מפגש עשירי: שמח"ה וזמן התכלות

מפגש עשירי: שמח"ה וזמן התכלות

להנהיג = להוביל ולעשות מכל הלב ובשמחה
זמן בשנה: לבחירה
מיקום: בחצר בית הספר
משך הפעילות: שעה וחצי
רציונל: התלמידים יכירו את המושג "זמן התכלות" ויבינו את המשמעות של צמצום פסולת. התלמידים יכירו את קשת הגישות האקולוגיות ויבינו את העקרונות שבבסיס יחסי אדם-סביבה.

מטרות הפעילות

  • היכרות עם המושג "זמן התכלות".
  • היכרות עם סוגי פסולת שונים.
  • הבנת חשיבות צמצום הצריכה והקטנת כמות הפסולת.
  • היכרות עם מגוון גישות אקולוגיות למיקומו של האדם בסביבה.

מהלך הפעילות – טבלה

אפשרות א' אפשרות ב' אפשרות ג' אפשרות ד'

פתיחה

פסולת ברחבי בית הספר פירמידת המזון חשבון הפסולת ועבודת מיחזור משחק כדור – כמה זבל אנחנו מייצרים

גוף הפעילות

קשת גישות אקולוגיות זמן התכלות תחרות רעיונות לשימוש חוזר מה אפשר לעשות עם מה שיש לנו בתיק

סיכום

היפ הופ שמח"ה יצירה ממוחזרת כולנו בסירה אחת משחק רביעיות

מהלך הפעילות – פתיחה

מזכירים לתלמידים את המפגש בנושא טביעת רגל אקולוגית, את מסקנותיו ואת גישת הקיימות ומסבירים במה יעסוק המפגש הקרוב.

 

אפשרות א': פסולת ברחבי בית הספר*

נדרשת היערכות מראש – יש לבקש ממספר תלמידים (4-3) להביא מצלמה למפגש זה.

מחלקים את הכיתה לקבוצות שייצאו לסיור בחצר בית הספר. כל קבוצה תסייר בחלק אחר של בית הספר במטרה לאתר פסולת על חומריה השונים. התלמידים יצלמו את הפסולת בסמארטפון או במצלמה שהביאו במיוחד לפעילות ויאספו אותה לשקית. לעידוד המוטיבציה – מומלץ להגדיר את המשחק כתחרות מי מהקבוצות אוספת הכי הרבה פסולת. (בנוסף לשקיות הזבל אפשר להביא שקיות ניילון משומשות שישמשו ככפפות לתלמידים שנגעלים, כפפות חד פעמיות אמנם נוחות יותר, אך פוגעות בסביבה). ליד כל ערימה מניחים שלט ריק ומזמינים תלמידים להמר על משך זמן ההתכלות של כל אחד מסוגי האשפה.

כשחוזרים לכיתה – כל קבוצה ממיינת את הפסולת שאספה לשלוש ערימות לפחות (לפי ראות עיניה – ייתכן שימיינו לפי גודל או צבע, אך יש להניח שימיינו לפי סוג החומר).
במליאה – כל קבוצה תציג את מה שאספה והקבוצה המלאה תמיין את סוגי הפסולת השונים לפי חומרים (פלסטיק, נייר וקרטון, זכוכית, טקסטיל, חומר אורגני, אחר).

ליד כל ערימה מניחים שלט ריק ומזמינים תלמידים להמר על משך זמן ההתכלות של כל אחד מסוגי האשפה (כמובן שבסוף "מגלים להם" ורושמים על כל שלט את זמן ההתכלות של החומרים השונים).

מנהלים דיון:
  • האם יש סוג מסוים של פסולת שנוכחותו בולטת במיוחד? מהו?
  • האם יש סוג מסוים של פסולת שמאפיין במיוחד מקומות מסוימים בבית הספר (מזכירות, חדר מורים, חצר, מסדרונות, כיתות וכדומה)?
  • מה הרגשת בנוגע למצב הניקיון של בית הספר שלך בעקבות סיור זה?

