מפגש 13, שנה ב': נקודות מחלוקת

המשתתפים יזהו נקודות מחלוקת בחברה הישראלית, יבטאו את עמדותיהם באשר למחלוקות אלו, ויחשבו דרכי התמודדות עם שסעים בחברה הישראלית ועל פתרונות

מטרות

  1. המשתתפים יזהו נקודות מחלוקת בחברה הישראלית, ויבטאו את עמדותיהם באשר למחלוקות אלו
  2. המשתתפים ייחשפו למסמך "מדד הדמוקרטיה הישראלית" ולתכנים מתוכו
  3. המשתתפים יחשבו על דרכי התמודדות עם שסעים בחברה הישראלית ועל פתרונות – הן ברמת הסביבה הקרובה להם והן ברמת החברה כולה

ציוד למפגש

  1. צירים, מסקנטייפ
  2. 10 מדבקות למשתתף (5 מכל צבע), 5 מדבקות נוספות בצבע שונה
  3. 5 דפי כתבות (נספח א')
  4. 5 דפי שאלות מנחות
  5. 5 דפי A3
  6. מצבעים (טושים) בצבעים שונים
  7. דפים לבנים ריקים
  8. פתק קטן לכל משתתף
  9. עותקים של עיון חותם

משחק פתיחה (15 דקות)

מסבירים את כללי המשחק ולאחר מכן מוציאים החוצה מתנדב. כללי המשחק אומרים שהקבוצה תצטרך לתכנן "חלום" שהמתנדב שבחוץ חלם – ושהמתנדב, באמצעות שאלות כן ולא, צריך להבין מה היה החלום שהקבוצה בנתה לו.

לאחר שהוצאנו מתנדב מסבירים את החוקים האמיתיים לשאר הקבוצה: המתנדב חושב שעכשיו אנחנו מתכננים חלום לפרטי פרטים – אך למעשה נענה כן או לא על השאלות שלו לפי חוקיות מסוימת.

 

הצעות לחוקיות (יש לבחור אחת מבין ההצעות):

  • על כל שאלה שמתחילה במילה "אני", נענה כן.
  • על כל שאלה שקשורה בחברי קבוצה / בתוכנית מנהיגות שבדרך, נענה כן.
  • על כל שאלה שקשורה בטבע או איכות סביבה, נענה כן.
  • על כל שאלה שיש בה מילה בלשון עבר (הלכתי, הייתי, היינו…), נענה כן.
  • אפשר כמובן גם כל חוקיות אחרת.

לאחר שנבחרה חוקיות וכולם מבינים נחזיר את המתנדב פנימה ונתחיל לבצע את תהליך חקירת החלום.

רק אחרי הרבה שאלות והתגלגלות של חלום מוזר מאוד – נגלה לחולם את החוקיות ונצחק יחד.

** אפשר לקשר את המשחק לתוכן המפגש על ידי שאלות על שייכות של כולם לרעיון או מכנה משותף, ולשאול, איך מרגיש אחד שלא חולק את אותה תחושת שייכות.

חלק א' – חוסר עניין לציבור (30 דקות)

היום נעסוק בנקודות מחלוקת בחברה הישראלית – אילו נקודות מחלוקת אתם מכירים?
 
נשאל – מהו לדעתכם השסע שהכי מטריד את רוב תושבי ישראל?

נסביר על הרעיון הכללי של מדד הדמוקרטיה – מדובר על דוח המתפרסם אחת לכמה שנים, שהרעיון שלו הוא למדוד על פי פרמטרים מסוימים את רמת הדמוקרטיה בכל מדינות העולם. כל מדינה מקבלת ציון וכך תופסת את מקומה בדירוג המדינות העולמי. מעבר לציון, נכנסת כל מדינה תחת אחת מהקטגוריות הבאות: דמוקרטיה מלאה, דמוקרטיה פגומה, משטר כלאיים ומשטר סמכותני.
 
תחת איזו קטגוריה נמצאת ישראל לדעתכם?
 
(הנתונים נכונים לשנת 2018, מומלץ לעדכן אותם בהתאם לצורך)
 
התשובה היא דמוקרטיה פגומה (ומספר 29 מתוך 167 מדינות). מה בישראל יכול להפוך את הדמוקרטיה ל"פגומה", לא מלאה? (אפשר להעלות סוגיות כמו אי הפרדת דת ומדינה, שירות צבאי חובה, יחס למיעוטים ועוד…).
 
