ODT לשמור על הכדור

שטח האדמה הנדרש לצורך קיום אדם או קבוצת אנשים מוגדר כ"טביעת רגל אקולוגית" (מדרך סביבתי). שטח זה כולל את המשאבים שכדור הארץ מספק לאדם, ובהם מזון, מים, אוויר ואנרגיה, וכן את המשאבים הנדרשים לכדור הארץ על מנת להתמודד עם נזקי הסביבה כגון אשפה, זיהום מים ואוויר וכריתת עצים. למעשה, טביעת רגל אקולוגית מודדת כמה קרקע נדרשת כדי לייצר את המשאבים הנדרשים לאדם אחד וכמה קרקע נדרשת לסילוק הפסולת שהוא מייצר.

קק"ל פועלת לצמצום טביעת הרגל האקולוגית וטביעת הרגל הפחמנית של מדינת ישראל על ידי נטיעת עצים, שמירה על השטחים הפתוחים וניהולם, בניית מאגרי מים, שיקום נחלים, הקמת פארקים וריאות ירוקות וחינוך לקיימות.

משך הפעילות: 15 דקות.

קהל יעד: כיתות ד' ומעלה.

המשימה: להעביר את הכדור ממקום למקום על גבי הלוח באמצעות מקלות העץ בלבד.

תוכן קק"לי: להכיר לקבוצה את המושג "טביעת רגל אקולוגית" ואת חשיבותו, ולהציג דרכים לצמצום השפעתו השלילית של האדם על הסביבה, והאופן שבו קק"ל מקדמת דרכים אלה.

עזרים:

• שני לוחות פעילות בצבעים כחול וירוק, לאורך צלעותיהם מושחלות לולאות חבלים.
• 30 מקלות עץ קצרים.
• שני כדורים.

מחלקים את החניכים לשתי קבוצות. כל קבוצה מקבלת לוח שבקצותיו ישנן לולאות עשויות מחבלים. על הקבוצות להרים את הלוח באוויר בעזרת מקלות עץ, כל מקל בתוך לולאה אחת.

לפני שהמדריך מניח על לוח העץ את כדור הטניס, המדמה את כדור הארץ, הוא מבקש מהקבוצה רעיון לצמצום טביעת הרגל האקולוגית של האדם. רק אחרי שהעלתה רעיון הקבוצה יכולה לצאת לדרך, תוך שמירה שהכדור לא ייפול מהלוח או ייגע במקלות, כאשר את הלוח מחזיקים רק בעזרת המקלות. אם הכדור נפל, הקבוצה מתחילה מחדש מנקודת הזינוק ורק אחרי שהעלתה רעיון נוסף לצמצום טביעת הרגל האקולוגית.

• אסור לדבר.
• קשירת עיניים לעומדים בקדמת הקבוצה.
  

בתחנה זו יש חשיבות רבה לסנכרון בין חברי הקבוצה. עליהם לעשות כמה פעולות בו זמנית – הליכה משותפת ממקום למקום, שמירה על הכדור, שמירה על שיווי משקל, שמירה על איזון, הצעת תכניות לשמירה על כדור הארץ.

• מה היה לכם קל יותר, המשימה הפיזית או המחשבה על הצעות לשמירה על כדור הארץ?
• כיצד תיאמתם בין חברי הקבוצה (בקצב ההליכה, בשיווי המשקל ועוד)?
• מה הכי אִתגר אתכם בפעילות?
• מה למדתם מהפעילות?
• איך לדעתכם אפשר לשמור על האיזון בכדור הארץ בין צורכי האדם לבין שמירה על הטבע?
  

• לשמור על העצים, על המערכת האקולוגית, על עולם הטבע – שהוא הכלי הטבעי העיקרי שלנו לקבע את הפחמן ולהחזיר אותו לכמות התקינה באטמוספרה – כדי לאפשר למערכת לווסת את עצמה ולעולם שלנו להישאר נוח ונעים לחיים.
• לנהל אורח חיים מזהם פחות ולהפחית את הצריכה כדי להפחית את פליטות הפחמן הדו-חמצני שאנחנו מייצרים. לחשוב פעמיים – האם אנחנו באמת חייבים לקנות עוד מוצר שיש לייצור שלו השלכות סביבתיות כאלה קשות?
• לצאת לרחוב ולהפגין, להתנדב ולפעול למען שינויים גדולים – חקיקה והתארגנויות בינלאומיות הן בעלות השפעה משמעותית. זוכרים את גרטה?
• להסתגל לשינויים. למשל, להיערך טוב יותר לשריפות, ליצור מערכות של שיתופי פעולה בינלאומיים כמו שהיו בזמן מגפת הקורונה ועוד.
  

חינוך והסברה, פיתוחים טכנולוגיים סביבתיים, תכנון סביבתי, נטיעת עצים, בניית מאגרי מים, שיקום נחלים, הקמת פארקים וריאות ירוקות, תמיכה במחקרים ובמיזמים אקולוגיים.