מפגש תשיעי: פתאום קם אדם

הכרת המנהיגות הציונית בראשית הדרך. במפגש ילמדו המשתתפים על אנשים מראשית הציונות ויחקרו איך מעשה של אדם או קבוצה קטנה יכול להשפיע על ציבור רחב של אנשים

רציונל

המפגש מתקיים לאחר שהקבוצה ביררה מהם הערכים המובילים אותה ומהי העשייה הקבוצתית שלה. פעילות זו מתחילה להכין את הקבוצה לשלב שבו תצא הקבוצה מהמעגל הפרטי שלה ותתרחב למעגלי עשייה רחבים יותר – בדומה לאנשים מראשית הציונות, שהחלו גם הם לפעול במסגרת מצומצמת שהלכה והתרחבה עד לכדי הקמת המדינה. בפעילות זו נלמד על אנשים מראשית הציונות, נשאל שאלות על עשייתם ונחקור איך מעשה של אדם או קבוצה קטנה יכול להשפיע על ציבור רחב של אנשים.

מטרות המפגש

  1. בירור מעמיק של המושג "ציונות"
  2. הכרת המנהיגות הציונית בראשית הדרך
  3. בחינת מעשים ציוניים בעבר ובהווה
  4. חיבור המשתתפים לפעולות ציוניות כיום.

פתיחה: מהי ציונות? (10 דקות)

מחלקים את הקבוצה לשתי קבוצות. כל קבוצה בתורה אומרת מילה בהקשר של ציונות. הקבוצה הראשונה שלא מוצאת מילה תוך 30 שניות היא המפסידה. כותבים תוך כדי המשחק את המילים של שתי הקבוצות, גם כדי למנוע חזרות על אותה המילה וגם כארגז מילים שבו אפשר להיעזר במהלך הפעילות.

למנחה: עודד את המשתתפים כאשר הם מתקשים עם רמזים: הצע להם לחשוב על אנשים, תנועות, מעשים ועוד…

בסוף המשחק הקבוצה שמנצחת היא זו שתזכה לבחור בפעילות הבאה את המשימה שלה. ציונות היא מילה אחת שמכילה בתוכה הרבה הקשרים ואסוציאציות. ציונות עבור קיבוצניק בן 70 היא לא אותה הציונות עבור תלמידה בכיתה ה'. היום בפעילות ננסה להגדיר יחד את מושג הציונות. ננסה לשים אצבע על תחילת דרכה של הציונות וננסה לברר יחד האם לאחר קום המדינה עדיין קיימת ציונות, איך היא נראית, ואיזה מקום יש לה בחיים האישיים שלנו ובחיי הקבוצה.

הכרת ראשית הציונות (40 דקות)

כל קבוצה תקבל כרטיסיות עם דמויות מרכזיות מראשית הציונות ופירוט קצר של מעשיהן. לכל קבוצה מטרה שונה: קבוצה אחת מדרגת את הכרטיסיות לפי סדר כרונולוגי של האירועים והקבוצה השנייה מדרגת אותם לפי חשיבותם להקמת המדינה – לפי דעתם של חבריה. למשתתפי כל קבוצה 10 דקות להחליט ביחד איך ייראה הגרף של קבוצתם.

אירועים לכרטיסיות (המנחה יכול להוסיף עוד ציוני דרך):

 
  • כתיבת הספר "אלטנוילנד" של הרצל
  • רכישת קרקעות של קק"ל
  • הקמת ארגון השומר
  • עלייה ראשונה
  • הקמת העיר העברית הראשונה – תל אביב
  • הקמת הקיבוץ הראשון – דגניה
  • קניית קרקעות על ידי רוטשילד
  • הקונגרס הציוני הראשון
  • החייאת השפה העברית
  • ייבוש ביצות
  • כתיבת ספרות אידאולוגית בארץ
  • הצהרת בלפור
  • אופציה למנחה: להוסיף כרטיסייה עם אירוע מחיי היישוב של הקבוצה.

כל קבוצה מציגה את הגרף ומסבירה את הבחירות שלה. המנחה מבצע בדיקה וסידור לפי הצורך של האירועים לפי כרונולוגיה והרחבת הידע של המשתתפים על הפעילויות השונות, אם יש צורך.