מעבר למדד הדמוקרטיה העולמי ישנו מדד הדמוקרטיה הישראלית – זהו מדד המפורסם מדי שנה ומטרתו היא לבדוק את איכות הדמוקרטיה בישראל. הבחינה נעשית דרך שאלות הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים, ולתפקוד מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים (מתוך אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה).
 
אחד הנושאים שנבדקים במדד הדמוקרטיה הישראלית הוא שסעים בחברה הישראלית. נעשה זאת גם בינינו.

נערוך תרגיל: נתלה ברחבי הכיתה חמישה צירים – כל ציר יציין שסע אחר שקיים בחברה הישראלית. הציר יימתח על פני מספרים מ-1 עד 100 כל משתתף יקבל 10 מדבקות, 5 מכל צבע. צבע אחד יסמל את המספר שלדעת כל משתתף מייצג את מידת העניין של הציבור בשסע. הצבע השני יסמל את מידת העניין של כל משתתף בשסע.

דירוג עניין הציבור יהיה – כמה אנשים מתוך 100 הגדירו את השסע כמהותי ומורגש.

דירוג אישי יהיה לתחושתם כמה מ-1 עד 100 הם רואים את השסע הזה כמהותי ומורגש בחברה.
 
כותרות הצירים הן: עשירים-עניים, דתיים-חילוניים, יהודים-ערבים, ימין-שמאל ואשכנזים-מזרחים.
 
ניתן למשתתפים כמה דקות לדרג.

לאחר התרגיל נקיים דיון

  • מי רוצה להסביר את הדירוג שלו על ציר מסוים?
  • יש מישהו שמיקם אחרת ממה ששיתפו פה עד כה?
  • באיזה ציר היה הפער הכי גדול בין עניין הציבור לבין העניין שלכם?
  • באיזה ציר מיקמתם את שתי המדבקות במיקום דומה?

המנחה ימקם באמצעות 5 מדבקות בצבע שונה את התוצאה של עניין גבוה של הציבור בנושאים השונים.

התוצאות הן: מזרחים-אשכנזים – 22; דתיים-חילונים – 54; ימין-שמאל – 65; עשירים-עניים – 39; יהודים-ערבים – 53. כל זאת נכון למדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2018, עמוד 123.

  • האם אתם מופתעים מהתוצאות? מה הן גרומות לכם להבין ביחס לדיון שקיימנו לפני שידענו את הנתונים האלו?
  • על מה המספרים האלה מעידים?
  • האם קיימת אדישות מסוימת?
  • ושאלת השאלות – לאן מועדות פנינו כחברה עם השסעים הללו? (יכולה להישאר כשאלה פתוחה בשלב זה.)

חלק ב' – מחלוקות גרסת 2040 (30 דקות)

נתחלק לחמש קבוצות. כל קבוצה תקבל כתבה (נספח) שעוסקת באחד מהשסעים, ודף שאלות מלווה. לכל קבוצה יהיו 10 דקות של זמן עבודה על הכתבה והשאלות.
הנחו את המשתתפים לסמן לכם כשסיימו את שלב המענה על השאלות.

כרטיסיית שאלות לדיון בקבוצות:

  • איזה שסע עומד במרכז הכתבה?
  • את מי הכתבה מבקרת?
  • מהי התופעה העמוקה יותר שעליה מעידה הכתבה, מעבר לנושא הספציפי העולה בה לדיון?
  • אילו תחושות מעוררת בכם הכתבה?
  • כיצד אתם רואים את החברה הישראלית בעוד 20 שנה בהיבט של השסע שבו עסקתם?

אם סיימתם לדון בשאלות קראו למנחה להמשך המשימה...

לאחר שכל קבוצה קטנה מסיימת המנחה ייתן לחברי הקבוצה גיליון A3 ויהיה עליהם ליצור כתבת המשך לכתבה שקראו – הפעם בשנת 2040. המטרה היא לנבא לאן אנחנו הולכים כחברה בכל אחד מהשסעים.
לאחר שהקבוצות יוצרות את הכתבות נתכנס חזרה וכל קבוצה תציג את התחזית שלה לשסע שבו דנה.

