מפגש שני, שנה ב': איך נראית החברה הישראלית?

במפגש השני ילמדו המשתתפים על קבוצות וזהויות שונות בחברה הישראלית וייחשפו למורכבויות שמציבים החיים יחד בישראל

מטרות המפגש

  • העלאת המודעות בקרב המשתתפים לריבוי הזהויות בחברה הישראלית.
  • לעורר בקרב המשתתפים מודעות על קבוצות שונות בחברה, וצורכיהן השונים.
  • הצפה של שאלות וסוגיות שמעסיקות את המשתתפים באשר לחברה הישראלית ולעתידה.

עזרים

  • 3-2 לוחות מחיקים קטנים (אפשר לקנות בכמה שקלים בודדים במקס סטוק. אופציה נוספת היא לניילן דף 4A רגיל כך שיהפוך להיות לוח מחיק)
  • 4 מצבעים (טושים) מחיקים, לוח מחיק גדול/פלקט (לסיכום הנקודות)
  • דף לבן למשתתף
  • טושים/גירים במגוון צבעים
  • דבקי סטיק, עיתונים ומגזינים
  • עותקים של השיר "שיר ישראלי".

פתיחה

משחק התעוררות וחימום – כיסאות זזים: משתתף אחד עומד במרכז המעגל ויש כיסא אחד פנוי במעגל. המטרה של מי שעומד היא להתיישב. המטרה של שאר המשתתפים היא לזוז מהר לכיסא הפנוי (מימינם), כך שמי שעומד לא יצליח להתיישב. אם מי שעמד מצליח להתיישב, המשתתף שלא הספיק לזוז ימינה ולשבת צריך לקום ועכשיו תורו להיות זה שמנסה לשבת.

לאחר המשחק המנחה יבקש מהמשתתפים להזכיר מה היה במפגש הקודם, גם לצורך רענון וליצירת רצף חינוכי וגם כדי לשמוע מהמשתתפים מה היה משמעותי עבורם – על מה בוחרים לדבר.

חלק א' – חידון על החברה הישראלית

המנחה יחלק את הקבוצה ל-3-2 קבוצות שיתחרו זו בזו (עד 6 משתתפים בכל קבוצה). כל קבוצה תקבל לוח מחיק קטן וטוש מחיק. המנחה ישאל שאלות על החברה הישראלית והמשתתפים יצטרכו לענות את התשובה על הלוח המחיק תוך כ-30-20 שניות. הקבוצות יחשפו את התשובות בעת ההכרזה של המנחה – כך שהקבוצות לא יושפעו מתשובותיהן של הקבוצות האחרות.

הקבוצה שתהיה הכי קרובה לתשובה הנכונה תקבל נקודה. קבוצה שתדייק בתשובה תקבל 2 נקודות.

** למנחה – יש לבדוק לפני המפגש מה הנתונים המעודכנים נכון למועד שבו הפעילות מועברת ולהשלים אותם.

השאלות:

  1. כמה תושבים חיים היום בישראל?
  2. מתוך מספר זה – כמה אחוזים אינם יהודים?
  3. שימו לב, שאלה מורכבת: באיזה מקום בעולם נמצאת מדינת ישראל בקליטת עלייה ביחס לשטח שלה? מקום ראשון
  4. מהו אחוז המשפחות בישראל שחיות מתחת לקו העוני?
  5. כמה אחוזים מתושבי ישראל הם מעל לגיל 65?
  6. כמה אחוזים מתושבות ישראל הן מתחת לגיל 14?
  7. כמה מהגרי עבודה שוהים כיום בישראל?
  8. כמה עולים חדשים הגיעו לארץ בשנת 2017?
  9. מהו אחוז הדרוזים באוכלוסייה?
  10. מהו אחוז הנשים באוכלוסייה?
  11. כמה אחוזים מהאוכלוסייה גרים במרכז הארץ (מחדרה עד גדרה)? 
  12. מהי המשכורת הממוצעת בישראל?
  13. כמה אנשים בישראל הם עם מוגבלות אחת או יותר?
  14. כמה יוצאי אתיופיה חיים בישראל (כולל אלו שנולדו בארץ)?
  15. כמה קהילות רפורמיות ישנן בארץ?
  16. כמה אחוזים מהאוכלוסייה היהודית בישראל מגדירים את עצמם כחילוניים?
    אפשר להרחיב ולספר כמה אחוזים מגדירים את עצמם כמסורתיים,כמה אחוזים כדתיים וכמה אחוזים כחרדים.

נסכם את הנקודות ונכריז על הקבוצה המנצחת.

דיון לאחר המשחק:

  • איך אתם מעריכים את ההצלחה שלכם במשחק? חשבתם שאתם יודעים יותר/פחות על החברה הישראלית?
  • אילו מושגים היו חדשים עבורכם? האם השאלות כללו מושגים שהיו לכם מוכרים אבל אתם לא בטוחים מה משמעותם?

