ל"ג בעומר ירוק ובטוח

לא מפתיע לגלות שילדים ומבוגרים רבים מבלבלים בין סיפורי החג, מקורו ומהותו. ומה הפלא, איפוא, כשמספר לא קטן של סיפורים ודמויות תורמים לעניין?

 

ל"ג בעומר הוא חג חדש יחסית, שאינו מצוין בתורה, במשנה או בגמרא. כשמו כן הוא, מצוין ביום ה-33 ל"ספירת העומר". ספירת העומר כפי שאנו מצווים בספר ויקרא (כ"ג, ט"ו): "וספרתם לכם ממחרת השבת (חג הפסח) שבע שבתות (שבועות)..." כלומר למחרת חג הפסח מתחילים לספור שבעה שבועות אשר מסתיימים בחג השבועות עם הבאת מנחת החיטה החדשה לבית המקדש, שלאחריה מותר היה להביא למקום גם מהתבואה החדשה.

 

מאוחר יותר קיבלו הימים שבין פסח לשבועות, ימי ספירת העומר, משמעות של ימי אבל. האבל נקבע בעקבות מותם הטרגי של עשרים וארבעה אלף מתלמידיו של רבי עקיבא (לפי האמונה מתו במגיפה, או כסברת החוקרים נהרגו במהלך המרד של בר כוכבא ברומאים הכובשים). ולכן בימי הספירה מקימים דיני אבלות – לא מסתפרים, לא מתגלחים ולא מתחתנים. לפי המסורת, ביום ה- 33 לספירת העומר פסקה המגפה. הודעה על הפסקת המגיפה התפשטה ברחבי הארץ הודות להדלקת המדורות, ומאז נקבע יום זה כיום שמחה.

 

ל"ג בעומר הוא גם יום פטירתו של רבי שמעון בר יוחאי (בשנת 160 לסה"נ), שהיה אחד מתלמידיו של רבי עקיבא. על פי המסורת, ביום זה, טרם פטירתו גילה ר' שמעון בר יוחאי לתלמידיו את סודותיה של תורת הקבלה. על פי בקשתו הפך יום פטירתו ליום שמחה והודיה והדלקת המדורות הם תזכורת לאותו אירוע ולאור הרוחני הרב שנגלה לנו.

 

אבל הסיפור הנפוץ ביותר בגני הילדים בל"ג בעומר הוא סיפורו של מרד בר כוכבא. לפני שנים רבות כבשו הרומאים את ארץ ישראל, גזרו על היהודים גזירות שונות הנוגדות את הדת והרסו את ירושלים ובית המקדש. בר כוכבא לא השלים עם גזירות הרומאים והחליט להלחם בהם. לפי המסורת ביום ה-33 לספירת העומר חל מפנה לטובת צבאו של בר כוכבא והרומאים הובסו. המדורות שמדליקים בל"ג בעומר הן זכר לאותן משואות שהדליקו בר כוכבא וחייליו כדי להעביר את ההודעה על ניצחונם. גם מנהג חץ וקשת קשור לסיפור המרד כיוון שאלו היו כלי הנשק ששימשו את הלוחמים.

 

המאמינים בקבלה מקשרים את המסורת למשחק בחץ וקשת עם סיפורו של ר' שמעון בר יוחאי שבתקופתו לא נראתה בשמים קשת - סימן לכוח התורה שהיה בו ואשר נתן הגנה לעם ישראל.

 

הידעתם? תקופת המרד הייתה תקופת העצמאות האחרונה של עם ישראל בארצו, עד להקמת מדינת ישראל בשנת 1948.

מדורות ל"ג בעומר יכולות להיות דבר מסוכן לחוגגים ולסביבה , מסיבות ברורות. דוגמה לסכנות האש מהעת האחרונה, היא השריפה הגדולה שפרצה בשנת 2010 ביערות הכרמל. בנוסף, שריפה של חומרים מסוכנים בתוך המדורה עצמה משחררת חומרים רעילים לאוויר, ופוגעת גם בסביבה, בבני-האדם ובטבע.

איך אפשר להפוך את המדורה לעניין בטוח יותר? הנה כמה כללים פשוטים שיהפכו את המדורה לבטוחה וידידותית יותר לסביבה:

זכרו! אם חס וחלילה אחזה אש באחד מכם, אל תרוצו!!! הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להתגלגל על החול מספר פעמים. כמו כן אפשר להיעזר בשמיכה או מגבת. כוויה בגוף אדם יש לקרר מיד במי ברז ולהעביר את הנפגע לטיפול רפואי.