סיפור היציאה מעבדות לחירות

אבל בואו נתחיל בהתחלה: לפי המסורת, שימשו בני ישראל כעבדים במצרים במשך 210 שנים, עד שאלוהים שמע את צעקתם, החליט שהגיע הזמן לשחרר אותם, ושלח את שליחיו, משה ואהרון, אל פרעה. "שלח את עמי", מסר משה לפרעה את דברי האלוהים, אך פרעה סירב ונאלץ לספוג עשר מכות קשות:

1. דם: מי הנילוס, מקור השתייה של המצרים, הפכו לדם.
   
2. צפרדע: להקות של צפרדעים ניתרו מן הנילוס והציפו את כל ארץ מצרים.
   
3. כינים: מכת כינים פשטה בארץ.
   
4. ערוב: מיני חיות טורפות מילאו את בתי המצרים ואת אדמתם.
   
5. דבר: מחלה קשה פגעה בבהמותיהם של המצרים.
   
6. שחין: מחלת האבעבועות פגעה במצרים ובבהמותיהם.
   
7. ברד: סערת ברד ניתכה על הארץ, מלווה בלשונות אש, וכל היבולים והשדות נחרבו.
   
8. ארבה: נחילי ארבה הגיעו לארץ מצרים ואכלו את כל היבול שנותר אחרי מכת הברד.
   
9. מכת חושך: שלושה ימים של אפלה פקדו את מצרים.
   
10. מכת בכורות: בט"ו בניסן, בחצות הלילה, מתו כל הבנים הבכורים של המצרים.

באותו לילה שבו מתו בכורי המצרים, ניצלו כל הילדים הבכורים של בני ישראל. איך? טרם אותו לילה הצטוו כל בתי האב מישראל לשחוט שה, כקורבן, לצלות אותו ולאכול אותו. את הדם של השה משחו בני ישראל על מזוזות דלתותיהם, כך שכאשר בא המלאך להרוג את בכורי מצרים, ידע לפסוח על בתי ישראל. ומכאן גם שמו של החג – "פסח".

בתמונה למעלה: מכת דבר בציורו של ויליאם טרנר. ויקישיתוף
בתמונה למטה: מכת ארבה. צילום: נאס"א