 

ובנושא מנהיגות:

  • בפעילות גילינו שהרבה פסולת מושלכת ברחבי בית הספר שלנו. האם ביומיום אנחנו שמים לב לכמות הפסולת סביבנו או שהתרגלנו ופיתחנו סוג של אדישות?
  • האם יש פסולת "בלתי נראית" שאנו משאירים בסביבה (ביוב, זיהום אוויר)?
  • מה הסכנה בכך שמתרגלים למצב לא רצוי שכזה?
  • מה עלול לקרות כשמנהיגים מתרגלים ומקבלים מצבים לא רצויים (לכלוך, אלימות, גזענות...)?
  • איך אפשר למנוע זאת ולשמור על רגישות לכל בעיה כדי שהיא תטופל?

ובנושא מנהיגותי אחר:

  • מה הרגשתם כשנאלצתם להרים את הפסולת ולאסוף אותה?
  • האם הידיעה שהפסולת היא של אחרים תיסכלה אתכם?
  • האם תפקידנו כמנהיגים "לנקות אחרי אחרים"?
  • האם על מנהיג לעסוק יותר בתיקון המצב הקיים או במניעת מצבים דומים?
  • כיצד לדעתכם אפשר לשפר את המצב?
  • איזו פעילות מונעת נוכל לעשות?

נותנים משימה להמשך – ליצור קליפ הסברה למודעות לשמירה על הסביבה, שיכלול גם חלק מהתמונות שצילמו בסיור (חשוב להדגיש לתלמידים שתמונות הלכלוך יכולות להופיע בפתיחה, אך יש לסיים את הקליפ ברוח חיובית).



אפשרות ב': פירמידת המזון

מציירים את פירמידת המזון בטבע על לוח הכיתה ומסבירים את מחזור החומרים.

מסבירים שבין היצורים החיים מתקיימים קשרים שונים של תזונה, תחרות, שיתוף פעולה ועוד. קיומה של המערכת האקולוגית מותנה בשמירה מתמדת על יחסי הגומלין בתוכה. כאשר יחסי גומלין אלה משתנים באופן קיצוני, המערכת האקולוגית עלולה להתמוטט, דבר שהתרחש במקרים רבים בעשורים האחרונים, כתוצאה מהתערבות מואצת של האדם בסביבתו.

כל תלמיד מקבל פתק עם אחד המושגים הבאים:
 
גרעינים ענן מכונית
ציפור
שמש
מפעל
עשב גשם פרי
פרה מים ים
חמצן צמח נחל
אדם קרקע מים
זאב ציפור שריפה
שועל גוזל אש
חיידק דבורה זיהום
טמפרטורה עץ אדמה
 
 
משחקים תופסת קשרים – משחק תופסת שבו אפשר "לשחרר תפוסים": תלמידים שלא נתפסו יכולים להציל תלמידים אחרים שקשורים איתם ביחסי גומלין שבטבע, ואז הם רצים יחד.

נוצרות שרשראות של גורמים שונים בטבע הקשורים ביחסי גומלין שונים ביניהם.

שרשרת של יותר מארבעה ילדים "חסינה" מתפיסה.

משווים את יחסי הגומלין בטבע ליחסים בין אנשים בקבוצה, ובקבוצות שונות.

 

אפשרות ג': חשבון הפסולת

עורכים יחד את "חשבון הפסולת" מתוך החוברת "ממטרד למשאב – יום הניקיון", עמ' 32. מכינים עבודת יצירה שימושית בשימוש חוזר (ראו אפשרויות שונות בהצעות לפעילויות הנוספות).

 

אפשרות ד': משחק כדור – כמה זבל אנחנו מייצרים?

משחקים משחק מסירות בכדור, וכל פעם המדריכים זורקים לילד אחר מהקבוצה. כל תלמיד שמקבל את הכדור צריך להשיב לשאלת המדריך על הרגלי הפסולת של משפחתו: כמה פעמים ביום זורקים זבל בבית שלך? מה המרכיב הכי דומיננטי בפסולת שמיוצרת בבית שלך? האם בבית שלך מפרידים פסולת למיחזור? מי בבית מייצר הכי הרבה פסולת? (זו הזדמנות לעורר את התלמידים הרדומים ולשמוע מכל אחד איך זה אצלו בבית.)

