מפגש 11, שנה ב': ארץ קטנה גדולה

מה מגדיר אזור כפריפריה, והאם אפשר לשנות את פני המצב – האם פריפריה היא מצב נתון או בר שינוי?

מטרות

  1. המשתתפים ידונו במרכיבים השונים המגדירים אזור כפריפריה
  2. המשתתפים ידונו באפשרויות לשינוי פני המצב – האם פריפריה היא מצב נתון או בר שינוי? כיצד אפשר לשנות סטטוס של מקום?

ציוד למפגש

  1. 4 קווים/חוטים לאיקס-עיגול
  2. 6 בנדנות או חתיכות בדים (כל מכל צבע)
  3. 3 גיליונות A3 עם מפת ישראל (נספח א')
  4. 3 סטים של כרטיסיות תחומים (נספח ב')
  5. לוח מחיק, מצבע (טוש) ללוח
  6. טקסט על פריפריה ושיוויון הזדמנויות
  7. מחשב, מקרן, רמקולים
  8. דפים ריקים, עטים, סרט דביק (מסקנטייפ)
  9. דפים/מצגת עם שאלות "בחן את עצמך" (נספח ג')

פתיחה (10 דקות)

משחק התעוררות וחימום "איקס-עיגול שליחים" (רצוי לשחק בחוץ או בחדר מאוד גדול): מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות קטנות. בקצה אחד של החדר/מדשאה יוצרים מגרש איקס עיגול (ארבעה קווים בצורת #), בקצה השני עומדות שתי הקבוצות. לכל קבוצה יש שלוש בנדנות, ולכל קבוצה צבע משלה.

המשחק עובד בצורה של מירוץ שליחים – כל קבוצה עומדת בתור מאחורי קו ההזנקה. לשלושת הנציגים הראשונים מכל קבוצה יש בנדנה ביד. מרגע ההזנקה הנציג הראשון מכל קבוצה רץ אל עבר הלוח וממקם את הבנדנה באחד הריבועים, ורץ חזרה. ברגע שהוא מגיע אל קו ההזנקה הנציג השני יכול לרוץ וחוזר חלילה.
 
אם קבוצה מצליחה ליצור רצף של שלושה ריבועים (טור, שורה או אלכסון) היא מנצחת. אם לא הצליחה – הנציג הרביעי שרץ (בלי בנדנה ביד) צריך להזיז את אחת משלוש הבנדנות של הקבוצה שלו לריבוע אחר בשאיפה ליצור רצף. כנ"ל הנציג החמישי והלאה – עד שאחת הקבוצות מצליחה.

אפשר לשחק את המשחק בכמה סבבים.

** אם רוצים לקשר את המשחק לנושא הפעילות אפשר לדבר על המשבצת האמצעית כאסטרטגית – אך עם זאת אפשר לנצח גם אם היא תפוסה...

חלק א' – מתחילים מחדש! (25 דקות)

נחלק את הקבוצה לשלוש קבוצות קטנות לפחות (5-4 משתתפים בקבוצה קטנה). כל קבוצה תקבל כרזת A3 עם מפת ארץ ישראל (נספח א') וכרטיסיות עם תחומים שונים – כמו משרדי ממשלה, תעשייה חקלאית, פארק הייטק ועוד… (נספח ב').

כל קבוצה תצטרך למקם את התחומים השונים המופיעים על גבי הכרטיסיות במיקומים שחבריה חושבים שנכון למקם אותם ברחבי הארץ. לצורך המשימה יהיו לכל קבוצה 7 דקות.

נערוך סבב שבו כל קבוצה תציג את התכנון הארצי שלה. נבחן דמיון ושוני בין המיקומים של האתרים השונים על פי הקבוצות השונות. נשאל:
  • מה הנחה אתכם בביצוע החלוקה? על פי מה מיקמתם את התחומים? חשוב לנסות להבין את הרציונל מאחורי המיקומים.
  • האם מיקמתם על פי מה שאתם מכירים כיום או על פי מה שנראה לכם נכון? ובמילים אחרות – לפי הרצוי או לפי המצוי?
  • איך החלוקה שלכם תשפיע על המציאות בחלוקה החדשה בישראל? מי האוכלוסיות שיתאספו מסביב לכל מוסד כזה שמיקמתם? מה יהיה מצבן הסוציו-אקונומי?

התרגיל שערכנו ייקח אותנו לנושא הפעילות של היום – פריפריה ומרכז.

חלק ב' – מרכיבים של פריפריה (25 דקות)

מה לדעתכם מגדיר פריפריה? מהם המרכיבים שהכרחיים ליצירתה?
נכתוב על הלוח את המילים שהמשתתפים מציינים כמאפייני פריפריה.
נקרא יחד את הטקסט מתוך כתבת דעה ב"דה מרקר", מאת איתן אבריאל, ינואר 2016.

דבר אחד בטוח: עבור מי שגדל או חי מחוץ לגוש דן, "פריפריה" היא מונח מוחשי מאוד, רגשי, ולעתים קרובות כאוב, שמסמל את היותו מחוץ לדברים הטובים שיש להציע למדינת ישראל – וליתר דיוק ל"מדינת גוש דן". "פריפריה", בסופו של דבר, היא מילה דומה מאוד ל"אי שוויון" – וכיום כבר ברור שמידה גדולה מדי של אי שוויון מתסכלת בני אדם, כאן ובכל העולם. כל המחקרים שנעשו, בכל העולם, על הדברים שמפריעים לאנשים לישון בלילה – הציבו במקום הראשון את אי השוויון, על כל גווניו.

