נספח: הרחבה על סוגי מנהיגים

סוגי מנהיגים

(מתוך המאמר "מנהיגות ומנהיגים")

סגנון המנהיגות משפיע על ביצועי הקבוצה, מתוך מחקר קלאסי, של פידלר, שהשווה בין שלושה סגנונות מנהיגות:

מנהיג מתירני: מספק את החומרים, מציע את עזרתו בכל מה שיידרש, ונותן לקבוצה להתקדם בעצמה.

מנהיג סמכותי: קובע את המדיניות, המטרות והדרך להשגתן. נותן הוראות ומחלק תפקידים, בלי להסביר מעבר להכרחי, ובלי להראות את התמונה הכללית. הקבוצה תלויה בו – רק הוא יודע איך להמשיך לאחר כל שלב. הוא אינו משתתף בעבודה, אלא אם כן צריך להדגים ביצוע פעולה מסוימת. נותן ביקורת אישית ושבחים אישיים.

מנהיג דמוקרטי: נוטה יותר לערב את הקבוצה, גם בבניית המדיניות וגם בחלוקת האחריות. מאפשר לחברי הקבוצה להשתתף בדיון על קביעת המטרות ועל חלוקת התפקידים. מעודד שיתוף פעולה בקבוצה. נותן ביקורת ושבחים על פעולות ולא על אנשים.

במחקר של פידלר הוזמנו ילדים בני 10 להשתתף בחוג. הם חולקו לקבוצות. לכל קבוצה הוצמד מדריך. המדריכים אומנו להנהיג בכל שלושת הסגנונות. כל שישה שבועות החליפו קבוצות, מדריכים וסגנונות, כך שנוצרו כל הצירופים של קבוצה – מדריך – סגנון מנהיגות.
החוקרים השוו בין הקבוצות, מבחינת התפוקה ומבחינת שביעות הרצון של המשתתפים:

בקבוצה המתירנית – התפוקה הייתה נמוכה ביותר, וגם שביעות הרצון הייתה נמוכה, הילדים "מרחו" את הזמן, שיחקו במשחקים ולא התקדמו.
בקבוצה הדמוקרטית – התפוקה בהתחלה הייתה ממוצעת, אבל שביעות הרצון הייתה גבוהה. במשך הזמן חברי הקבוצה למדו לשתף פעולה, וגם התפוקה עלתה. העבודה נמשכה גם כאשר המנהיג יצא מהחדר.

בקבוצה הסמכותית – התפוקה בהתחלה הייתה הגבוהה ביותר, אבל שביעות הרצון הייתה ממוצעת. במשך הזמן נוצרו יחסי תחרות בין חברי הקבוצה – כולם ניסו למצוא חן בעיני המנהיג, והתפוקה ירדה. כאשר המנהיג יצא מהחדר, העבודה כמעט נפסקה.

ההשפעה של סגנונות המנהיגות תלויה במספר גורמים:
  • אופי חברי הקבוצה: יש אנשים שאוהבים יותר מנהיג סמכותי (אנשים שמרנים, אוהבי סמכות, אוהבי ודאות), ויש אנשים שאוהבים מנהיג דמוקרטי.
  • אופי המשימה: במצבי חירום (חדר ניתוח, שדה קרב) עדיף מנהיג סמכותי; במצבים שדורשים חשיבה יצירתית עדיף מנהיג דמוקרטי.


החוקר פידלר פיתח גרסה מעט שונה של התיאוריה שלו, הוא סיווג את המנהיגים לשני סוגים: ממוקד משימה וממוקד אנשים. הוא סיווג את המצב על פי שלושה קריטריונים:

  1. בהירות המשימה – האם המשימה ברורה או מעורפלת.
  2. היחסים בין המנהיג למונהגים – חיוביים או שליליים.
  3. עמדת הכוח של המנהיג – האם יש לו כוח לתגמל את חברי הקבוצה, או לא.

בסך הכול ישנם שמונה מצבים אפשריים (23). פידלר בנה קבוצות לכל אחד משמונה המצבים האלו, ובדק את תפקודו של כל אחד משני סוגי המנהיגים בכל אחד משמונה המצבים.

התוצאות המובהקות ביותר של המחקר: מנהיג ממוקד משימה מתאים יותר למצבים קיצוניים – או שכל התנאים "טובים" (משימה ברורה, קהל אוהד ומנהיג בעמדת כוח), או שכל התנאים "רעים" (משימה מעורפלת, קהל עוין ומנהיג בעמדת חולשה). הסבר: כשכל התנאים טובים, אין צורך להתמקד באנשים; כשכל התנאים רעים, רק התמקדות במשימה יכולה להציל את הקבוצה מהתפרקות.

על תרגילי ODT

המושג ODT) Outdoor training) משמעו אימון מחוץ לחדר, דהיינו: בשטח פתוח, או לפחות לא במקום העבודה המוכר, המנציח דפוסים ידועים. ODT הוא כלי חינוכי ההולך יד ביד עם תפיסת החינוך ההתנסותי. הכלי מאפשר מגוון רב של משימות ואתגרים, שדרכן אפשר להביא לידי ביטוי איכויות שונות של הפרט והקבוצה, ולהמחיש אלמנטים שונים בשיטות התנהלות, תהליכי עבודה. ביצוע המשימה נותן חוויה דומה לדרך הפעולה של הקבוצה בחיי היומיום.
המדריך (שהוא למעשה מפעיל, מתצפת ומנחה) מעצים את החוויה ומנתח/מעבד את המשימה עם הקבוצה, עד לרמת הסקת מסקנות ואף מתן כלים ליישום בקבוצה. החוויה והעיבוד ישפרו את ביצועי חברי הקבוצה בעבודתם בארגון.

בטיחות: בזמן הפעילות יש לשים דגש גדול על בטיחות, שכן בעקבות הרצון להצליח בביצוע המשימה בטווח הזמן שהגדיר המדריך, יש נטייה לקחת סיכונים מיותרים. לכן יש להקפיד על התנהגות בטוחה של המשתתפים. במקרה של התנהגות פרועה העלולה לגרום לפגיעה, יש לעצור את התרגיל ולהעיר – הן חינוכית והן בטיחותית – לגבי ההתנהגות הראויה. המסר הבטיחותי למשתתפים – "אם לא נעבוד בצורה בטוחה ולפי הכללים, לא נוכל לקיים את הפעילות המשותפת". שווה לנצל את האטרקטיביות של הפעילות האתגרית על מנת להעביר מסר זה, שנכון גם לכל שאר הפעילויות המשותפות.