מפגש 17: אין זו אגדה – חלום, חזון ומציאות...

המפגש יתמקד בקשר הקיים בין שלושת המושגים: חזון, חלום ומציאות. נגלה כיצד הם מתקשרים אל חיינו ומהי מידת השפעתם עלינו

מטרות

  1. בירור המושגים חלום, חזון ומציאות
  2. בחינת הקשר בין שלושת המושגים
  3. בירור תחושת המשתתפים לגבי חשיבות חלום וחזון עבורם והקשר למציאות

עזרים

  1. בריסטולים וצבעים
  2. דף מקור
  3. תמונה וטקסט למרכז החדר

 

אורך הפעילות: כשעה וחצי

משחק פתיחה: מרוץ שליחים

את משחק הפתיחה רצוי לקיים במקום שיש בו מרחב לריצה. מחלקים את הקבוצה לשלוש קבוצות קטנות. כל הקבוצות מתחילות באותה נקודה. כל משתתף צריך לרוץ בתורו לקצה המסלול, שם יהיה תלוי בריסטול לכל קבוצה. על כל בריסטול תהיה כתובה מילה אחרת מבין השלוש: "חזון", "מציאות" או "חלום". כל משתתף צריך לרוץ לבריסטול של הקבוצה שלו, לכתוב עליו מילה שמזכירה או מגדירה את המילה הגדולה הכתובה עליו, לרוץ בחזרה ולהעביר את הטוש למשתתף הרץ אחריו. קיימו לפחות שני סבבים, כך שיהיו מספיק מילים על כל בריסטול. הקבוצה המנצחת היא הקבוצה שסיימה ראשונה את סבב השליחים.

הגדרה שיווקית

לאחר המרוץ, כל אחת מן הקבוצות לוקחת את הבריסטול שלה וצריכה להמציא פרסומות למילה שלה. דרך הפרסומת על חברי הקבוצה להסביר מה המילה שלה, להגדיר אותה, לשכנע למה היא שימושית, לתת דוגמאות לשימושים במילה שהם מכירים... כל קבוצה מציגה בתורה את המילה שלה.

שאלות לדיון:

  • עד כמה כל אחת מן המילים שבהן עסקנו רלוונטיות לכם בחיי היומיום?
  • מה ההבדל בין חלום לבין חזון?
  • מהו לדעתכם הקשר בין שלושת המושגים האלה?

נסביר:

היום בפעילות נעסוק בשלושת המושגים: חלום, חזון ומציאות. ננסה לברר מה המשמעות שלהם בשבילנו, מה ההבדלים ביניהם ומה הקשר ביניהם, איך הם מתקשרים לחיים שלנו ומשפיעים עליהם. בחלק הבא של הפעילות, נבחן שיר, טקסט ותמונה וננסה להגדיר אותם דרך שלושת המושגים שבהם מתמקדת הפעילות.

אין כבר דרך חזרה / מילים: יורם טהרלב

כשעלו הבילויים מלאי תקוות
ויתד תקעו בארץ האבות
בקדחת הם חלו פה
מחמסינים הם סבלו פה
אבל משהו לחש בלבבות –

אם זה טוב ואם זה רע
אין כבר דרך חזרה.
אין כבר דרך חזרה!

על סוסים רכבו עם חרב ומקל
לגרש כל מתנקש ומתנכל
ברחובות ובגדרה
פתח תקווה וחדרה
הם קראו לפלשתינה – ישראל.

אם זה טוב ואם זה רע...

כשעמדה לפרוץ מלחמת העולם
אז הגדוד כולו יצא לשמור על כבוד העם
אז העיר בקול רעדה –
מה יקרה לו בבריגדה?
והגדוד כולו כאיש אחד רעם

אם זה טוב ואם זה רע...

כשהוקמה המדינה באש קרבות
עוד הבריטים לא נטשו את התקוות
הם ביקשו: נחזור לרגע
נחסל פה את הנגע
אך אנחנו רק קראנו: "בלי טובות".

אם זה טוב ואם זה רע...

והיום שנית עברנו בעשן
והגענו לסיני ולגולן
לא עצרנו, לא עייפנו
רק את השלום רדפנו
ואנחנו עוד נביא אותו לכאן!

אם זה טוב ואם זה רע...

שאלות לדיון

  • איזו הגדרה מתאימה לשיר: חזון, מציאות או אגדה?
  • האם בשיר החזון מושפע מהמציאות או להפך?
  • מה קודם למה, החלום, החזון או המציאות?
  • מהו המסר של השיר, לדעתכם?
  • האם אתם מזדהים עם המסר?
  • האם השיר הזה רלוונטי לימינו?

כתיבת שיר

חלקו את הקבוצה לשלשות ובקשו מחבריה לנסות לכתוב שיר משלהם על חלום ומציאות בחברה הישראלית / ביישוב שלהם / בחיים שלהם.
כל קבוצה תציג את השיר / טקסט שכתבה.

 

קיימו דיון קצר:

  • האם המשימה הייתה קלה?
  • על מה קל יותר לכתוב – על מציאות או על חלומות / חזון?
  • האם אנחנו יכולים להשפיע על המציאות דרך חלומות ואמונה?

בנימין זאב הרצל

הניחו במרכז החדר את הפסקה והבאה ולצידה את תמונת הגרפיטי:

"אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם אגדה הוא – ואגדה יוסיף להיות... החלום אינו שונה בהרבה מן המעשה, כמו שחושבים רבים. כל מעשיהם של בני האדם היו פעם חלומות; כל מעשיהם יהיו ביום מן הימים לחלום." (אלטנוילנד, בנימין זאב הרצל)

בקשו מהמשתתפים להתבונן בטקסט ובתמונה:

  • האם יש קשר בין השניים?
  • עם איזה מביניהם אתם מרגישים יותר נוח?
  • על בסיס מה כותב הרצל את הדברים האלו, לדעתכם?
  • מהי מציאות החיים שבה חי הרצל? האם היא רלוונטית לחיינו?
  • על מה קל לנו לוותר ועל מה לא נסכים לוותר – אישית, חברתית וכמדינה?

סיכום

היום בפעילות התמקדנו בשלושה מושגים, שהם חלום, חזון ומציאות. הגדרנו כל אחד בפני עצמו ובדקנו את מערכת היחסים המורכבת שיש בין שלושת המושגים. צריך הרבה אומץ להגשים חלום, כי הדרך שחלום עושה עד למציאות היא לעיתים ארוכה וקשה, והחלום לפעמים משנה צורתו תוך כדי הסתגלות למציאות. לכן הרבה אנשים מוצאים את עצמם עם חלומות במגירה, וויתור על צורתו המקורית של החלום היא לא פשוטה.