מפגש 15: צדק או צדקה – סדנת דילמות ערכיות וחברתיות

במפגש ננסה לברר לעומק את מושגי הצדקה והצדק, את החיבור בין שניהם ואת החיבור של שני מושגים אלו אל העשייה היומיומית גם של היחיד וגם של הקבוצה

רציונל

במפגש הקודם התקיימה הפעילות החברתית במסגרת הקהילתית. במפגש הקרוב ננסה לברר לעומק את מושגי הצדקה והצדק, את החיבור בין שניהם ואת החיבור של שני מושגים אלו אל העשייה היומיומית גם של היחיד וגם של הקבוצה, דרך בחינת דרכי פעולה שונות. הקבוצה נמצאת בשלב שבו היא כבר עברה שתי חוויות של עשייה חברתית, נצלו את החוויות וההתנהלות שראיתם אצל הקבוצה בשביל לשלב אותה בדיונים השונים במהלך המפגש.

מטרות המפגש

  1. בירור המושגים צדק וצדקה
  2. הכרת מרחב של פעולות צדקה
  3. לימוד שמונה מעלות הצדקה של הרמב"ם
  4. בחינת מקום הצדק והצדקה בחיים שלנו, כקבוצה וכיחידים

משחק פתיחה: מעגל אסוציאציות

*הערה למנחה: לפני שתציגו את הנושא הבא ותתחילו את הפעילות, עשו סבב בין חברי הקבוצה לבירור תחושותיהם לאחר המפגש בשבוע שעבר. בדקו איתם איך הם רואים את האירוע ואיך הם מסכמים אותו בפרספקטיבה של שבוע.
חברי הקבוצה יושבים במעגל, ומטרת הפעילות היא שכל אחד יאמר את האסוציאציה הראשונה שעולה בראשו בתגובה למילה שאמר זה שיושב מימינו. את המילה הראשונה בסבב אומר המנחה, והמילה היא: "צדקה".
 
משלימים מעגל אחד או שניים של אסוציאציות.
המילה השנייה, שתפתח את המעגל הבא, תהיה "צדק". עושים סבב אחד או שניים באותה מתכונת.
זכרו את המילים שעלו בשני הסבבים, נסו לשלב אותן ולהזכיר אותן במהלך הדיונים בהמשך הפעילות.

בירור המושג צדקה

מה זו צדקה בעיניכם?
 
מה זה צדק?
 
מה הקשר בין השניים (הצביעו גם על דמיון ושוני וגם על משמעות המושגים)?
 
למה ביהדות צדקה היא ערך כל כך חשוב?
 
ספרו על מקרה צדקה גדול ששמעתם עליו (איסוף כספים לניתוח בחו"ל, חתונה שלא הגיעו אליה אורחים ובעקבות פוסט בפייסבוק הגיעו הרבה אנשים לשמח, פעילות שנעשתה בבית הספר...)
 
אילו מעשי צדקה התאפשר לכם לעשות?
 
*הערה למנחה: אם לא עולים סיפורי מקרים מהקבוצה עצמה, ציינו את שתי הפעילויות שעשתה הקבוצה.

שמונה מעלות הצדקה של הרמב"ם (15-10 דקות)

תנו רקע קצר על הרמב"ם: פילוסוף, רופא, איש הלכה, דמות מאוד משמעותית בהיסטוריה של העם והתרבות היהודית. הטקסט שבו נעסוק הוא טקסט שמופיע בספרו "משנה תורה לרמב"ם". ספר שבו איגד הרמב"ם את כל ההלכות והמצוות שהיו בזמנו (נספח א'). הטקסט עוסק בצדקה, ומה הן המידות הראויות לעשות צדקה, לפי סדר היררכי.
 
מתחלקים לקבוצות קטנות כך שבכל קבוצה יהיו 5-4 משתתפים. כל קבוצה מקבלת כרטיסיות עם שמונה המעלות, לא לפי הסדר. כל קבוצה צריכה לנחש מהו סדר המעלות שסידר הרמב"ם, מהמעלה הגבוהה ביותר עד לנמוכה שבהן (נספח ב').
 
