נספר למשתתפים בקצרה את סיפורו של יונה קרמינצקי ואת סיפורו של בנימין זאב הרצל (נספח א') ונבקש מהם להבחין (לכתוב) מתי עולים בתוך הסיפור חלומות ושאיפות ומתי הם מוגשמים. מה אפשר להם להגשים את החלומות, ומה מנע מהם להגשימם?
קיימו שיחה קצרה:האם משימה מסוג זה דורשת חזון? כיצד הוא בא לידי ביטוי? האם שיתוף פעולה הוא חלק מהחזון הקבוצתי? מה עוד חלק ממנו? האם כפרט יש לי אחריות על החזון הקבוצתי? האם יש הבדל בגודל האחריות שלי בהתאם לגודל הקבוצה?
"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה".מה מבין הדברים שכתובים בפסקה חשוב בעיניכם? האם הפסקה מתממשת בימינו? כיצד? האם צריך לממש אותה?