** למנחה – מומלץ לצפות מראש בנאום השבטים המלא, או לקרוא אותו.
לאחר שהשלמנו את כל הסבבים נערוך מלחמת בלונים אחרונה וכל משתתף יתפוס בלון אקראי. נעבור בסבב כך שכל אחד יציג את המשתתף שהבלון שבידיו שייך לו. לדוגמה, אם אני תפסתי את הבלון של נחמה אני אציג אותה: שמי נחמה, משהו שאני גאה בו בחברה הישראלית הוא האחדות במשברים, אוכלוסייה שאני כמעט לא מכירה היא אוכלוסיית הצ'רקסים, אף פעם לא הייתי בתל עזקה, אני ישראלית חילונית-מאמינה, דרוש שינוי בתחום הבריאות בפריפריה ובעוד 20 שנה יהיה פה שלום עם כל המדינות השכנות.
נחלק את הקבוצה לארבע קבוצות קטנות שייצגו את ארבעת השבטים. בין הקבוצות ייערכו "קרבות" בנושאים שונים בחברה הישראלית שבהם יצטרכו להכריע. הקבוצות יקבלו את נושאי הקרבות (נספח ב') מראש וחברי הקבוצה יוכלו לדון בינם לבין עצמם ולקבוע מהי ההחלטה שלהם בנוגע לכל סוגיה. ההכרעות צריכות כמובן להיות מושפעות מהאפיונים של האוכלוסייה שהם מייצגים. הם יכולים להיעזר בטלפונים הניידים שלהם כדי לברר מה האוכלוסייה שלהם הייתה אומרת על כל אחד מהנושאים.לאחר זמן ההיערכות נתחיל את ה"קרבות". בכל קרב נציג מכל קבוצה יציג את הגישה של הקבוצה שלו.
לאחר כ-10 דקות היערכות, שבהן על הקבוצות לחשוב על פרויקטים שאליהם יעבירו את התקציב, נתחיל בקרבות. כל קרב יהיה סביב אחד הנושאים. בכל סבב של נושא/קרב, תשלח כל קבוצה נציג שיסביר ב-30 שניות את התוכנית שלה לשימוש בתקציב.לאחר שכל הנציגים יסבירו את תוכניותיהם – ניתן לקבוצות כמה שניות להחליט במי הן תומכות – נכריז "שלוש, ארבע ו..." והקבוצות יצביעו. ככל הנראה קבוצות יצביעו למי שמשרת אינטרס של ציבור רחב ככל האפשר, ולא להצעות שישרתו את האינטרס שלהן בלבד.
כאן המקום של המנחה להציף כל מיני תופעות שעלו מתוך התרגיל: איזו קבוצה דאגה בעיקר לעצמה, איזו קבוצה ראתה את החברה בצורה רחבה יותר, איזו האוכלוסייה היא המנותקת ביותר, וגם – האם הם באמת הצליחו להיות נאמנים לאוכלוסייה שייצגו?