוולי נטיעה להגנה מפני נזקי רעייה. גם רועי מכיר בכך שהיער כפי שהוא היום, על שלל התכניות והתשתיות המקיפות אותו, בשילוב עם התחממות כדור הארץ, זקוק לעזרתנו בני האדם. "בשטח יש כ-60 אלונים בוגרים וכמה עשרות חרובים על כ-4,000 דונם", מסביר רועי, ומוסיף: "הקיץ ארוך ויבש ובשילוב עם נזקי הרעייה והפרת השטח על ידי טרקטורונים וג'יפים, גם מה שנובט לרוב לא מתפתח, על כן יש לשמור על הקיים ולשקם שטחים מופרים ש'אוכלסו' על ידי מינים פולשים כמו שיטה כחלחלה".
לצורך ההשקיה קנה עופר גם כבאית ישנה, שיכולה להכיל כמות גדולה יחסית של מים ולתת תפוקה גדולה יותר מהרכבים שבהם השתמש קודם. בנוסף למד עופר שהעצים מתפתחים טוב יותר אם יש לצד כל אחד מהם צינור פלסטיק שחור התקוע באדמה בעומק של כמטר, המזין בהדרגה את הצמח בנוזלים (השקיית האלונים מהצינור תורמת לחלחול טוב יותר לשורשים הנמצאים בעומק האדמה ולא מאפשרת למים להתפזר על החול). וכדי לשמור על אידוי נמוך יחסית של מים מהקרקע והורדת טמפרטורת בין השורשים עופר ושותפיו מפזרים גזם עץ בסביבת השורשים. ואיך הם מגנים על הצמחים הצעירים מהצאן וחיות הבר? הם מציבים שרוולים כמו בנטיעות של קק"ל, וזהו – עוקבים, מסיקים מסקנות ומטפלים בשתילים. על הדרך הם גם עורכים ניקיונות בשטח וגם חינוך והסברה על חשיבות השטח הפתוח והיער ועל תרומה לחברה ולסביבה.
וההשקעה הרבה, כך נראה, נושאת פרי. בחלק מהחלקות אפשר לראות את העצים החדשים מרימים ראש וגדלים, חלקם כמובן לא מתפתחים ועם הזמן מוחלפים, וגם בעלי החיים כבר מתחילים לבוא, ולפעמים נראה זוחל המזדחל לו בין השתילים או קרפדה המציצה מקצה צינור ההשקיה.
אם גם אתם רוצים להיות שותפים בפרויקט המדהים הזה אתם מוזמנים ליצור קשר עם עופר: gwagon81@gmail.com וגם בטלפון: 053-7260843תודה מיוחדת: לעופר בינדל על העבודה בשטח ועל השיתוף בידע ובפעילות בשטח, לרועי הראל על הליווי והייעוץ המדעי לכתבה ולניר הר על ההסברים והייעוץ המדעי.