משוחחים עם התלמידים:
אם כל יום נזרקת שקית זבל למשפחה בממוצע, ויש 20 משפחות בקבוצה שלנו כאן, אז יש לנו 20 שקיות זבל ביום. מחשבים כמה זה בשבוע וכמה חדרים של זבל נוכל למלא בשבוע. כמה עם כל הילדים בבית הספר, בעיר וכו'? וכמה בשנה שלמה? ובעשר שנים?

להמחשה שואלים מי מכיר את מגדלי עזריאלי בתל אביב. מבחינת נפח הזבל – מדינת ישראל מייצרת בשנה זבל שיכול למלא 50 פעמים את שני המגדלים (העגול והמשולש).
אפשר להיעזר בקטע "בעיית הפסולת המוצקה במבט היסטורי", מתוך חוברת למורה בנושא איכות הסביבה, עמ' 6.
פחיות ריקות. צילום: SXC
פחיות ריקות. צילום: SXC

גוף הפעילות

אפשרות א': קשת גישות אקולוגית

מכינים יחד קשת גישות אקולוגית לכל תלמיד ומבקשים מכל אחד למקם את המחוג על המקום המתאים לו בקשת. מזמינים נציגים לנמק את מיקומם. מחברים את הנושא לנושא הפסולת: אחד מתחומי ההשפעה המשמעותיים של האדם על הטבע ועל הסביבה.

לעזר הממחשה "קשת הגישות האקולוגיות".
לחט"ב אפשר להעביר את "דף השיח האדם בעולם".

 

אפשרות ב': זמן התכלות

בהתבסס על טבלת זמני ההתכלות (חוברת ממטרד למשאב – יום הניקיון, עמ' 17), מחלקים לתלמידים כרטיסיות המכילות את החומרים השונים, זמן ההתפרקות שלהם בטבע וחומר הגלם (בסה"כ 33 כרטיסיות. בהתאם לגודל הכיתה אפשר לוותר על החלק השלישי של כל סדרה – חומר הגלם או על חלק מהסדרות).

משימה ראשונה: כל התלמידים ימצאו את התלמידים המתאימים לסדרה שלהם וירכיבו קבוצות של שלושה תלמידים לפי החומרים השונים – החומר, זמן ההתפרקות בטבע וחומר הגלם שלו.

משימה שנייה: אחרי שהתלמידים הסתדרו בקבוצות יסתדרו הקבוצות השונות לפי סדר זמן ההתפרקות של אותו החומר בטבע.

בנושא מנהיגות:
אפשר לבצע את משימת החלוקה לקבוצות מספר פעמים – בכל פעם הסיטואציה משתנה והתלמידים מחליפים ביניהם את הכרטיסיות (בכל סבב לכל תלמיד יש כרטיסייה שונה מזו שהייתה לו בסבב הקודם) ומודדים זמנים:

- יש מנהיג שרק הוא אומר מה לעשות (מנהיג סוליסט)
- חברי הקבוצה כולם פועלים להשלמת המשימה
- אסור לאף אחד לדבר
- מותר רק למנהיג לדבר
- מותר לחברי הקבוצה לדבר רק אל המנהיג
- חברי חוליה שמצאה את חבריה מתיישבים בצד
- חברי חוליה שמצאה את חבריה ממשיכים להסתובב בין הילדים
- חברי חוליה שמצאה את חבריה עוזרים לילדים שנשארו להרכיב חוליות.

משוחחים על סוגי המנהיגות המשתקפים במצבים השונים, על ההבדל בביצוע משימה בין קבוצת בודדים לבין קבוצה מונהגת, על כלים למנהיג להניע את הקבוצה, היתרון בביצוע משימה כשיש הנהגה ועל חשיבות התקשורת בין חברי הקבוצה למנהיג ובינם לבין עצמם.

עד כמה המשימה הצריכה עזרה ותמיכה הדדית? האם הרגשתם שלבד יכולתם לבצע את המשימה יותר בקלות? מדוע?

