במפגש זה יכירו החניכים באמצעות תרגילים ושיח את מודל התקשורת המקרבת, שמציג דרך חיים של אי אלימות ומאפשר להתמודד עם קונפליקטים יומיומיים דרך הבנה, אמון וקרבה
נפתח ונסביר: היום נעסוק בתקשורת מקרבת. מהי בכלל תקשורת מקרבת? האם יש תקשורת שאינה כזו? לכל בעלי החיים יש דרך לתקשר ביניהם, זהו יסוד הכרחי בקיום שלנו, אולם לא תמיד התקשורת הזו אפקטיבית או נעימה. תקשורת מקרבת היא גישה של ניהול שיח רהוט ותקין שמאפשר לאנשים להבין זה את זה טוב יותר. בעזרתה אנחנו יכולים לייצר שיח מכבד ונעים. המודל מציג דרך חיים של אי אלימות, שמאפשרת למאות אלפים בעולם להתמודד עם קונפליקטים יומיומיים, דרך יותר הבנה, אמון וקרבה בין אנשים.
כדי להבין מהי תקשורת מקרבת, נפתח בתרגיל קצר עם שני מתנדבים.
בקשו ממתנדב אחד לצאת החוצה והסבירו את התרגיל למתנדב השני:אתה והמתנדב השני נשארתם עם 2% טעינה בסוללת הטלפון הנייד שלכם. בבוקר גילית ששכחת בבית את המטען ולקחת איתך לבית הספר רק את הכבל של המטען. לי (למנחה) יש רק מטען אחד להשאיל לכם (ולאף אחד בקבוצה אין מטען). אתה חייב לטעון את הנייד כי בעוד רבע שעה אתה אמור לקבל שיחה מחו"ל, מארצות הברית, שבה יאמרו לך אם התקבלת לתוכנית מצטיינים לאומנות באוניברסיטה בניו יורק (התגשמות החלום שלך). עליך לשכנע את המתנדב השני לאפשר לך לקחת את המטען ולטעון את הטלפון הנייד.
בתום ההסבר בקשו מהמתנדב לצאת וקראו למתנדב השני. אמרו לו: אתה והמתנדב השני נשארתם עם 2% טעינה בסוללת הטלפון הנייד שלכם. בבוקר גילית שאחותך לקחה לך את הכבל, והשאירה אותך רק עם המטען. לי (למנחה) יש כבל שמתאים למטען שלך (ולאף אחד בקבוצה אין מטען). אתה חייב לטעון את הטלפון הנייד, כי בעוד רבע שעה אתה אמור לקבל שיחה מאחותך הקטנה שתצא מבדיקה חשובה אצל הרופא, ואתה מחכה בקוצר רוח לשמוע את תוצאות הבדיקה (אם צריך ניתוח או לא). עליך לשכנע את המתנדב השני לאפשר לך לקבל את הכבל.
הכניסו את המתנדב השני לחדר, הניחו את המטען באמצע השולחן ושאל אותם מי צריך את המטען.
אפשרו להם לקיים דיון במשך כמה דקות ולנסות לשכנע זה את זה.
בדקו רגישויות בקבוצה. אם יש נושא רגיש, החליפו דמויות או נושא לוויכוח.
לאחר כמה דקות עצרו את התרגיל ושאלו את המתנדבים כיצד הם מרגישים. בקשו להתייחס לתחושות שהם חווים כרגע.
פנו אל הקבוצה הצופה במתנדבים. שאלו:
נתחו עם החניכים את הסיטואציה – התרגיל הזה ממחיש את הבסיס של תקשורת מקרבת. הקונפליקטים בחיים שלנו לא נגרמים כתוצאה מהתנגשות בצרכים שלנו, אלא כתוצאה מהדרכים שבהן אנו ממלאים את הצרכים.
בתרגיל הזה הצורך הרי לא היה המטען. הצורך של המתנדב הראשון היה לשמוע את התשובה מהאוניברסיטה, והצורך של השני היה לשמוע על המצב של אחותו הקטנה (הצרכים האמיתיים הם ודאות, הרגשת ביטחון וכו'). הדרך שלהם לספק את הצורך הייתה הידברות עם הצד השני/משא ומתן. האמצעי היחידי שהם ראו כדי לעשות זאת היה המטען. אם המתנדבים לא היו פועלים מרגשות אלא מניתוח של הצרכים של שני הצדדים, הם היו יכולים להגיע למצב שבו אחד המתנדבים משאיל את הכבל/מטען לשני ומבקש מהמנחה את המטען החלופי. עוד אפשרות היא לשלוח הודעה לאחות/הורה שאין לך טלפון ושתתקשר למספר השני. נסו להעלות אפשרויות נוספות לפתרון.
הסבירו לחניכים כי התרגיל הזה היה רק דוגמה, אבל זהו מצב שאנו נקלעים אליו לעיתים תכופות. כמעט כל קונפליקט עם חבר, הורה או מורה יכול להיפתר בקלות אם השיח מתמקד בצרכים ולא באסטרטגיות, וכאשר שני הצדדים מבינים את הצרכים זה של זה ורוצים לפתור את הדילמה ביחד.
