"חומה ומגדל" היא שיטת ההתיישבות שהייתה נהוגה לפני הקמת המדינה. יישובי "חומה ומגדל" הוקמו בתקופת המרד הערבי, תרצ"ו–תרצ"ט (1936–1939).
ההתיישבות נעשתה במהירות, לעיתים תוך יום אחד. מתיישבים הקיפו את היישוב בחומת עץ והקימו מגדל ומספר צריפים. מרבית היישובים הוקמו באזורי ספר, כדי להשתלט על כמה שיותר שטחים.
בשנת 1936 הוקם היישוב הראשון, קיבוץ "תל עמל" (ניר דוד), שבעמק בית שאן, ואחריו הוקמו יישובים נוספים. בסך הכול הוקמו בשיטת חומה ומגדל כ-57 יישובים במקומות שונים. המתיישבים עבדו בימים ושמרו בלילות. במאבק על רכישת האדמות להתיישבות "חומה ומגדל" הייתה קק"ל גורם מרכזי.
חלקו את המשתתפים לשתי קבוצות – כל קבוצה מקבלת קרשים בצבע אחד, ירוק או חום. הגדירו בתוך כמה זמן עליהם לבנות מבנה שמדמה את יישובי חומה ומגדל. לאחר מכן המשיכו איתם בתחרות לבניית המבנה הגבוה ביותר. אפשרו להם להיות יצירתיים תוך שימוש בציוד מהשטח.אפשר לחזור על הפעילות כמה פעמים.