המשחק מדגים את הצורך בשיתוף פעולה, אכפתיות מהאחר וערבות הדדית לצורך ההצלחה במשימה.

 

אפשרות ג': תחרות רעיונות לשימוש חוזר

עורכים תחרות רעיונות בין חוליות: בכל פעם המדריך מציג חפץ אחד וכל קבוצה צריכה לחשוב על מקסימום רעיונות לשימוש חוזר לחפץ במשך חצי דקה.

 

אפשרות ד': מה אפשר לעשות עם מה שיש לנו בתיק?

(חוברת ממטרד למשאב – יום הניקיון, עמ' 23): מסבירים לתלמידים את משמעות ש.מ.ח.ה ומדגימים על פי השאלה מה אפשר לעשות עם מה שיש לנו בתיק. התשובות צריכות לכלול רעיונות מכמה שיותר תחומים:

שימוש חוזר
מיחזור
חשיבה
הפחתה
מיחזור נייר. תצלום באדיבות אמניר
מיחזור נייר. תצלום באדיבות אמניר

סיכום

אפשרות א': היפ הופ שמח"ה

מסבירים את ראשי התיבות שמח"ה. מחלקים את התלמידים לשתי חוליות ומזמינים אותם להתחרות בחיבור שיר היפ הופ שיקדם את העקרונות שבראשי התיבות. מחברים את הנושא לציונות אקולוגית ולפעילותה של קק"ל.

 

אפשרות ב': יצירה ממוחזרת

יצירת פריטים למכירה מחומרים ממוחזרים ומכירתם ביריד מיוחד בבית הספר. הכנסות היריד ישמשו למטרה קשורה כגון הקמת פינת מיחזור/ארגון פחים להפרדת פסולת בבית הספר ועוד.

פריטים לדוגמה: עציץ מקופסת שימורים, זר פרחים משאריות פלסטיק, מוביילים, תכשיטים, מתקן לנייר טואלט מבקבוק פלסטיק. רעיונות: עציצים ממוחזרים, אריזות ממוחזרות, הקלמר הכי ירוק בכיתה, ליצור דברים מפסולת.

 

אפשרות ג': כולנו בסירה אחת

מספרים לתלמידים את הסיפור "כולנו בסירה אחת".
מסכמים: הלכלוך שאנו משליכים ברשות הרבים, הפסולת שאנו מייצרים, הצריכה ההולכת וגוברת על חשבון משאבי הטבע וניצול היתר של המשאבים, כל אלו הם דוגמאות ליחס האדם לסביבתו ולפגיעה בנכסים המשותפים שלנו ובנחלת הכלל.

כל תלמיד מצייר את עצמו ומדביק על ציור סירה שייתלה על קיר הכיתה.

 

אפשרות ד': משחק רביעיות

מחלקים את הכיתה לקבוצות ומכינים יחד משחק "רביעיות": כל קבוצה מקבלת סטים של ארבע כרטיסיות (כמספר המושגים שהקבוצה תקבל) + טושים מגזינים צבעוניים ודבק.
רצוי שהכרטיסיות יהיו מחומר ממוחזר (כגון קופסאות קורנפלקס ישנות, אפשר לבקש מראש מהילדים להביא לפעילות זו חומרים לשימוש חוזר). בהתאם לרמת הקבוצה אפשר להכין את מבנה הכרטיסים – לכתוב מראש את כותרת הנושא על הכרטיסיות, לצייר מקום לתמונה ולכתוב א.ב.ג.ד לתשובות, ואפשר להשאיר לכל קבוצה לעשות זאת.
מחלקים את המושגים הבאים בין הקבוצות, וכל קבוצה צריכה לחשוב ולכתוב ארבעה מושגים בקטגוריה ולהכין כרטיסי משחק למושגים שקיבלה:
  • ש.מ.ח.ה
  • סיסמאות לשמירה על הסביבה
  • משאבי טבע
    (למתקדמים אפשר להפריד בין משאבים מתכלים למשאבים מתחדשים)
  • גורמי זיהום אוויר (בתי חרושת, עשן מכוניות, עשן סיגריות...)
  • מפגעים הפוגעים באיכות הסביבה (מפעלים, דליפת נפט לים, כריתת יערות...)
  • שמירה על איכות הסביבה (זריקת אשפה לפח, שימוש רב פעמי בשקיות, שמירה על הניקיון, מיחזור פסולת)
  • אשפה שאי אפשר למחזר
  • אשפה שאפשר למחזר
  • אשפה מנייר ומקרטון (למשל, עיתון, קופסת קרטון, נייר עטיפה...)
  • אשפה ממתכת (קופסאות שימורים, פחיות משקה ,חלקי מכוניות ישנות, חביות...)
  • אשפה מפלסטיק
  • פסולת אורגנית
  • חומרים טבעיים
  • חומרים מלאכותיים (סינתטיים)
  • ארגוני סביבה
  • מקורות זיהום
משחקים בהנאה – לכל קבוצה יש נציג אחד בכל תור. נציגי הקבוצות משחקים ביניהם ומנסים להשלים כמה שיותר רביעיות. הקבוצה שמצליחה לאסוף את המספר הגדול ביותר של רביעיות היא המנצחת.