*הערה למנחה: בנספח ישנם שני נוסחים לשמונה המעלות, האחד תרגום ישיר ומקורי, והשני בשפה פשוטה ונגישה יותר. החליטו איזה טקסט יתאים יותר עבור הקבוצה שלכם. הסתובבו בין הקבוצות, עזרו בהבנה ובירור מושגים המופיעים בכרטיסיות.

איסוף במליאה

כל קבוצה מציגה את סדר המעלות שלה ומסבירה. אם יש הבדלים בין הקבוצות השונות, אפשר להציע לקבוצה אחת לשכנע קבוצה אחרת לשנות את סדר הדירוג שלה.
 

שאלות לדיון במהלך הצגת הכרטיסיות:

  • אילו כרטיסיות היה לכם קל למקם?
  • אילו כרטיסיות עוררו ויכוחים?
  • למה לדעתכם יש אנשים שנותנים בעצב?
  • איך אתם מחליטים למי לתת ואיך?
  • מה בדרך כלל אתם עושים כשאתם רואים הומלס?
  • מה עדיף לדעתכם, לתת הרבה צדקות לאנשים רבים, או לקחת רק אדם נזקק אחד ואותו לשקם באופן מלא?
  • למה חשוב לדאוג לחלשים בחברה?
  • של מי האחריות לדאוג לחלשים?
  • האם אתם מסכימים עם רעיון הדירוג של הרמב"ם? האם יש מעשה נעלה יותר מאחר?

 

סידור מעלות הצדקה לפי הטקסט של הרמב"ם.

שאלות לדיון:

  • מי מהקבוצות הייתה הכי קרובה לסדר המקורי?
  • האם אתם מסכימים עם החלוקה שהרמב"ם עשה?
  • האם אחרי שראיתם את החלוקה המקורית, הייתם משנים את הסדר שלכם או נשארים עם ההחלטה המקורית?
  • האם המעלה הגבוהה מכולן היא אפשרית או רק בגדר אידאל?
  • האם רק העני זקוק לצדקה או גם הנותן?
  • מה מרוויח האדם שנותן צדקה?

מהלכה למעשה

לאחר שבחנו מעלות שונות של צדקה שנקבעו אי שם בימי הביניים, ננסה להבין כיצד המעלות האלו מתקיימות בחיי היומיום שלנו במציאות עכשיו. נבחן תמונות (נספח ד') וסיטואציות (נספח ג') שונות, ונחליט איזו מידה מתאימה לכל תמונה/אסוציאציה. אפשר להוסיף תמונות וסיטואציות משלכם, עודדו גם את חברי הקבוצה לחשוב על מצבים נוספים שמתאימים למעלות.
 
*הערה למנחה: אין תשובות נכונות, סיטואציה אחת יכולה לענות על יותר ממעלה אחת. הדגישו את זה מול חברי הקבוצה. זה בסדר אם לא מגיעים להסכמה אחידה, חשוב לשמוע את ריבוי הדעות ולאפשר שיח פתוח. אם השיח מאוד הומוגני ואחיד, היו אתם הקול השונה ונסו לערער את החלטות הקבוצה ולהציע היבט אחר למצבים השונים.

סיכום:

היום בחנו יחד מה הקשר בין צדק לצדקה. דרך הטקסט של הרמב"ם ראינו שישנן הרבה דרכים לעשות צדקה. אחת המטרות של הקבוצה שאנחנו הקמנו היא לעשות צדק חברתי, לנצל את הכוח שלנו כקבוצה כדי לעשות שינוי. ואחת הדרכים לעשות צדק היא דרך צדקה. במפגשים הקודמים פעלנו גם אנחנו לפי מידות צדקה שונות. ראינו גם שיש דעות שונות בנוגע לאיך ראוי לתרום ובאיזו מידה. במפגש הבא ננסה לברר יחד מה המניעים שלנו, מה מוביל אותנו למעשה.