מפגש 12, שנה ב': למה לי פוליטיקה עכשיו?

1. המשתתפים יעמיקו את הבנת המושג דמוקרטיה
2. המשתתפים ידונו בדמוקרטיה ככלי לעיצוב פני החברה בישראל
3. המשתתפים יחשפו לחשיבותה של מעורבות פוליטית וידונו בה
   

1. פתקים למשחק הפרלמנט
2. כלי כתיבה
3. פתקיות בשני צבעים, כמספר המשתתפים
4. מחשב, מקרן, רמקולים
5. טקסט המדריך אינו קומקום (להדפסה)
   

משחק פתיחה: הפרלמנט

1. במעגל: מתחלקים לשתי קבוצות שוות וכל תלמיד יושב על כיסא. שלושה כיסאות מהמעגל מוגדרים כ"פרלמנט". הכיסא האמצעי בפרלמנט נשאר ריק ובשניים האחרים יושב נציג מכל קבוצה.
2. כל משתתף כותב את שמו על פתק, מקפל, ושם באמצע הכיתה/בכובע. כל תלמיד לוקח בתורו פתק באופן אקראי, בלי להראות אותו לאיש. על כל התלמידים לזכור מי הם חבריהם לקבוצה, ועל כל תלמיד לזכור מהו השם שמופיע בפתק שהגריל.
3. המטרה: כל קבוצה משתי הקבוצות צריכה להביא לכך שחבריה ישבו בשלושת הכיסאות של הפרלמנט.
4. איך עושים זאת? התלמיד שהכיסא הריק משמאלו מזמין מישהו לשבת בו – הוא קורא בשם מי מחברי הקבוצה. התלמיד שקם הוא זה שמחזיק בפתק עם השם שקראו בו. יש לשים לב שהקבוצות נשארות זהות לאורך המשחק, מה ששונה הוא מי שמגיב לשמות שנקראים. כלומר, אם הכיסא הפנוי הוא בתוך הפרלמנט, המטרה תהיה להזמין מישהו מהקבוצה שלך כדי לאייש אותו, ואם הכיסא הריק הוא מחוץ לפרלמנט תרצה להזמין מישהו מהקבוצה הנגדית שכבר יושב בפרלמנט. כדי לעשות את זה נצטרך לברר, ככל שנתקדם במשחק, מי עונה לאיזה שם.
5. כדי לנצח כל קבוצה תשאף לרוקן את הפרלמנט מחברי הקבוצה הנגדית ולמלא אותו בחבריה. דרך לעשות זאת היא לזכור באיזה שם מחזיק כל משתתף.
6. אם רוצים להעלות דרגת קושי – בכל פעם שמשתתף עובר מקום, הוא ומי שקרא לו מחליפים פתק ועכשיו ה"זהות" שלהם חדשה. לדוגמה: אם דני החזיק בפתק של דנה, ורון החזיק בפתק של רונה, ודני קרא "רונה" ורון עבר לשבת לידו – מעכשיו רון יהיה דנה ודני יהיה רונה. שאר כללי המשחק נשארים זהים.
   

הצעות החוק:

• ביישובים מעורבים שגרה בהם אוכלוסייה מעורבת של חילונים, דתיים ומסורתיים, יש לסגור מרכזי בילוי מרכזיים כדי שלא לפגוע באווירת השבת.
• במהלך טיולים שנתיים על בית הספר לדאוג באופן מיוחד לכל מי שיש לו מגבלת מזון מיוחדת – אלרגיות, רגישויות, טבעונות, כשרות וכן הלאה...
• יש לחייב בנות ללבוש מכנסיים באורך מסוים בבית הספר.
• יש לאפשר כניסתם של חגים נוספים למערכת החינוך כגון הסילבסטר, נובי גוד, חג הסיגד וכו' ולציינם ככל שאר החגים.
• יש לאסור הכנסת חמץ במהלך חג הפסח למקומות ציבוריים כגון בתי חולים, מרכזי קניות וכו'.
• אין כל בעיה שבתיכון בירוחם ניתנת לתלמידים אפשרות בחירה בין שתי מגמות בלבד. זה מה שהמערכת יכולה לאפשר ואין מה לעשות.
  