 
 
אילו אלמנטים נוספים על אלו שכתבנו על הלוח, הכותב מציג כמאפיינים של פריפריה?

נערוך תרגיל: נצפה בשני קליפים בזה אחר זה – שניהם של להקת טיפקס. ניתן למשתתפים דף ועט והנחיה למהלך הצפייה: לרשום לעצמם כמה שיותר מרכיבים או סממנים של פריפריה שהם מזהים בקליפים.

מעלה אבק
לאחר הצפייה בקליפים נשאל:
  • מהם המרכיבים של פריפריה? מה הופך מקום לפריפריאלי?
  • איפה זיהיתם יותר מרכיבים? בקליפ של מעלה אבק או של התחנה הישנה?
  • האם שני הקליפים עוסקים בפריפריה? על אילו מקומות מדובר?

אם המשתתפים לא מכירים את השירים נספר כי התמונות שמופיעות בקליפ של מעלה אבק הן מהשנים הראשונות של שדרות ודימונה, והתחנה הישנה עוסקת בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב.

  • בהנחה שהמשתתפים מצאו גם הרבה אלמנטים של פריפריה בקליפ של התחנה הישנה נשאל – 
    האומנם פריפריה מתקיימת גם בתל אביב, המטרופולין הגדול בישראל?
  • אם נחזור לטקסט שקראנו קודם – הכותב טוען שמי שגדל או חי מחוץ לגוש דן מרגיש בצורה מאוד מוחשית את המונח פריפריה.
    האם יכול להיות שגם תושבים שגרים בגוש דן מרגישים כך?

** ניתן כדוגמה את שכונות דרום תל אביב הסמוכות לתחנה המרכזית, אשר האוכלוסייה שמתגוררת בה מוחלשת וסובלת מאיכות חיים נמוכה משמעותית מזו של מרכז תל אביב.

ובאופן כללי – האם במדינה קטנה כל כך כמו שלנו יכולה להתקיים פריפריה אמיתית? הרי יש מדינות שבהן אנשים נוסעים זמן רב הרבה יותר כדי להגיע לעיר המרכזית, או אנשים יכולים לגור במרחק של שעות נסיעה מהיישוב הבא הקרוב ביותר אליהם?

קשה למצוא הגדרה מוסכמת ומוסדרת למילה פריפריה, וההסבר לזה הוא אולי העובדה שפריפריה היא תמיד עניין יחסי, ובמידה רבה גם מצב תודעתי. נבקש מהמשתתפים לנסות להסביר את האמירה הזו.

חלק ג' – אני פריפריאלי? (20 דקות)

נערוך מעין מבחן "בחן את עצמך – כמה אני פריפריאלי?" (נספח ג'). את החידון אפשר לערוך באמצעות הקרנת מצגת או באמצעות תליית שאלות על גבי דפים ברחבי החדר והמשתתפים יסתובבו בין השאלות:
 
כל משתתף יקבל דף ועט וירשום את המספר המייצג את התשובה שבחר לכל שאלה (1, 2 או 3).

לאחר שכולם יענו על השאלות – כל אחד יסכום את הנקודות שצבר. לאחר מכן ניחשף לתוצאות הסופיות (נספח ג').
  • האם אתם מסכימים או מזדהים עם התוצאה שיצאה לכם? היא משקפת את אורח החיים שלכם?
  • מה מהדברים יותר ומה פחות?
  • האם אתם תופסים את היישוב שלכם כפריפריאלי? באילו היבטים?
  • אם הייתם יכולים לשנות דבר אחד מכל הפרמטרים השונים שהופכים אתכם לפריפריה – מה הייתם משנים?
  • הם זה שינוי שאפשר לבצע? לדחוף לכך שהוא ייצא לפועל?

דיון מסכם (10 דקות)

אנחנו מסיימים עם שאלת השאלות – האם אפשר ליצור שינוי, ואיך יוצרים אותו?
 
נשמע התייחסויות של המשתתפים לשאלה הזו – מה לדעתם אפשר לעשות כדי לצמצם את הפריפריה, גם באמצעות הגברת הנגישות לתחבורה, תעסוקה ותרבות וגם ברמה הרגשית.

נסיים בטקסט קצר:

אנחנו, שגדלנו כאן וחווינו את הקשיים על בשרנו, אוהבים את הבית, והמדינה צריכה להאמין בנו ולהפסיק לחפש מושיעים מבחוץ. צריך להקצות משאבים לטובת בני המקום – קרקעות בסבסוד, וכן נגישות להשכלה ותעסוקה איכותית. רק ככה חותרים לשוויון אמיתי.

נילי אהרון, תושבת ירוחם, אל תביאו שחקני חוץ – חזקו את בני המקום, באתר העוקץ



בטקסט הזה אנחנו רואים את שתי הגישות מתקיימות – גם חיזוק תודעתי וגם הנגשת אמצעים לפריפריה.