שאלות לדיון על תוכן הכרטיסיות:

  • אילו אירועים ציוניים נוספים אתם מכירים מתחילת הציונות שלא נמצאים בכרטיסיות?
  • האם סדר הפעולות של התנועה הציונית חשוב? האם היום מישהו היה כותב ספר כמו אלטנוילנד?
  • מהי החשיבות של סדר הפעולות בראשית הציונות (אם בכלל)?
  • האם אדם לא יהודי יכול לעשות משהו ציוני (למשל, חסידי אומות עולם שהצילו יהודים מהשואה, הצהרת בלפור)?
  • מה ההבדל לדעתכם בין קניית הקרקעות של קק"ל לבין הקנייה של רוטשילד?
  • האם למעשה ציוני יש ערך גבוה יותר אם הוא נעשה בישראל (למשל, הקונגרס הציוני הראשון שנערך בשווייץ)?
  • איך בחרתם מהו המעשה הכי ציוני ומהו המעשה הכי פחות ציוני? למה?
  • האם הסרה או שינוי של חלק מהפעולות הייתה יכולה לזרז, להאט או למנוע את הקמת המדינה?
  • האם האנשים של ראשית הציונות היו גאים במדינה שיש לנו היום?
    אילו פעולות ציונות מהכרטיסיות משפיעות על החיים שלנו היום, ואיך?
  • האם מנקודת המבט שלנו היום, יש לנו ביקורת על המעשים האלה?
  • האם לדעתכם כל האנשים המופיעים בכרטיסיות פעלו מתוך ציונות או מתוך רצון להגשמה עצמית?
  • האם אתם מעריכים פחות מעשה ציוני שנעשה במטרה להגשמה עצמית בלבד?
  • אם הייתם יכולים לחזור במכונת זמן אחורה, באיזו פעילות ציונית הייתם רוצים להשתתף, אם בכלל?

ציונות היום (30 דקות)

שאלו את משתתפי הקבוצה האם לאחר שהוקמה המדינה הציונות עדיין רלוונטית. זו שאלה שלא נענה עליה עכשיו, אלא היא תלווה את המשך הפעילות.

ציר ציונות: יוצרים ציר על רצפת המרחב, שני הקצוות שלו הם "לא ציונות" ו"ציונות". מקריאים משפטים שונים והמשתתפים נעמדים בהתאם לדעתם על רצף הציר.

* הערה למנחה: לשים לב למתרחש במרחב ולתנועות, לייצר מכך דיונים קטנים. לשאול את המשתתפים על הבחירות שלהם, לתת למשתתפים לנסות לשכנע אחרים לשנות את מקומם על הציר. אם יש הסכמה גורפת בנושא מסוים, נסו אתם להביא את הצד השני.

משפטים לציר ציונות (אפשר להוסיף):
  • עדה יונת: זכייה בפרס נובל לכימיה בשנת 2009
  • להצביע בבחירות
  • אורי לוין, אהוד שבתאי ואמיר שנער: המצאת הווייז
  • לאסוף אשפה ברחוב
  • לשמוע עדות של ניצול שואה
  • לשרת בצבא
  • להצטרף לתנועת נוער
  • לעקוב אחרי חדשות בארץ
  • לטייל בארץ
  • לתת בגדים לתרומה
  • לעשות שיתוף בפייסבוק לסרטוני הסברה על ישראל
  • לשתול עץ

שאלות לדיון:

  • האם לדעתכם האנשים שציינו ברשימה (ממציאי הווייז, זכת פרס נובל), פעלו מתוך מקום ציוני או אישי?
  • האם מישהו יכול להיות ציוני ולא לדעת את זה?
  • מה לדעתכם קשה יותר, להקים את מדינת היהודים או לשמור עליה?
  • אילו מעשים ציוניים נוספים אפשר לעשות היום לדעתכם?
  • עד כמה חשוב לכם שהעשייה במסגרת הזאת תהיה ציונית?

רשימת יעדים (10 דקות)

כמה מתוך המעשים שהגדרתם כציונות עכשוויות עשיתם בעצמכם? כמה הייתם רוצים לעשות?

כל אחד מן המשתתפים מקבל דף וכותב עליו שלושה דברים ציוניים שהיה רוצה לעשות בחייו (לא בהכרח מתוך הרשימה). אם נשאר זמן, אפשר לבקש מהמשתתפים לשתף, או להכין יחד רשימה אחת משותפת לקבוצה עם שלושה יעדים (לא חובה).

סיכום

היום דיברנו על אירועים שהתרחשו בתחילת דרכה של מדינת ישראל ותנועת הציונות. לפעמים נדמה כי ציונות הפך למושג לא רלוונטי מרגע שהוקמה המדינה ומטרת העל של התנועה הושגה. אך גם כיום יש לנו עוד דרך לעשות עד שהמדינה תהפוך למדינת מופת. גם בימינו עדיין יש מקום לדבר ולעשות ציונות, למרות שהמטרה המדינית הושגה, לא די בהשגת שטח שבו קיימת מדינת היהודים. אומנם המעשים הציוניים היום שונים מהמעשים הציונים של העבר, אך הציונות עדיין רלוונטית בחיינו, גם אם היא שינתה את פניה מתחילת דרכה.