  

אם רוצים להתאים את המתודה כך שתשפיע ישירות על המשתתפים, אפשר להציע להחלטה את הצעות החוק הללו:

• הישיבה במעגל תהיה על פי הסדר בן-בת-בן-בת (או, לחלופין, גילים שונים, בתי ספר שונים…). מי שלא נכנס בסדר ישב מחוץ למעגל.
• השיח במפגש יהיה באמצעות הצבעה בלבד. את רשות הדיבור ייתן המנחה.
• בעלי נעליים סגורות יקבלו תמיד עדיפות להביע את דעתם לפני בעלי סנדלים/כפכפים.
• בכל פעם ש___ (אחד המשתתפים) יחליט – נערוך שינוי במקומות הישיבה/נצא לדקה הפסקה.
• לאורך כל המפגש חצי מהקבוצה תשב על הרצפה. את ההחלטה מי ישב על הרצפה יקבלו המשתתפים שעברו את גיל 15.
• על מנת לערב את מי שלא הגיע היום למפגש, ייבחר נציג שיתעד את כל המפגש בוואטסאפ הקבוצתי. (שאלה עוקבת – בהצבעה בין שני אנשים שיתמודדו על התיעוד.)

אפשר כמובן לחשוב על הצעות חוק חלופיות לאלו שכתובות במערך.

• איך הייתם קוראים לתהליך קבלת ההחלטות שעשינו עכשיו יחד כקבוצה?
• אם לא עולה האמירה "דמוקרטיה" נעלה אותה בעצמנו, ונשאל – האומנם התקיימה פה דמוקרטיה? באיזה אופן כן ובאיזה אופן לא
  - נשאל שאלות מקדמות כך שהשיח יכוון לכך שדמוקרטיה היא לא רק עיקרון הכרעת הרוב – אלא העיקרון שלפיו יש ייצוג לכל קבוצות האוכלוסייה המגוונות.
• האם דמוקרטיה מתקיימת בישראל בצורה מלאה? נסו לחשוב על אוכלוסיות שונות במדינה, והאם יש להן ייצוג בבית הנבחרים (אפשר לחשוב על מפלגות שמייצגות קבוצות שונות או על חברי כנסת שבאים מרקעים מגוונים – שמאל וימין, להט"בים, נכים, חרדים, ערבים, דרוזים, עולי ברית המועצות, התיישבות עובדת ועוד…
  - יחד עם זאת אפשר לתת דוגמאות לדרך שבה הדמוקרטיה או כללי המשחק הדמוקרטים פוגעים בזכויות של קבוצות שונות. למשל, בשנת 2018 לא אושרה הגדלת קצבת הנכים או לא אושרה העברת תקציבים למניעת אלימות במשפחה – בעקבות מאבקים בין הקואליציה לאופוזיציה.
• איך אנחנו יכולים להשפיע על הדמוקרטיה בארץ? (חשוב לשאול על דרכים נוספות חוץ מהצבעה בקלפי בבחירות).
• האם ההשפעה שלנו על הפוליטיקה מתקיימת רק לקראת מערכות בחירות? (או במילים אחרות – איך אנחנו יכולים להשפיע על נבחרי הציבור שלנו בין מערכת בחירות אחת לאחרת?)
  

• למי הסרטון הזה חידש משהו? מה הוא חידש לכם?
• האם הוא משנה במשהו את האופן שבו אתם תופסים את הדמוקרטיה בישראל?
• האירוע שעליו הסרטון נשען הוא המחאה החברתית בקיץ 2011 – מדוע, לדעתכם?
• הייתם די צעירים בזמן המחאה של קיץ 2011, אבל אתם זוכרים מי עמדו בראשה? מה הם עושים כיום?
  
  
• ראינו פה שתי דוגמאות למעורבות פוליטית מעבר להצבעה בבחירות לכנסת – התפקדות למפלגה ויציאה לרחובות. באילו עוד דרכים אפשר להיות מעורבים פוליטית?
• האם אתם חושבים שאתם מעורבים פוליטית?
• מדוע כן ומדוע לא?
  

נקרא יחד את הטקסט הבא:

להדפסת הטקסט»