תחילה שאלו: מה ההבדל בין שמיעה להקשבה?
שמיעה היא תכונה שעימה נולדנו, והיא היכולת לקלוט ולעבד קולות וצלילים.
הקשבה היא היכולת והרצון להבין את הנאמר בצורה מכוונת, תוך הענקת יתר תשומת לב לנאמר.
כלומר, הקשבה היא פעולה שגורמת למקשיב להיות בדריכות, זהו תהליך פיזי רגשי ונפשי שבו המקשיב מפעיל את עצמו כדי להתרכז ולחפש את משמעות המסר.
בבסיס הגישה עומדת ההנחה כי כל פעולה שלנו בעולם מונעת מצורך מסוים, וכאשר נבין את הצרכים שמניעים אותנו ואת מי שנמצא מולנו, נוכל לקיים מערכות יחסים עמוקות ומספקות. כמו שראינו קודם, הבעיות שלנו מתחילות כשאנחנו לא ערים לצרכים שלנו, ולא יודעים או לא מצליחים לבטא אותם בצורה ברורה וכנה, ו/או לא מבינים את הצרכים של הצד השני.
בואו נחדד את ההבדל בין צרכים לרגשות: אילו רגשות אתם מכירים ומרגישים לעיתים תכופות? ואילו צרכים יש לנו כבני אדם? אפשר לבחור להתעמק במספר דוגמאות מייצגות.
רגשות הם תיאור התחושות שלנו. כיצד אנו מביעים את החוויות שלנו? כיצד אנחנו מפרשים את העולם?
צרכים הם כל דבר שאדם זקוק לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית.
מרשל רוזנברג (הוגה התפיסה) יצר לנו מודל שאפשר בעזרתו לנהל כמעט כל שיחה. בתחילה עשוי השימוש במודל לגרום לתחושה מאולצת, אבל הוא נועד בעיקר לעזור לנו לראות בבהירות מה קורה לכל אחד ואחד מאיתנו, בעיקר בזמן קונפליקט. אנחנו לא חייבים להשתמש בו בדיוק כמו שהוא, אך המטרה היא לספק תבנית שתעזור לנו להבין את עצמנו, את מי שמולנו ואת הסיטואציה.
כתבו על הלוח/הקרינו על מקרן:
המודל מורכב מארבע מרכיבים:
לאחר ההסבר שאלו את החניכים אם מישהו רוצה לשתף בקונפליקט שהוא חווה לאחרונה. הקפידו לציין מראש כי המטרה היא לא לפתור כל מצב, אלא שדרך הקונפליקט הקבוצה תלמד כיצד להשתמש במודל. אם יש מתנדב, בקשו ממנו לתאר את הסיטואציה, הקפידו על תצפית נקייה: בכל פעם שתעלה פרשנות או שיפוטיות בתיאור תרגלו ביחד עם הכיתה כיצד אפשר לתאר את המקרה באופן ניטרלי. לאחר מכן בקשו מהמתנדב לספר אילו רגשות עלו בו בסיטואציה ומה לדעתו היה הצורך שעורר את הרגשות הללו. בסיום בקשו מהמתנדב לחשוב על בקשה שיוכל לבקש מהאדם שמולו בפעם הבאה שבה ייתקל בקונפליקט דומה (לקונפליקטים יש נטייה לחזור על עצמם). אפשר לבקש מהמשתתפים האחרים בקבוצה שיעזרו למתנדב לחשוב על בקשה שתעזור לספק את הצורך שלו בפעם הבאה. אם יש נכונות מצד המתנדב בקשו ממנו לענות על המרכיבים האלו גם מעיני האדם שאיתו התרחש הקונפליקט.
אם אין מתנדב הקרינו את טיסת השוקולד – את הדקה הראשונה – ובקשו מהקבוצה לנתח את הסיטואציה מנקודת מבטה של הנוסעת ומנקודת המבט של הדייל.
ערכו סיכום של הפעילות בהדרגה, לפי סדר הפעולות שהעברתם במפגש, נסו לספר סיפור אישי שינגיש למשתתפים את הסיבה לכך שבחרנו לציין את דרך התקשורת הנ"ל. ציינו כי אין זו דרך שמתאימה ונכונה לכולם, ושיש כמובן אנשים שיותר קל להם להתחבר אליה, ולעומתם כאלה שהכלי הזה לא ידבר אליהם כלל. הסבירו שהמטרה היא להיחשף להיבטים ושיטות נוספים כדי שיהיו לנו כמה שיותר כלים להתמודד בעזרתם בדרך הנכונה לנו.
ערכו סבב בקבוצה ובקשו מכל אחד לציין אדם בחייו (לא חייבים לציין שמות) שלדעתו המודל של תקשורת מקרבת יכול לסייע לו ולשפר את מערכת היחסים עימו. או מישהו שמייצג היטב את המודל, מממש אותו בחייו.