פעילות המשך

  1. הקמת אתר הפרדת פסולת בבית הספר.
  2. מה זרקתי לפח השבוע? בהתאם לפעילות (בחוברת ממטרד למשאב – יום הניקיון, עמ' 33) יכינו התלמידים דפים אישיים לתלמידי הכיתה + טבלה כיתתית, שתיתלה ליד הפחים, שבה יעקבו אחר כמויות הפסולת שהכיתה מייצרת.
  3. הקמת פחי הפרדת פסולת בכל כיתה וכיתה (חשוב לוודא שהפחים ירוקנו בהתאם. אם אין הפרדת פסולת בבית הספר או בסמיכות לו – התסכול בהפרדה שלא תצא אל הפועל גדול מהתועלת החינוכית).
  4. סקר דעת קהל – התלמידים ייצאו למקום הומה אדם וישאלו עוברים ושבים שאלות שיבנו יחד על שמירת הסביבה. עצם ההשתתפות בסקר יוצרת אצל הסוקר והנסקר מעורבות רגשית בנושא ומקדמת גם את מודעות הציבור לנושא. את תוצאות הסקר יערכו בטבלת סיכום שלתוכה יזינו את תשובות כל הנסקרים.
    בתחילת המפגש הבא נתחו עם התלמידים את התוצאות ודונו איתם: מה משמעות התוצאות? היכן טמון מקור הבעיה ביחס לאיכות הסביבה? האם יש להם רעיון לפתרון? מומלץ לפרסם את תוצאות הסקר בבית הספר/ברשתות החברתיות/בעיתונות המקומית וכו'.
  5. ארגון שוק קח-תן בבית הספר או בשכונה.

הצעות נוספות לפעילויות

  1. בחן את עצמך – האם אני שומר/ת סביבה (מתוך חוברת פעילות החברה להגנת הטבע, ע"ע 15-14).
  2. יצירת "אמנות שימושית" מחומרים ממוחזרים:
    • הכנת מתקן לעפרונות מגלילי נייר.
    • הכנת פרחים מבקבוקי פלסטיק ו"הקמת" גינה מפרחים אלו בשטח בית הספר.
    • פיסול בנסורת (מתערובת של קמח ונסורת בכמות שווה + מים).
    • רעיונות שונים ליצירה אפשר למצוא במגוון אתרים באינטרנט דוגמת יו-יו, וגם באתר "חלון ירוק": עציצים ממוחזרים, אריזות ממוחזרות, הקלמר הכי ירוק בכיתה, ליצור דברים מפסולת.

טפסים וחומרי עזר המצורפים למפגש

מהלך הפעילות - פתיחה: חוברת למורה בנושא איכות סביבה
גוף הפעילות: קשת הגישות האקולוגיות | דף שיח - האדם בעולם | חוברת "ממטרד למשאב"
סיכום: כולנו בסירה אחת
הצעות נוספות לפעילויות: חוברת פעילות החברה להגנת הטבע