נבקש מכל משתתף לכתוב על פתק מה גורם לו להרגיש ישראלי. עליהם לכתוב על הצד שבו נמצא הפס הדביק, כך שלאחר הכתיבה המשתתפים ידביקו את הפתק לקיר, כך ששאר חברי הקבוצה לא יראו מה כתוב עליו.
נערוך שמש אסוציאציות על פלקט או על לוח מחיק – מהם המאפיינים והתכונות של הישראלי?
** למנחה – חשוב להשאיר את השאלה פתוחה ככל האפשר ולא לחדד את הכוונה, כך שיעלו תשובות מגוונות בעלות קונוטציה חיובית ושלילית במקביל. לדוגמה: גם ציוני, חם, איכפתי וגם חסר סבלנות, חוצפן, חסר טקט ועוד.
את תשובות המשתתפים נרשום על הפלקט או על הלוח המחיק.נראה למשתתפים ציור של שרוליק (ללא שום תוספות, מופיע בנספחים). נשאל את המשתתפים אם הם יודעים מי הדמות הזו, האם נתקלו בה במקום מסוים. נספר כי שרוליק הוא דמות שיצר הקריקטוריסט והמאייר דוֹש (קריאל גרדוש), המסמלת את ישראל. באמצעות הדמות של שרוליק הוא מעביר מסרים ומביע ביקורת על דברים שקורים בישראל.נפרוס על הרצפה כרטיסיות עם קריקטורות של שרוליק או מתוך אתר האינטרנט של דוש. נראה דוגמאות למסרים שהעביר דוש בציורים, ונשאל את המשתתפים:
היום – 70 שנה אחרי ששרוליק נוצר– דמות הישראלי כבר לא בדיוק זהה לאותו צבר עם כובע טמבל. על כן ננסה ליצור אותו מחדש.נחלק את הקבוצה לקבוצות קטנות יותר – כך שיהיו 6-5 משתתפים בקבוצה. כל קבוצה תקבל שני פוסטרים עם דמות "עירומה" של שרוליק ומגוון טושים ותצטרך ליצור שני ציורים: האחד – הישראלי המצוי, השני – הישראלי הרצוי.
את ההשראה וההכוונה לדמויות הם יכולים לקחת מתוך התכונות שהעלו ורשומות על הלוח וגם מתוך הקריקטורות השונות של שרוליק.לאחר שכל הקבוצות ציירו נחזור למעגל וכל קבוצה תציג את שתי הדמויות שציירה.
נערוך דיון:
בחלק זה נתחיל לעסוק בחיבור של כל אחד מאיתנו למדינה, ונפתח בחיבור פיזי.
המנחה יפרוס על הרצפה במרכז החדר את מפת המדינה, וייתן לכל משתתף טוש בצבע אחר.
המנחה ייתן הגדרות שונות. לאחר כל הגדרה יסמן כל משתתף את המקום/מקומות על המפה שעונים להגדרה שנתן המנחה. לגבי כל הגדרה אפשר לסמן יותר ממקום אחד.
לדוגמה: אם המנחה שואל: איפה אני גר? כל אחד יסמן על המפה את מקום מגוריו. אם, למשל, ההורים שלי גרושים ומתגוררים בערים שונות אפשר לסמן את שתי הערים.
בשלב זה כל אחד יוריד מהקיר את הפתק שלו ויניח אותו לפניו במעגל עם הפנים כלפי מעלה.
מי שרוצה מוזמן לשתף במה שכתב.
לקראת סיום המפגש כל אחד יכין לעצמו את תעודת הזהות הישראלית שלו.
תעודת הזהות הישראלית תכלול כמה שאלות שעליהן יענה כל אחד, אך גם כמה מקומות להגדרה שכל אחד יוכל להוסיף על פי מה שהוא מגדיר כקריטריונים לזהות ישראלית (מצורפת כנספח).
לאחר שכל משתתף ייצור לעצמו את תעודת הזהות, המשתתפים יציגו במעגל את תעודות הזהות השונות וישתפו בהגדרות הזהות שהוסיפו כקריטריונים לזהות ישראלית.
אחת ממטרות המפגש הייתה לפתוח את הראש ואת השיח בינינו כקבוצה על מה שמאפיין אותנו כעם וכחברה, על החיבור שלנו לארץ ועל מה בכלל קושר את שני הדברים האלו – מדינה וחברה – זה לזה ואיפה זה פוגש כל אחד ואחת מאיתנו.
המפגש העלה הרבה שאלות וסוגיות ואין לנו צורך למהר לפתור אותן ולתת להן מענה, אלא דווקא לפתוח תהליך חקירה אישי וקבוצתי. אנחנו מאמינים כי תהליך החקירה השנה יחבר אותנו ממקום הרבה יותר מודע לזהות הישראלית שלנו ולחברה בישראל.
נספחים - ציור של דוש, מפת ישראל, תעודת זהות ישראלית