** למנחה: זה הזמן לחדד מושגים שונים שעלו בשיח, אפשר לעשות זאת באופן מונחה – להעלות מושג ולשאול את המשתתפים מה הם יודעים על המושג הזה או אילו קבוצות מקבילות הם מכירים (הרחבות על המושגים השונים תוכלו למצוא בנספחים):

    • רפורמים
    • הקהילה האתיופית בישראל
    • קו העוני
    • שכר ממוצע במשק
    • פריפריה ומרכז
    • קליטת עלייה בישראל
    • אנשים עם מוגבלות
    • מהגרי עבודה
    • אוכלוסיות שונות בישראל
  • איזה נתון הפתיע אתכם או חידש לכם דבר כלשהו?
  • האם מדובר בחידוש חיובי, או שמא המצב פחות טוב ממה שחשבתם?
  • נציף שאלה למחשבה (לא נענה עליה כרגע) שתסכם את החלק הזה – האם בכלל אפשר להשתמש במושג "חברה ישראלית" כשהחברה מחולקת לכל כך הרבה תת קבוצות?

חלק ב' - החברה הישראלית – תמונת מצב

כל משתתף יקבל דף ויחלק אותו לשניים על ידי קו מפריד. בצד האחד של הדף כל משתתף יתאר סוגיה מטרידה בחברה הישראלית. את הסוגיה אפשר לתאר באמצעות כתבות ותמונות מעיתונים, שיר, ציור, מילים.

לאחר כמה דקות, כאשר כל משתתף תיאר בעיה שמטרידה אותו, נעביר את הדפים בהסבה שמאלה – כך שכל משתתף יקבל את הדף של מי שנמצא מימין לו. כעת, המשימה של כל משתתף תהיה ליצור בצד השני של הדף תמונת פתרון או דרך לשיפור הסוגיה שהגדיר חברו, כך שתיטיב עם כל המעורבים. גם כאן אפשר לתאר את הפתרון בדרכים מגוונות.

חשוב להדגיש כי רצוי שהפתרון יהיה ישים, עם הצעה לדרך לפתרון. לדוגמה: אם הבעיה שהוגדרה היא לכלוך ואי שמירה על הטבע, רצוי שהפתרון לא יהיה "להפסיק ללכלך" אלא, למשל, "להטמיע במערכת החינוך שיעורים ירוקים מגיל הגן".

**למנחה – אפשר להשמיע ברקע שירים שונים שעוסקים בחברה. דוגמאות אפשריות: שירת הסטיקר, משענת קנה רצוץ, זה הזמן להתעורר, מספרים (הדג נחש), בת 60 (סאבלימינל והגבעטרון), משהו חדש מתחיל (דני רובס), מיליונים (אתי אנקרי), תסתכל לי בעיניים (מוש בן ארי), עבדים (ברי סחרוף), מחכים למשיח (שלום חנוך) ועוד ועוד.

לאחר כ-10 דקות נחזור למליאה ונבקש מהמשתתפים לשתף בתמונות המצב והפתרונות שיצרו.

נפנה שאלות למי שמשתף וגם למליאה:

  • האם היה לך קל לחשוב על נושא שמפריע לך?
  • למה הנושא שבחרת מטריד אותך כל כך? האם זה משהו שאת/ה חווה בעצמך?
  • איך הרגשת שחשבת על פתרונות או דרכי ייעול?
  • האם היה פשוט יותר לחשוב על פתרון לבעיה שחשבת עליה בעצמך, או לחשוב על פתרון לבעיה שמישהו אחר הגדיר?
  • האם לדעתך הפתרון שהצעת הוא ישים? מה צריך לקרות כדי שהוא יתממש?
  • בידי מי לדעתך היכולת לשנות את המצב שתיארת?
  • איך הסוגיות שהעלית פה פוגשות את השיח שהיה לנו על החיבור שלך לישראל ולישראליות?

סיכום

נאזין יחד לשיר "שיר ישראלי" ונקרא את המילים (בנספחים):

  • מה השיר מתאר? מה המסר שלו?
  • האם אתם חושבים שהמפגשים שהוא מתאר אכן מתקיימים היום בישראל? 
  • תנו דוגמאות למפגשים שמתקיימים בין קבוצות שונות באוכלוסייה.
  • מי הן הקבוצות שלא נפגשות?
  • נחזור לשאלה ששאלנו קודם – האם אפשר להשתמש במושג "חברה ישראלית" כשהחברה מחולקת לכל כך הרבה תת קבוצות? האם אנחנו חלק מחברה ישראלית או מחברה בישראל?
  • נסיים בסבב – מהי השאלה שאת/ה יוצא/ת איתה מהמפגש?

 

המנחה יסכם: המטרה שלנו היום הייתה לפתוח עיניים למרכיבים שונים בחברה שבה אנחנו חיים. הצפנו כאן שאלות וסוגיות שאין להן תשובה מהירה או מענה קל. במפגש הבא נתחיל לבחון את האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו כלפי הסוגיות השונות בחברה הישראלית, ובעיקר נברר לגבי התפקיד שלנו בהגברת האחדות והקירוב בחברה הישראלית.