נשאל את הקבוצות האחרות מה דעתן על התחזית שכל קבוצה מציגה – האם היא אופטימית/פסימית מדי, או שהיא בכלל לא בכיוון הנכון?

ננסה להבין כיצד הם מדמיינים את תמונת המציאות של החברה הישראלית, ובעיקר לברר האם הם חווים את המצב הנוכחי והעתידי כנתון – או ככזה שיש מה לעשות כדי ליצור אותו.

חלק ג' – פתרונות מעשיים (15 דקות)

כמו עם נושאים רבים שבהם עסקנו במפגשים – נסיים גם כאן בחשיבה מאומצת וממוקדת על מה שביכולתנו לעשות כדי לשנות משהו, ולו במעט, ובסביבתנו הקרובה, בהקשר של נושא המפגש.
נתחלק לקבוצות על פי מידת העניין שלכם, כלומר כל אחד יוכל לבחור באיזה שסע לעסוק.

נערוך תחרות (לא חובה): יעמדו לרשותכם 7 דקות שבהן כל קבוצה (גם אם היא כוללת רק משתתף אחד) תפרוט רשימה של כמה שיותר רעיונות למעשים קטנים כגדולים שכל אחד יכול ליישם או ליזום כדי ליצור שינוי קטן סביב הפער שבו עסקתם.

לדוגמה: אם מדובר על השסע הדתי חילוני, אפשר להעלות רעיונות כמו מפגש עם כיתה מבית ספר דתי, פינת "הידעת?" בבית הספר על הלכות שונות ומקורן, שיעור בכיתה על יישובים מעבר לקו הירוק וכן הלאה...

לאחר 7 דקות נחזור למעגל ונשתף בכל הרעיונות.

נחלק לכל משתתף פתק ועליו הוא יתבקש לכתוב רעיון אחד שעלה מתוך הקבוצות השונות על השסעים השונים שהוא מתחייב לבצע.

נעשה סבב שיתוף בהתחייבויות של המשתתפים.

לסיכום (5 דקות)

נסכם בקריאה משותפת של טקסט:
 

האיש הזה הוא אחי / יאיר לפיד

האיש ההוא, שאני שונא, העומד בהפגנות עם השלט "מוות לערבים",הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, המגיש מימייה לשבוי, מפני שגם הוא בן אדם.
 
והאיש ההוא, שאני שונא, שצובע את שמו על פסל בוינה, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שמלווה לי חמישים שקל באתונה רק בגלל שאני ישראלי.

והאיש ההוא שאני שונא, שבשם ערכים דתיים, שאפילו הוא לא מבין, תובע זכות היסטורית על הפרת והחידקל, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
 
והאיש ההוא שאני שונא שחושב ש"שלום עכשיו" הם בוגדים, והמערך הוא דפוק, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב – שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו בעמדת השמירה בתוך הקור של לילה לבנוני נוסף.

והאיש ההוא שאני שונא, שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שמבזבז יום שלם כדי להחזיר הביתה את ילדם של השכנים שאיבד את דרכו.

והאיש ההוא שאני שונא, שנכנס למסעדה האהובה עלי והורס לי את הערב בקולניות המעצבנת שלו, הוא אותו האיש שאני אוהב, שעבד כל היום במפעל ייצור, והתרגל לצעוק כדי שהרעש של המכונה לא יפריע לו.

והאיש ההוא שאני שונא, שקורא לי "אחי" למרות שהוא לא, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שאם ארצה או לא ארצה, הוא אחי.

כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו ומעבר לכל ההבדלים והצעקות והעניינים, המשהו הזה לא נורא כל כך, ואם תרצה או לא תרצה, המשהו הזה הוא גם אתה.


  • מה אתם חושבים על הטקסט? אילו תחושות הוא מעורר בכם?

המטרה של הקריאה היא לא לייפות את המצב, אלא דווקא להציף את המורכבות שלו. השסעים הם בין אוכלוסיות ובין קבוצות, אך הן מורכבות מבני אדם, שגם הם טיפוסים מורכבים…

אם שסעים מורכבים מבני אדם, משמע שבכוחם של בני אדם לשנות אותם. המחויבות היא של כולנו.