מפגש 18: זה בידיים שלנו

1. דיון באחריות האישית והקבוצתית של המשתתפים
2. בחינת הנושאים החשובים למשתתפים
3. דיון באחריות אקטיבית ואחריות פסיבית

1. חפצים שנמצאים במקום
2. קרטון ביצים
   
   

אורך הפעילות: שעה וחצי

1. המטלה
2. ההתמודדות איתה
3. הזמן
   
   

כל אחד מראיין חמש דקות ומתראיין חמש דקות.

לאחר שני הראיונות לכל מראיין תהיה דקה שבה יוכל לתת עצה למרואיין.

• האם המטלות שהצגתם הן אחריות שלכם? האם זו אחריות פנימית (שאתם מבינים את החשיבות שלה / שלקחתם בעצמכם) או חיצונית (שהטילו עליכם ואתם לא מבינים למה)?
• מה הייתה תחושתכם כשקיבלתם עצה ממישהו חיצוני / נתתם עצה?
• מה המשמעות של אחריות עבורכם? מה אתם עושים עם זה?
• איך אפשר להתמודד עם אחריות? האם אנחנו מממשים כל תחושת אחריות?
  

1. נשיאה בתוצאות, מחויבות, ערבות. "האחריות על רווחת האזרחים מוטלת על הממשלה".
2. שיקול דעת, רצינות. "הוא ביצע את התפקיד באחריות רבה".
3. כלל החובות המוטלות על אדם מתוקף תפקידו או סמכותו, או מתוקף התחייבות שנטל על עצמו; תחום או עניין המסור לטיפולו של אדם.
   
   

על אילו מבין ההגדרות הללו אנחנו מדברים כשאנחנו חושבים על המונח אחריות? האם ההבדל ביניהן משמעותי?

1. הראשון עוצם את עיניו ועליו ללכת במסלול שנקבע מראש.
2. השני מקבל דף הנחיות למסלול שרק הוא יודע מה כתוב בו אבל אסור לו לדבר.
3. השלישי הוא כלי בידיהם של שני המשתתפים האחרים. הוא רואה ומדבר. (הם יכולים לבחור אם להשתמש בו או לא.)
   

אפשר לקיים את התרגיל פעמיים עם מתנדבים שונים ולבחון את השונות בדרך הפעולה.

קיימו דיון קצר:

• שאלו את המשתתפים איך הרגישו במהלך המשחק.
• שאלו את שאר חברי הקבוצה, האם היו פועלים בדרך אחרת.
• האם היה כאן שיתוף פעולה מיטבי?
• אצל מי היה עיקר האחריות? כיצד זה גרם להם להרגיש?
• איך הרגיש המשתתפים שצפו מן הצד? האם הם הרגישו צורך לעזור, להתערב? האם זה עורר צחוקים? למה?

נקיים דיון לאחר המשחק:

• במשחק הוגדרה האחריות שלכם כקבוצה לשמור על כלל הביצים שלמות. האם הצלחתם במשימה?
• מה גרם לכך שהצלחתם או שלא הצלחתם?
• האם האחריות הייתה שווה בין כולם?
• מתי קל לי יותר לקחת אחריות, כשהיא אישית או כשהיא קבוצתית?
• עד כמה אני יכול לסמוך על חברי הקבוצה לשאת בנטל? מה קורה לי אם אני אחראי לחוסר הצלחה בקבוצה?
• מה היכולות שלי להשפיע?
• מה נגדיר כהצלחה?